לודוויג אנדריאס פון קבנהילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לודוויג אנדריאס פון קבנהילר
Ludwig Andreas von Khevenhüller
Ludwig Andreas Khevenhueller.jpg
לודוויג אנדריאס פון קבנהילר, חלק מאנדרטת מריה תרזה בווינה
לידה 30 בנובמבר 1683
לינץ, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה
פטירה 26 בינואר 1744 (בגיל 60)
וינה, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה
השתייכות האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה צבא האימפריה הרומית הקדושה
דרגה גנרל-פלדמרשל
פעולות ומבצעים
מלחמת הירושה הספרדית
המלחמה העות'מאנית-ונציאנית (1714–1718)
המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718)
מלחמת הברית המרובעת
מלחמת הירושה הפולנית
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1735–1739)
מלחמת הירושה האוסטרית
עיטורים
אביר במסדר גיזת הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לודוויג אנדריאס פון קבנהילר, גראף פון אייכלברג-פרנקנבורגגרמנית: Ludwig Andreas von Khevenhüller, Graf von Aichelberg-Frankenburg;‏ 30 בנובמבר 168326 בינואר 1744) היה גנרל-פלדמרשל אוסטרי אשר לחם במלחמות רבות בשירות האימפריה הרומית הקדושה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבנהילר נולד ב-30 בנובמבר 1683 בלינץ שבאימפריה הרומית הקדושה. משפחתו הייתה משפחת אצולה ותיקה אשר מוצאה מפרנקוניה והתיישבה בקרינתיה. הוא התגייס לצבא האימפריה הרומית הקדושה, והניסיון הצבאי הראשון שלו היה תחת הנסיך אויגן מסבויה במלחמת הירושה הספרדית. בשנת 1716 קיבל פיקוד על גדוד פרשים אשר עליו פיקד בעבר הנסיך אויגן עצמו. עם גדוד זה הוא לחם במהלך המלחמה העות'מאנית-ונציאנית (1714–1718) והתבלט במהלך קרב פטרוורדיין (1716) וקרב בלגרד (1717). ב-1723 הוא הועלה לדרגת לגנרל-פלדווכטמייסטר (שווה ערך למייג'ור גנרל), וב-1733 הועלה לדרגת פלדמרשל-לוטננט.

ב-1734 הוא נקרא לפקד על כוחות תחת פיקודו של הרוזן מרסי במסגרת הזירה האיטלקית של מלחמת הירושה הפולנית. הוא נכח בקרב סן פייטרו (29 ביוני 1734), אשר במהלכו מרסי נהרג וקבנהילר תפס את הפיקוד על כלל הכוחות האימפריאליים באיטליה. פיקוד זה הוחזק בידו עד הגעתו לשדה של דומיניק פון קניגסג-רוטנפלס. קבנהילר לחם בהצטיינות תחתיו והתבלט בקרב גואסטלה (19 בספטמבר 1734). הצטיינותו בקרב זה זיכתה אותו בדרגת גנרל חיל הפרשים. הוא המשיך להילחם בקרבות באיטליה עד סוף המלחמה.

בשנת 1737 הוא הועלה לדרגת גנרל-פלדמרשל. מפקדו משכבר הימים, הנסיך אויגן מסבויה, טען כי הוא המפקד המוכשר ביותר בצבא האימפריה. הוא פיקד על כוחות במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1735–1739) (אשר בה צידדה האימפריה ברוסיה). בקרב רדויאבץ (28 בספטמבר 1737), הוא הצליח להנחיל תבוסה מוחצת לכוח עות'מאני גדול משלו. בשנתיים שאחרי המלחמה סייע קבנהילר לתכנן מחדש את תקציבי הצבא בצורה יעילה, ולאות תודה על כך הוא מונה למושל הצבאי של וינה.

קבנהילר התבלט במיוחד במהלך מלחמת הירושה האוסטרית. תחילת המלחמה נראתה רע מאוד עבור האימפריה. פרוסיה כבשה בסערה את שלזיה וכוח משולב של צרפת ובוואריה פלש לאוסטריה. בכמה ימים של קרבות מהירים, שינה קבנהילר את התמונה. הוא סילק את הכח הצרפתי-בווארי משטחי האימפריה, כבש את דרום בווריה ובכלל זה את מינכן, וכפה על כוח צרפתי גדול להיכנע בלינץ. בשל העובדה שנמצא בנחיתות מספרית, הוא נאלץ לפנות את כיבושיו, ולאחר מכן הוכפף הכח שלו תחת פיקוד קרל אלכסנדר, נסיך לורן. יחד עם הנסיך מלורן, כבש קבנהילר מחדש את דרום בוואריה, אולם נגד המלצתו, המשיך הנסיך את ההתקדמות ולא עצר להתארגנות. המציאות הוכיחה שקבנהילר צדק, והכוחות האימפריאליים נזרקו חזרה אל מעבר לריין. קבנהילר ניהל את הנסיגה היטב.

בשובו לווינה, העניקה לו הקיסרית מריה תרזה דרגת פלדמרשל במסדר גיזת הזהב. הוא נפטר בפתאומיות בווינה ב-26 בינואר 1744.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]