לוסיה ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוסיה ברלין
Lucia Berlin
אין תמונה חופשית
לידה 12 בנובמבר 1936
ג'ונו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בנובמבר 2004 (בגיל 68)
מרינה דל ריי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום מגורים אלסקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הספר האמריקאי (1991) עריכת הנתון בוויקינתונים
luciaberlin.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לוסיה בראון ברליןאנגלית: Lucia Brown Berlin;‏ 12 בנובמבר 1936 – 12 בנובמבר 2004) הייתה סופרת אמריקאית בסוגת הסיפור הקצר[1]. בימי חייה היה לה קהל קוראים קטן אך מסור. היא זכתה להצלחה ספרותית באופן פתאומי אחת עשרה שנים לאחר מותה, באוגוסט 2015, כאשר פורסם ספר של מבחר סיפורים שלה, "המדריך לעוזרות הבית", בעריכת סטיבן אמרסון. בשבוע השני לפרסומו, הספר הופיע ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס[2], ובתוך כמה שבועות נמכרו ממנו יותר עותקים מאשר מכל ספריה הקודמים גם יחד. האוסף נכלל בכמה רשימות סיכום השנה, כולל רשימת "עשרת הספרים הטובים של 2015" של ביקורת הספרים של הניו יורק טיימס. הספר גם היה מועמד ברשימה הסופית לפרס קירקוס.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברלין נולדה בג'ונו, אלסקה, והעבירה את ילדותה בדרכים, בעקבות הקריירה של אביה כמהנדס מכרות. המשפחה גרה במחנות כרייה באיידהו, מונטנה, אריזונה, ובצ'ילה, שבה לוסיה בילתה את רוב נעוריה. כמבוגרת, היא גרה בניו מקסיקו, מקסיקו, צפון ודרום קליפורניה וקולורדו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברלין החלה לפרסם את יצירתה בגיל מאוחר יחסית, בעידוד ולפעמים בהנחיה של המשורר אד דורן. ספרה הראשון, "מכבסת מלאכים", ראה אור בשנת 1981. הסיפורים שפרסמה בו נכתבו החל משנות ה-60. מספר הסיפורים שלה הופיעו במגזינים כגון The Atlantic, ו"הפרא האציל" של סול בלו. ברלין פרסמה שישה אוספים של סיפורים קצרים, אבל רוב יצירתה ראתה אור בשלושה כרכים שפורסמו מאוחר יותר: Homesick: New and Selected Stories (1990), So Long: Stories 1987-92 (1993) and Where I Live Now: Stories 1993-98 (1999).

ברלין הייתה דמות משפיעה בקהילה הספרותית, אך ספריה לא היו רבי מכר. היו שהשוו את יצירתה לעבודתם של ריימונד קארבר וריצ'רד ייטס.[דרוש מקור] ברלין זכתה בפרס הספר האמריקאי American Book Award בשנת 1991 על ספרה Homesick, והייתה עמיתה של הקרן הלאומית לאמנויות.

בשנת 2015, התפרסם מבחר סיפורים קצרים שכתבה בשם "המדריך לעוזרות הבית: סיפורים קצרים." הספר הופיע במקום ה-18 ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס בשבוע הראשון לפרסומו, ועלה למקום ה-15 ברשימה הכללית בשבוע שלאחר מכן. הוא הופיע לראשונה במקום ה-14 ברשימת רבי המכר העצמאיים של ABA ומקום 5 ברשימת רבי המכר של LA Times.

השפעה והוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך חייה התפרנסה ברלין באמצעות שורה של עבודות של מעמד הפועלים, שהשתקפו בכותרות של סיפורים כמו "מדריך לעוזרות הבית", "מחברת חדר מיון, 1977" ו"מרכזייה פרטית" (שמתייחס למרכזיות טלפוניות ולמפעילותיהן).

במהלך שנות התשעים המוקדמות, ברלין לימדה כתיבה יצירתית במספר מקומות, כולל בית הסוהר של מחוז סן פרנסיסקו ובית הספר לשירה על-שם ג'ק קרואק באוניברסיטת נארופה. היא גם תיעדה סיפורים בעל פה מחולים קשישים בבית החולים Mt. Zion.

בסתיו 1994, ברלין החלה משרת הוראה ככותבת אורחת באוניברסיטת קולורדו, בולדר למשך שנתיים. לקראת סוף כהונתה, היא הייתה אחת מארבעה חברי סגל בקמפוס שזכו בפרס ארגון הסטודנטים לענייני בוגרים למצוינות בהוראה. "זכייה בפרס הוראה אחרי שנתיים היא הישג חסר תקדים", אמרה קתרין אגרט מאוחר יותר בהספד לברלין. ברלין התבקשה להישאר בתום כהונתה בת השנתיים. היא מונתה לפרופסור חבר, והמשיכה ללמד שם עד שנת 2000.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברלין הייתה נשואה שלוש פעמים והייתה אם לארבעה בנים.

