לטיציה רמולינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לטיציה רמולינו
Letizia Bonaparte
Robert Lefèvre 001.jpg
לידה 24 באוגוסט 1750
אז'אקסיו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1836 (בגיל 85)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Maria Letizia Ramolino עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, הרפובליקה של ג'נובה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 2 בפברואר 1836 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קרלו בואונפרטה (2 ביוני 1764–הווה) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לטיציה רמולינואיטלקית: Letizia Ramolino) הייתה אמו של נפוליאון בונפרטה ואשתו של קרלו בואונפרטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה למשפחה קורסיקנית מכובדת ועשירה. בגיל 13, התחתנה עם קרלו בונפרטה בן השמונה עשרה שהיה ממשפחת בונפרטה משפחה בורגנית אמידה. הנישואים היו פוליטיים בעיקרם והשתלמו מאוד מבחינתו של קרלו. לטיציה הביאה עמה כנדוניה שדה בן שלושים ואחד דונם, וכן טחנת קמח, שהניבו הכנסה שנתית של כ-10,000 לירות שטרלינג.

בשנת 1782 בעלה הראשון קרלו בואונפרטה לקה במחלה שהייתה ככל הנראה סרטן הקיבה. הוא סבל מכאבים עזים, ונסע למונפלייה בתקווה למצוא שם טיפול רפואי מתאים. עם זאת, אף רופא לא הצליח להקל על כאביו. הוא מת במונפלייה ב-24 בפברואר 1785. בשנת 1793 עזבה את קורסיקה והתיישבה מחדש עם ילדיה במרסיי שבצרפת, שם ניהל בנה נפוליאון קריירה צבאית מצליחה ובסופו של דבר לקח את השלטון.

לטיציה לא אישרה את נישואיו של בנה לז'וזפין דה בוארנה בשנת 1796.

שלטונו של נפוליאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1804, בנה נפוליאון הכריז על עצמו כקיסר. למרות שתוארה בציור המפורסם של הכתרת נפוליאון בידי דוד, היא לא הגיעה להכתרת בנה. על פי צו היא קיבלה את התואר "מאדאם, אם הוד מלכותו הקיסרית", ב-18 במאי 1804 או 23 במרץ 1805. נפוליאון שילם לה 25,000 פרנק בחודש.

היא לא הגיעה לחצר הקיסרית והתגוררה בדרך כלל בשאטו דה פונט-סור-סיין, והתגוררה במלון דה ברין בפעמים נדירות שבהן ביקרה בפריז.

בשנת 1814 השתתפה בגלות נפוליאון באלבה, והוא התייחס אליה שם בחיבה.

אחרית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 1815 עברה לרומא, בפאלאצו ד'אסטה-בונפרטה, בפיאצה ונציה, שם התגוררה עם אחיה הצעיר ג'וזף פש. במהלך שנותיה ברומא היא כמעט ולא ראתה בני משפחה אחרים חוץ מאחיה, שעזב אותה לעיתים רחוקות. במשך זמן מה שימשה הציירת אנה ברברה באנסי כבת לוויה שלה.

היא מתה מזיקנה ב-2 בפברואר 1836, בת 85, שלושה שבועות לפני יום השנה ה-51 למותו של בעלה. באותה תקופה היא הייתה כמעט עיוורת וחייתה לאחר בנה המפורסם ביותר, נפוליאון, 15 שנה.

צאצאיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללטיציה ראמולינו ולקרלו בואונפרטה היו שלושה עשר ילדים משותפים. מתוכם רק שמונה הגיעו לבגרות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לטיציה רמולינו בוויקישיתוף