לוצ'יליו ואניני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוצ'יליו ואניני
Lucilio Vanini
מדליון של הפסל האיטלקי אטורה פרארי, המתבסס על פסל ג'ורדנו ברונו בקמפו די פיורי, רומא
מדליון של הפסל האיטלקי אטורה פרארי, המתבסס על פסל ג'ורדנו ברונו בקמפו די פיורי, רומא
לידה 1585
Taurisano, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 9 בפברואר 1619 (בגיל 34 בערך)
טולוז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד צ'פליין עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הומאז 'יוליוס קיסר Vanini במקום מותו.

לוצ'יליו ואניניאיטלקית: Lucilio Vanini;‏ 15859 בפברואר 1619) היה איש מדע, פילוסוף ורופא ממוצא איטלקי, שנלחם בכנסייה הקתולית במאה ה-17 למען חופש מחשבה ודעה. אתאיסט שנלחם על משנתו, עונה, נכלא, בסופו של דבר נרצח על ידי הכנסייה עקב דעותיו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואניני למד רפואה, משפטים ופילוסופיה. הוא פרסם עשרות חוברות ברחבי אירופה בעד חופש מחשבה, חשיבה רציונלית ומדעית ונגד אמונות טפלות ואמונה עיוורת. ואניני נהג לחשוף את התנהגותה האמיתית של הכנסייה והאינטרסים העומדים מאחורי פעולותיה. במקרה מסוים פרסם בכל רחבי אירופה חוברת שתיארה את מקרה נס תמונת מרים הבתולה בפרפיציום שבאיטליה. באירוע הזה שילמו נזירים בשליחות הכנסייה לנוכל שיטען כי הוא עיוור וכי ראייתו חזרה אליו, לאחר שנגע בתמונה של הבתולה הקדושה.

מאוחר יותר ברח מאיטליה לאנגליה מפחד האינקוויזיציה, אך באנגליה הושלך לכלא עקב האשמתו בכפירה, ועונה קשות בכלא על ידי הפרוטסטנטים. ואניני זוכה בבית דין דתי לאחר שהראה כי בחוברות שכתב קיימות אזהרות מכופרים. בשנת 1613 חזר לאיטליה ושוב ברח ב-1615 לליון שבצרפת. שם נרדף שוב והחליט להתחזות לסופר ופילוסוף בשם יוליוס קיסר. הוא עבר לפריז, שם התפרסם כסופר וכנואם מצוין בעל ידע רב בתאולוגיה, עד כדי כך ששגריר האפיפיור התייעץ עמו.

לאחר שפרסם ספר העוסק בבריאת העולם באופן לוגי והגיוני הוחרם ואניני על ידי האפיפיור וספרו נשרף. הוא ברח לטולוז, שם עבד כרופא תחת השם פומפיאו אוצ'יליו. הוא טיפל בעניים בחינם ועסק במחקר, בעיקר בתחום הרפואה.

בשנת 1618 הוסגר ואניני על ידי פילוסוף אחר לידי האינקוויזיציה. הוא עונה בכלא ולאחר מכן הורשע בבית דין דתי במעשי כשפים. האשמתו במעשי כשפים נבעה ממציאת קרפדה בביתו, שלמעשה נועדה למחקריו בתחום הרפואה. הוא נתלה, לאחר שלשונו נתלשה מפיו כעונש על דבריו כנגד הכנסייה ואלוהים, שאותם אמר לפני מותו.

עיקרי טיעוניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לבחון דברים בצורה הגיונית ומדעית. אלוהים אינו קיים. יש לקיים חופש מחשבה ודעה. כדור הארץ לא נוצר על ידי האל. אין חיים לאחר המוות והנשמה אינה ממשיכה להתקיים. טענת הכנסייה כי תתקיים תחיית המתים היא הבלים.

הוכחת ואניני לגבי חוזק האלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1605 הציג ואניני טיעון בדבר חוזקו של האלוהים מול השטן. הטיעון כוון כנגד הטיעון הכנסייתי הקתולי כי האלוהים חזק מהשטן. להלן הטיעון:

  1. אלוהים הוא הישות החזקה ביותר.
  2. אלוהים חפץ שכול בני האדם יהיו צדיקים.
  3. השטן חפץ שבני האדם יהיו חוטאים.
  4. הכופרים בכנסייה הם חוטאים (טיעון של הכנסייה).
  5. רק חלקים מאירופה קתולים.
  6. רוב אוכלוסיית העולם לא קתולית ומכאן חוטאת. אוכלוסייה זו גדולה לאין שעור מגודל האוכלוסייה המאמינה בכנסייה.
  7. יש יותר חוטאים מצדיקים.
  8. מכאן שהשטן חזק יותר מאלוהים.

משפטים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת האשמתו לפני בית הדין הדתי אמר כי "אין אלוהים ואין שטן" וכי "אין אלוהים מבלעדי הטבע". לפני שהוצא להורג הוצע לו לבקש מחילה וסליחה מהכנסייה ומאלוהים. תשובתו של ואניני הייתה: "אשר לאלוהים, איני יכול לבקש סליחה מדבר שאינו קיים ולגבי הכנסייה, הרי היא יכולה ללכת לכל השדים והרוחות, אף על פי שאין אני מאמין שהם קיימים".

ספריו שפורסמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "גילויי הנבואה השמימית - פלאית - פיזית - אסטרולוגית - נוצרית נגד הפילוסופים הקדומים הכופרים והאפיקורסים"
  • "סודות הטבע - מלך בני התמותה ואלוהיהם"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוצ'יליו ואניני בוויקישיתוף