ליאת אלבלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאת אלבלינג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1980 (בת 44 בערך)
ישראלישראל רמת גן, ישראל
לאום ישראלית
מקום לימודים
תחום יצירה צילום
פרסים והוקרה פרס ליאון קונסטנטינר (2011)
פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.liatelbling.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ליאת אלבלינג, 2022, הגלריה לאמנות עכשווית, רמת השרון
ליאת אלבלינג, 2022, הגלריה לאמנות עכשווית, רמת השרון

ליאת אלבלינג (נולדה ב-1980) היא אמנית וצלמת ישראלית[1]. זוכת פרס ליאון קונסטנטינר לשנת 2011 (יחד עם האמנית עילית אזולאי)[2]. היא חיה ויוצרת בתל אביב. ביצירתה היא עוסקת בבניית מרחבים ארכיטקטוניים וצילומם, כחלק מחקירת החלל הביתי והתווך שבינו לבין התהוות הדימוי הדיגיטלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבלינג נולדה ב-1980 ברמת גן. ב-2004 היא החלה ללמוד במכללה האקדמית בית ברל, ולאחר שנה עברה לבית הספר מנשר לאמנות אותו סיימה ב-2009 בהצטיינות. לאחר מכן השתתפה בתוכנית עמיתים בעלמא בית לתרבות עברית, בתל אביב-יפו.

משנת 2011 אלבלינג מרצה לצילום ולאמנות במדרשה לאמנות, מכללת בית ברל. היא לימדה במוסדות אקדמיים שונים, בהם המחלקה לאמנות רב–תחומית, מכללת שנקר, רמת גן; בית הספר לצילום מוסררה, ירושלים ומכללת מנשר לאמנות תל אביב.

ב-2018, אלבלינג הוציאה לאור את הספר “As Good As Real"[3].

עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיה של אלבלינג הוצגו בגלריות ומוזיאונים בישראל ובעולם, ובין היתר במוזיאון רמת גן לאמנות (2011), מוזיאון תל אביב לאמנות (2011, 2017), מוזיאון חיפה לאמנות (2012), גלריה כשר פוטמקין, ניו יורק (2014), גלריה ג׳ולי מ., תל אביב (2015), גלריה ארטלי, אנטוורפן (2016), גלריה קתרין אדלמן, שיקגו (2017) וגלריה רוזנפלד, תל אביב (2018).

עבודותיה מוצגות באוספים מוזיאליים, כגון אוסף נלסון אטקינס, קנזס סיטי; מוזיאון לאמנות רות ואלמר ולין, ניו יורק; אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות; אוסף START - סרג׳ תירוש; וכן באוספים פרטיים[4].

חברי ועדת פרס קונסטנטינר בו זכתה ב-2011 כתבו כי היא מייצרת בעבודותיה שיבוש מרחבי שמדגיש את המתח שבין צילום לזיכרון. לדבריהם, היא מצלמת מבנים אדריכליים, נופים או מצבים בין־אישיים ומוסיפה ומשנה בהם פרטים משמעותיים, כך שהאשליה הצילומית שנוצרת שומרת לכאורה על העקרונות של חומר הגלם המקורי, אך מטילה ספק בתכניו הבסיסיים ובפונקציונליות שלו[5].

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bio & Cv, Liat Elbling (באנגלית)
  2. ^ עילית אזולאי; ליאת אבלינג / מוזיאון תל אביב לאמנות, באתר www.tamuseum.org.il
  3. ^ As Good as Real, Liat Elbling (באנגלית)
  4. ^ חגי כנען, חדר הבן והבת, באתר www.liatelbling.com
  5. ^ פרסי מוזיאון ת"א יוענקו בטקס פתיחת האגף החדש, באתר ערב רב Erev Rav
  6. ^ כל המקומות הנפלאים ההם | אורית רף, יאיר ברק, ליאת אלבלינג, באתר ספרייה ומרכז הנצחה קריית טבעון
  7. ^ הדס רשף, ראיון ברזולוציה גבוהה – שיחה עם ליאת אלבלינג, באתר ערב רב Erev Rav
  8. ^ אינדי גלריה שיתופית לצילום - PDP - #7 | ליאת אלבלינג | I'm Coming Home
  9. ^ אתר למנויים בלבד עוזי צור, ליאת אלבלינג הגשימה לי חלום קטן, באתר הארץ, 9 ביולי 2015
  10. ^ Liat Elbling, artellieditions (באנגלית)
  11. ^ Liat Elbling: Proposals for Disorder, Catherine Edelman Gallery (באנגלית)
  12. ^ חגית פלג רותם (2022-08-17). "ליאת אלבלינג חוזרת וחוזרת וחוזרת הביתה". מגזין פורטפוליו. נבדק ב-2022-08-21.
  13. ^ הוכרזו הזוכים בפרס יגאל אהובי וב"בחירת הפטיש" ביריד צבע טרי, באתר ערב רב Erev Rav
  14. ^ הוכרזו הזוכים והזוכות בפרס משרד התרבות בתחומי האמנות הפלסטית 2022, באתר ערב רב Erev Rav