ברלין סבלה מבעיות בריאות, כולל עקמת כפולה. עמוד השדרה המעוקם שלה ניקב את אחת מריאותיה, והיא נעזרה במיכל חמצן משנת 1994 ועד מותה. היא פרשה לגמלאות כשמצבה הבריאותי לא איפשר לה עוד לעבוד, והיא פיתחה מאוחר יותר סרטן ריאות. היא עברה טיפול בהקרנות, מה שלדבריה גרם להרגשה שעצמותיה נטחנות לאבק[3]. עם התדרדרות מצבה הבריאותי והכלכלי, עברה ברלין לחיות בפארק קרוואנים בפאתי בולדר, ומאוחר יותר, במוסך שהוסב למגורים מאחורי ביתו של בנה מחוץ ללוס אנג'לס. המעבר איפשר לה להיות קרובה יותר לבניה, והקל על נשימתה. ברלין מתה בביתה במרינה דל ריי, ביום הולדתה ה-68.

מיצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המדריך לעוזרות הבית: סיפורים נבחרים, תרגום: דנה אלעזר-הלוי, אסיה הוצאה לאור, 2018

לקריאה נוספת (באנגלית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Manual for Cleaning Ladies. Illustrations by Michael Myers. Washington, D.C. [i.e. Healdsburg, California]: Zephyrus Image, 1977. OCLC 6148887
  • Angels Laundromat: Short Stories. Cover art and illustrations by Michael Shannon Moore. Berkeley, CA: Turtle Island for the Netzahaulcoyotl Historical Society, 1981. ISBN 978-0-913-66639-5 OCLC 7532068
  • Legacy. Berkeley, CA: Poltroon Press, 1983. Illustrated by Michael Bradley. OCLC 10869572
  • Phantom Pain: Sixteen Stories. Bolinas, CA: Tombouctou Books, 1984. ISBN 978-0-939-18028-8 OCLC 633368020
  • Safe & Sound. Berkeley, CA: Poltroon Press, 1988. Illustrated by Frances Butler. ISBN 978-0-918-39505-4 OCLC 123106761
  • Homesick: New & Selected Stories. Santa Rosa CA: Black Sparrow Press, 1990. ISBN 978-0-876-85816-5 OCLC 22597395
  • So Long: Stories, 1987-1992. Santa Rosa, CA: Black Sparrow Press, 1993. ISBN 978-0-876-85894-3 OCLC 27381091
  • Where I Live Now: Stories, 1993-1998. Santa Rosa, CA: Black Sparrow Press, 1999. ISBN 978-1-574-23091-8 OCLC 475160702
  • A Manual for Cleaning Women: Selected Stories. Edited by Stephen Emerson. Foreword by Lydia Davis. New York, NY: Farrar, Straus and Giroux, 2015. ISBN 978-0-374-20239-2 OCLC 898433447
  • Evening in Paradise: More Stories. Farrar, Straus and Giroux, 2018. ISBN 978-0374279486
  • Welcome Home: A Memoir with Selected Photographs and Letters. Farrar, Straus and Giroux, 2018. ISBN 9780374287597

בכתבי עת (באנגלית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Berlin, Lucia. 2005. "Letters to August Kleinzahler." The London Review of Books. Vol. 27, No. 15: pp. 33–34. ISSN 0260-9592 OCLC 99818133
  • Berlin, Lucia. 2015. "B.F. and Me." The Paris Review. No. 213: Summer 2015. pp. 269–269. ISSN 0031-2037 OCLC 5858374865

מולטימדיה (באנגלית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Berlin, Lucia, Yasunari Kawabata, and Amy Hempel. Lucia Berlin: Summer 1991. Naropa Institute, 1991. 3 audio cassettes. Audio of two classes held at Naropa Institute in Boulder, Colorado during Summer 1991. Naropa Audio Archive: 20051107, 20051111. OCLC 63682481
  • Berlin, Lucia. Lucia Berlin Reading 12 Nov 93 at Lincoln Lecture Hall, Naropa. Naropa Institute, 1993. 1 audio cassette. Lucia Berlin reading at Naropa Institute November 12, 1993. Naropa Audio Archive: 20051208. OCLC 62873090
  • Berlin, Lucia, Bobbie Louise Hawkins, Molly Giles, and Lorna Dee Cervantes. W&P Reading Cervantes; Hawkins; Giles, Berlin. Naropa Institute, 1997. 2 audio cassettes. Writing and poetics reading featuring Lorna Dee Cervantes, Bobbie Louise Hawkins, Molly Giles, and Lucia Berlin. Naropa Audio Archive: 20060118, 20060119. OCLC 70077867

אחרים (באנגלית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Berlin, Lucia. Rigorous. Oakland, CA: Mark Berlin, 1992. OCLC 651063912
  • Berlin, Lucia. From Luna Nueva. Boulder, CO: Kavyayantra Press at Jack Kerouac School of Disembodied Poetics, November 1993. OCLC 441842670
  • Berlin, Lucia. The Moon: There's No Moon Like on a Clear New Mexico Night. Boulder, CO: Kavyayantra Press at Jack Kerouac School of Disembodied Poetics, 1997. OCLC 794174724

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Williams, John (16 באוגוסט 2015). "Lucia Berlin’s Roving, Rowdy Life Is Reflected in a Book of Her Stories". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2019. 
  2. ^ "Hardcover Fiction Books - Best Sellers - September 13, 2015 - The New York Times". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2019. 
  3. ^ Condé Nast, 11 Years After Her Death, Lucia Berlin Is Finally a Bestselling Author, Vanity Fair (באנגלית)