ליואיס קומפאניס
לידה |
21 ביוני 1882 אל טארוס, ספרד | ||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הוצאה להורג |
15 באוקטובר 1940 (בגיל 58) ברצלונה, המדינה הספרדית | ||||||||||||||||||
מדינה | ספרד | ||||||||||||||||||
מקום קבורה | Fossar de la Pedrera | ||||||||||||||||||
השכלה |
| ||||||||||||||||||
מפלגה | השמאל הרפובליקני של קטלוניה | ||||||||||||||||||
בן או בת זוג |
Carme Ballester i Llasat (1936–1940) Mercè Micó i Busquets (16 באוקטובר 1910–1936) | ||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
חתימה | |||||||||||||||||||
לְיוּאִיס קוּמְפָּאנְיְס אִי ז'וֹבֵר (בקטלאנית: Lluís Companys i Jover, הגייה: [ʎuˈis kumˈpaɲs]; 21 ביוני 1882 – 15 באוקטובר 1940) היה הנשיא ה־123 של קטלוניה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קומפאניס נולד למשפחת איכרים אמידה בעיירה אל טארוס (El Tarròs) באזור אורז'ל בצפון מערב קטלוניה. למד משפטים באוניברסיטת ברצלונה ושם ייסד בשנת 1900 תא סטודנטים רפובליקניים. בראשית העשור השני של המאה ה-20 היה פעיל בתנועות רפובליקניות בקטלוניה וערך עיתונים רפורמיסטיים. בשנת 1913 היה מועמד בבחירות לעיריית ברצלונה ולאחר שהפסיד בהן החל משבר בתנועה הרפובליקנית הרפורמיסטית. קומפאניס חזר לפעילות פוליטית בשנת 1916 והקים תחילה את מפלגת "הנוער הרפובליקני של ליידה" ובשנת 1917 את "המפלגה הרפובליקנית הקטלאנית". לקראת סוף העשור גם המפלגה הזאת התפרקה לאור חילוקי דעות פנימיים.
בנובמבר 1920 נעצר בשל פעילות סינדיקליסטית שממשלת ספרד תפסה כחתרנית ונשלח למאסר בטירת מולה (castell de la Mola) בעיר מאו במנורקה, אך שוחרר כאשר זכה בבחירות לרשות המחוקקת כנציג העיר סבדל (Sabadell) מטעם המפלגה הרפובליקנית הקטלאנית. באוקטובר 1930 שוב נאסר בשל פעילות בדלנית.
לאחר שחרורו הקים את "הוועד המהפכני של קטלוניה", שפעל בחשאי. ב־1931 הקים מפלגה חדשה, השמאל הרפובליקני של קטלוניה. ב־12 באפריל נבחר למועצת עיריית ברצלונה וב־14 הכריז על הקמת "הרפובליקה הקטלאנית" ממרפסת העירייה, אך ב־16 באפריל הודח מתפקידו בעירייה על ידי הכוחות המתונים. לאחר ההדחה ערך את עיתון השמאל הרפובליקני. ב־6 באוקטובר 1934 הכריז על הקמת "מדינה קטלאנית" כחלק מפדרציה ספרדית, אבל הכרזה זו לא נכנסה לתוקף והוא נשלח למאסר של 30 שנה בפוארטו דה סנטה מריה במחוז קדיס. ב־1936 עם ניצחון החזית העממית במאבק על השלטון בספרד קומפניס שוחרר ממאסר וזמן קצר לאחר מכן נבחר לתפקיד נשיא קטלוניה.
זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת האזרחים בספרד. כוחות הלאומנים בהנהגת פרנסיסקו פרנקו, שהתנגדו לחזית העממית, כבשו את ברצלונה בינואר 1939 וקומפאניס נמלט לצרפת. ב־1940 כוחות גרמניה הנאצית כבשו את צרפת. לבקשת ממשל פרנקו קומפאניס נלכד והוסגר לספרד. בית דין צבאי דן אותו למוות וב־15 באוקטובר הוא הוצא להורג בירייה במונז'ואיק בברצלונה.
לאחר נפילת הדיקטטורה של פרנקו ב-1975, קומפאניס חזר להיות אחת הדמויות המכובדות בהיסטוריה של הלאומנות הקטלאנית. ב־1985 גופתו נטמנה מחדש במאוזולאום. הוקמו לזכרו אנדרטאות ונקראו על שמו רחובות ואתרים רבים, בהם האצטדיון האולימפי במונז'ואיק.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Lluís Companys i Jover, באתר האנציקלופדיה הקטאלנית הגדולה (בקטאלנית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליואיס קומפאניס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)