חנה גולדברג

חנה גולדברג
	חנה גולדברג, 2005
	חנה גולדברג, 2005
לידה	23 בדצמבר 1954 (בת 69); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
עיסוק	סופרת, משוררת, פזמונאית
מקום לימודים	אוניברסיטת חיפה
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	ספרות, פזמונאות, שירה
סוגה	פזמונים, ספרי ילדים, שירי ילדים, שירה, רומנים
נושאי כתיבה	שאלות הקשורות בפסיכולוגיה, בחינוך, בעם היהודי ובנושאים נוספים רבים
יצירות בולטות	אנטארקטיקה (שיר), חברים בכל מיני צבעים (שיר), נאחז באוויר (שיר), דמעות ורודות (ספר ילדים), אף מילה על אהבה (רומן), אין סוסים שמדברים עברית (ספר שירים ופזמונים)
תקופת הפעילות	מ-1970
הושפעה מ	דוד אבידן, צ'כוב
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם (מפעל חיים 2015);
	האתר הרשמי

ערך זה עוסק בפזמונאית וסופרת ישראלית. אם התכוונתם לציירת באותו שם, ראו חנה גולדברג (ציירת).

חנה גולדברג (נולדה ב-23 בדצמבר 1954) היא פזמונאית, משוררת וסופרת ישראלית. רבים משיריה היו ללהיטים. כלת פרס מפעל חיים של אקו"ם 2015.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה גולדברג נולדה בחיפה, לשרה (לבית הכט) ודוד גולדברג שהיה מעריך ראשי בבית המכס בחיפה. למדה בתיכון עירוני ג' בחיפה ושירתה בצה"ל ככתבת בשבועון הצבאי "במחנה נח"ל", בתקופת מלחמת יום הכיפורים. לאחר שהשתחררה מצה"ל למדה באוניברסיטת חיפה פילוסופיה וספרות אנגלית^[1].

במהלך לימודיה האקדמיים החלה לעבוד כעיתונאית במגזין "לאשה", כעורכת לשונית וכן תרגמה מאמרים ומחקרים מאנגלית לעברית. בתום לימודיה עברה להתגורר בתל אביב^[1].

בשנת 1983 כתבה את מילות השיר "לא רוצה לזמביה" בביצוע עופר אקרלינג. השיר היה ללהיט, שעורר התעניינות רבה בשל שפתו הייחודית. אחר כך פנה אליה רמי קלינשטיין וגולדברג כתבה לו את השירים "אש על הפנים" ו"שיר מדבר" שגם הפכו להיטים^[1]. מאז כותבת גולדברג שירים למיטב המלחינים והזמרים בישראל, ושיריה מושמעים ברדיו ובטלוויזיה.

בשנת 2000 יצאה לאור ספרה הראשון, הרומן "אף מלה על אהבה", שנתיים אחר פרסמה רומן שני "כשהחיים יתחילו"^[2], וב-2007 את הרומן "דיבה"^[3].

בשנת 2002 נבחרה לתפקיד יושבת-ראש דירקטוריון אקו"ם. בתפקיד זה ייצגה את היוצרים הישראליים במשך שלוש שנים וחצי והובילה מאבק להעלאת המודעות הציבורית לנושא זכויות היוצרים בישראל ולשיפור מעמדו של היוצר.

שיריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר השירים הגדול "אין סוסים שמדברים עברית", הקיבוץ המאוחד 2005

גולדברג החלה לכתוב שירים בגיל 14. כשהייתה בת 15 שלחה אחד משיריה למגזין "את" והעורכת שרה ריפין החליטה לפרסם אותו, עם ביקורת חיובית. בשנת 1978 פרסמה את ספר השירים הראשון שלה "האם לשבת המלכה יש בעיות במיטה?".

עוד משיריה: "נאחז באוויר" (גידי גוב), "אנטארקטיקה" ("אין סוסים שמדברים עברית")^[4], "מעיין" (קורין אלאל), "אמסטרדם" ו"ענוג" (להקת נוער שוליים), "אש" (רמי קלינשטיין), "גבר באמבטיה" ו"הרווח שבין" (ליליה), "חברים בכל מיני צבעים" (שרית חדד), "בואי נתחבק" (אלון אולארצ'יק), "מישהו גדול" (שי גבסו) "מול חלונך" (רונן עניא), "אוויר", "מכולת" (יסמין אבן), "בואי אלי" (אלף. דלת) ו"טאקו" (חני יופה).

