לטיציה רמולינו
 | |
| לידה |
24 באוגוסט 1750 אז'אקסיו, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
2 בפברואר 1836 (בגיל 85) רומא, מדינת האפיפיור |
| שם לידה |
Maria Letizia Ramolino |
| מדינה |
צרפת, הרפובליקה של ג'נובה |
| מקום קבורה |
Chapelle Impériale |
| בן או בת זוג |
קרלו בואונפרטה (2 ביוני 1764–24 בפברואר 1785) |
  | |
לטיציה רמולינו (באיטלקית: Letizia Ramolino; 24 באוגוסט 1750 – 2 בפברואר 1836) הייתה אמו של נפוליאון בונפרטה ואשתו של קרלו בואונפרטה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה למשפחה קורסיקנית מכובדת ועשירה. בגיל 13, התחתנה עם קרלו בונפרטה בן השמונה עשרה שהיה ממשפחת בונפרטה משפחה בורגנית אמידה. הנישואים היו פוליטיים בעיקרם והשתלמו מאוד מבחינתו של קרלו. לטיציה הביאה עמה כנדוניה שדה בן שלושים ואחד דונם, וכן טחנת קמח, שהניבו הכנסה שנתית של כ-10,000 לירות שטרלינג.
בשנת 1782 בעלה הראשון קרלו בואונפרטה לקה במחלה שהייתה ככל הנראה סרטן הקיבה. הוא סבל מכאבים עזים, ונסע למונפלייה בתקווה למצוא שם טיפול רפואי מתאים. עם זאת, אף רופא לא הצליח להקל על כאביו. הוא מת במונפלייה ב-24 בפברואר 1785. בשנת 1793 עזבה את קורסיקה והתיישבה מחדש עם ילדיה במרסיי שבצרפת, שם ניהל בנה נפוליאון קריירה צבאית מצליחה ובסופו של דבר לקח את השלטון.
לטיציה לא אישרה את נישואיו של בנה לז'וזפין דה בוארנה בשנת 1796.
שלטונו של נפוליאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1804, בנה נפוליאון הכריז על עצמו כקיסר. למרות שתוארה בציור המפורסם של הכתרת נפוליאון בידי דוד, היא לא הגיעה להכתרת בנה. על פי צו היא קיבלה את התואר "מאדאם, אם הוד מלכותו הקיסרית", ב-18 במאי 1804 או 23 במרץ 1805. נפוליאון שילם לה 25,000 פרנק בחודש.
היא לא הגיעה לחצר הקיסרית והתגוררה בדרך כלל בשאטו דה פונט-סור-סיין, והתגוררה במלון דה ברין בפעמים הנדירות שבהן ביקרה בפריז.
בשנת 1814 השתתפה בגלות נפוליאון באלבה, והוא התייחס אליה שם בחיבה.
אחרית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר 1815 עברה לרומא, בפאלאצו ד'אסטה-בונפרטה, בפיאצה ונציה, שם התגוררה עם אחיה הצעיר ג'וזף פש. במהלך שנותיה ברומא היא כמעט ולא ראתה בני משפחה אחרים חוץ מאחיה, שעזב אותה לעיתים רחוקות. במשך זמן מה שימשה הציירת אנה ברברה באנסי כבת לוויה שלה.
היא מתה ב-2 בפברואר 1836, בת 85, שלושה שבועות לפני יום השנה ה-51 למותו של בעלה ו-15 שנה לאחר מותו של בנה נפוליאון. באותה תקופה היא הייתה כמעט עיוורת.
צאצאיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ללטיציה ראמולינו ולקרלו בואונפרטה היו שלושה עשר ילדים משותפים. מתוכם רק שמונה הגיעו לבגרות:
- נפולאונה (נולד ומת ב-17 באוגוסט 1765)
- מריה אנה (3 בינואר 1767 - 1 בינואר 1768)
- ז'וזף (7 בינואר 1768 - 28 ביולי 1844) לימים מלך נאפולי וספרד
- נפוליאון (15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821) לימים קיסר צרפת
- מריה אנה (נולדה ומתה ב-1770)
- מריה אנה (14 ביולי 1771 - 23 בנובמבר 1771)
- בן שמת ברחם (1773)
- לוסיאן (21 במאי 1775 - 29 ביוני 1840) לימים פוליטיקאי וסופר
- אליזה (3 בינואר 1777 - 7 באוגוסט 1820) לימים דוכסית גדולה של טוסקנה
- לואי (2 בספטמבר 1778 - 25 ביולי 1846) לימים מלך הולנד
- פולין (20 באוקטובר 1780 - 9 ביוני 1825) לימים נסיכת סולמונה
- קרולינה (25 במרץ 1782 - 18 במאי 1839)
- ז'רום (15 בנובמבר 1784 - 24 ביוני 1860) לימים מלך וסטפאליה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לטיציה רמולינו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לטיציה רמולינו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)