ליליה
 | |
| לידה |
3 בינואר 1960 (בת 64) מונטווידאו, אורוגוואי  |
|---|---|
| שם לידה |
ליליה רוטנברג |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| שפה מועדפת |
עברית |
| שיתופי פעולה בולטים | החברים של נטאשה |
  | |
ליליה פייגין (נולדה ב-3 בינואר 1960 באורוגוואי), הידועה בשם הבמה ליליה, היא זמרת ישראלית שהייתה פעילה בעיקר בשנות ה-80.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליליה נולדה בשם ליליה רוטנברג, בעיר מונטווידאו באורוגוואי, למשפחה יהודית ממוצא פולני. בילדותה הייתה מעריצה של להקת הביטלס. עלתה עם משפחתה לישראל ב-1974, ותחילה גרו באשדוד ואחר־כך עברו לרמת גן[1].
בישראל סבלה מקשיי הסתגלות לשפה ולמנטליות הישראלית, ואחרי הצבא חזרה לאורוגוואי לזמן קצר. חלמה להיות זמרת אך החליטה ללמוד גרפיקה ועבדה במשרדי פרסום[2].
בשנת 1983 הקליטה שני תקליטי שדרים עם המוזיקאי דוד מנשה, "התנגשות" ו"בוא אלי", שזכו למספר השמעות ברדיו. אחר כך הקימו השניים את הצמד "קקטוס", אך לא זכו להצלחה, והשניים הפסיקו את שיתוף הפעולה ביניהם. אחר־כך שרה במסגרת כמה הרכבי רוק[2].
בקיץ 1987 פגשה את להקת החברים של נטאשה בתחרות להקות רוק בגני התערוכה. פנתה אל הלהקה, שהייתה אז בראשית דרכה, והציעה להם להצטרף להרכב והם הסכימו. היא הופיעה עם הלהקה במשך כחודשיים, אך עזבה אותה לאחר שהרגישה שהם חבורה מגובשת ושלא תוכל להשתלב אתם[2]. באותה עת גם השתתפה בפסטיבל הזמר הישראלי 1987, במסגרת הרכב שכלל את דפנה ארמוני ויואל לרנר.
ב-1988 פנתה אל המפיק המוזיקלי רונן בן-טל עם קלטת של כמה משיריה. והוא הסכים לסייע לה להקליט אלבום ולשמש כמנהל האמנותי שלה. את הפקת האלבום מימנה בעצמה מחסכונות. חנה גולדברג, עמה יצרה קשר עוד קודם לכן, כתבה את שירי האלבום, ועובד אפרת הלחין ועיבד אותם[2]. באלבום ניגנו: ז'אן ז'ק גולדברג בתופים ויוסי אלפנט בגיטרה, אפרת ודורון ורדי בגיטרות, רונן בן־טל וקובי פיטרו בקלידים, גיל מנדלשטם בבס וסי היימן ששרה קולות רקע[3]. הסינגל הראשון שהקליטה, "הרווח שבין" ("הרווח בין הגבר לחולצה") יצא בינואר 1989, הפך ללהיט גדול[4], אך האלבום כולו, שיצא במאי 1989, ונקרא אף הוא "הרווח שבין", לא זכה להצלחה, למרות שירים נוספים שגם זכו להצלחה: "האש השחורה", "אל תלך לי לאיבוד" ו"הכתובת על הקיר"[5].
בשלהי 1989 הקליטה ליליה את השיר "גבר באמבטיה", שגם אותו כתבה חנה גולדברג והלחין עובד אפרת[6]. השיר הפרובוקטיבי הפך ללהיט גדול, צעד 3 שבועות במקום הראשון ואף הגיע למקום ה-13 במצעד הפזמונים העברי השנתי, "גבר באמבטיה" צורף מאוחר יותר לאוסף להיטי שנות ה-80 שיצא ב-1996, ולאוסף משיריה של חנה גולדברג ב-1999.
ב-1990 השתתפה ליליה בפסטיגל עם השיר "שיזה לימה קונגן הולי" שזכה במקום השישי.
בראשית שנות ה-90 הקליטה ליליה שיר נוסף "כבר שנה" עם "החברים של נטאשה" ב-1990 שגם זכה להצלחה ויועד לאלבומה השני בנוסף ל"גבר באמבטיה", אך הוא בסוף נגנז והשאיר אחריו את השירים. עם דעיכת הקריירה, פרשה ליליה מפעילות בתחום המוזיקה. היא שבה לפעילות מוזיקלית ב-1999, כשהצטרפה ללהקה שהקים ב-1995 עוזי בינדר, שנקראת "להקה פיקטיבית"[7].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באחד ההרכבים שבו השתתפה הכירה את אלי פייגין, שהיה מתופף, ואחר כך אמרגן והם נישאו ב-1989[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליליה, באתר שירונט
- ליליה, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- יוסי חרסונסקי, הליליה שרה רוק, מעריב, 23 ביוני 1989 - ביקורת על האלבום "הרווח שבין"
- מיכל קפרא, להיט בראש, חיים בזבל, מעריב, 16 במרץ 1990 - כתבת פרופיל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיכל קפרא, להיט בראש, חיים בזבל, מעריב, 16 במרץ 1990
- ^ 1 2 3 4 רונן טל, הכרה, חדשות, 22 בדצמבר 1988
- ^ רונן טל, הבטחה - סי היימן בקולות רקע, חדשות, 24 בנובמבר 1988
- ^ יובל ניב, ליליה מתאהבת, מעריב, 3 בפברואר 1989
- ^ ענת מידן, תקליט חמש קילו, חדשות, 25 במאי 1989
- ^ רותם איתן, שדרים - פוסיקט, חדשות, 1 בפברואר 1990
- ^ להקה פיקטיבית באתר הבמה
- ^ ציפורה, חדשות, 16 ביוני 1989