ב-1992 חיברה את המילים לשירים בסרט "ללקק ת'תות" בבימויו של אורי ברבש.

בשנת 2005, במלאת לה כ-400 שירים מולחנים, יצא לאור ספר מהודר ובו מיטב שיריה - "אין סוסים שמדברים עברית" (הקיבוץ המאוחד). בספר שזורים גם הסיפורים שמאחורי השירים^[5].

בשנת 2005 זכה שירה "מישהו גדול" במקום הראשון בפסטיבל השירים של ישראל.

שירה האנטי גזעני "חברים בכל מיני צבעים" משמש כפתיח במפגשיה עם תלמידים במסגרת מערכת החינוך. במפגשים אלה היא משוחחת עם הילדים על שיריה וספריה, על כתיבה ויצירה, על קבלת החריג והשונה, על סובלנות, על מאוויים לקרבה ולחברוּת, על חמלה, על דרכים לביטוי רגשות, על הקשר בין עולם המחשבים לבין רגשות ועל הצורך האנושי "להיות כמו כולם"^[6]. בשנת 2008 הוציאה לאור גם קלטת וידאו בשם "חברים בכל מיני צבעים" הכוללת שירים וקטעי קישור בנושא^[7].

בשנת 2015, זכתה בפרס ע"ש אהוד מנור על מפעל חיים של אקו"ם^[8]. מנימוקי השופטים: חנה גולדברג היא פזמונאית משוררת וסופרת, גדלה בחיפה, החלה לכתוב בגיל צעיר מאוד. השיר הראשון שלה שיצא לרדיו, "לא רוצה לזמביה" בשנת 1983 זכה להצלחה רבה וסלל את המשך דרכה. חנה מייצגת את האישה העצמאית, הכותבת, היוצרת חסרת הפשרות שלא חוששת מלחשוף בפנינו את כישרונה, כתיבתה החושנית, הנשית והייחודית. שיריה של חנה כאילו מספרים סיפור עלילתי מתוחכם שהמאזין לא רוצה שיסתיים. שואלת שאלות קיומיות, על החיים על החיפוש אחר האהבה הגדולה ושינוי אמיתי. חנה הטביעה את חותמה עם שירים אהובים- "נאחז באוויר" - גידי גוב, "אש על הפנים" -רמי קלינשטיין, "אנטארקטיקה"- קורין אלאל, "בואי נתחבק", של אלון אולארצ'יק "אמסטרדם", "ענוג" ועוד של נוער שוליים, "מישהו גדול" של שי גבסו ועוד. באמתחתה של חנה למעלה מ-400 יצירות, שירים וספרים. בשנת 2002 נבחרה חנה לדירקטוריון אקו"ם ושימשה כיו"ר הדירקטוריון. בתפקידה קידמה והובילה מאבק להעלאת המודעות לנושא שמירת זכויות היוצרים ושיפור מעמד היוצר^[8].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דלית לא יכולה להחליט" (מסדה 1991)
"קישתא" (הקיבוץ המאוחד 1994) - תורגם ויצא לאור בשפה הערבית (1999) בשם "בסבוסה" (بسبوسة) והתקבל באהדה ברשות הפלסטינית.
"ההפתעה" (הקיבוץ המאוחד 1995)
"דמעות ורודות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2001) - הוכתר כספר הילדים המצטיין לשנת 2001 על ידי "הורים וילדים"^[9]
"קוף משקפוף" (כתר 1999)^[10]
"חברים בכל מיני צבעים" (הקיבוץ המאוחד 2000)
"מי חטף את נסיכת המחשב?" (הקיבוץ המאוחד 2001)
"אורי טס לירח" (הקיבוץ המאוחד 2005)
"קישתא, אל תבכי" (הקיבוץ המאוחד 2007)
"שוקימוקי" (הקיבוץ המאוחד 2010)
"ספגטי" (הקיבוץ המאוחד 2012)
"אילו הייתי אריה" (עם עובד 2016)
"אילו הייתי קוף" (עם עובד 2018)
"אילו הייתי עכבר" (עם עובד 2018)
"יונתן" (עם עובד 2021)
"חברים בכל מיני צבעים" (מהדורה מחודשת בתוספת שני בתים חדשים, הקיבוץ המאוחד 2021)