לומברדית
| מדינות | שפה מתה |
|---|---|
| אזורים | שפה מתה |
| דוברים | אין |
| שפת אם | אין |
| כתב | רונות ולאחר מכן כתב לטיני |
| משפחה | |
| לאום | אין |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
לומברדית או לאנגוברדית היא שפה שנכחדה המשתייכת לשפות הגרמאניות המערביות אשר הייתה השפה של הלומברדים, עם גרמאני נודד שהתיישב בצפון איטליה במאה השישית. המאה ה-7 השימוש בשפה פחת משמעותית משום שהפולשים החלו לדבר לטינית וולגרית שהאוכלוסייה המקומית כבר דיברה בה. כנראה שהיה שימוש בשפה באיזורים מפוזרים עד 1000 לספירת הנוצרים. שמות של מקומות רבים באזור לומברדיה בצפון איטליה בימינו מקורם בלומברדית ואוצר מילים נרחב משפת הלומברד (שפה לטינית שמדוברת בימינו שלא מאותו מקור כמו לומברדית) מקורו בלומברדית. בלשנים מסוימים טוענים כי צימברית ופרזנטאלרית, המסווגים לרוב כניבים בווארים, הם בעצם צאצאים שורדים של לומברדית.
השרידים של לומברדית מועטים מאוד, והמקורות העיקריים הם מילים לומברדיות שהוכנסו לטקסטים לטיניים. בין הטקסטים הללו מקור שבט הלאנגוברדים (Origo gentis Langobardorum), טקסט מהמאה ה-7 המספר את מיתוס ראשית השבט, היסטוריית הלאנגוברדים (Historia Langobardorum), טקסט מהמאה ה-8 שנכתב על ידי ההיסטוריון הרומי פאולוס הדיאקון, כרוניקת גותאנום, טקסט מהמאה ה-9 המתעד את היסטוריית הלומברדים, וצו רותארי, הלקט הראשון של חוקים לומברדיים, שהוציא המלך רותארי בשנת 643.
