חנה גולדברג

חנה גולדברג
	חנה גולדברג, 2005
תאריך לידה	23 בדצמבר 1954 (בת 62)
מקום לידה	חיפה, ישראל
עיסוק	סופרת, משוררת, פזמונאית
לאום	יהודייה
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	ספרות, פזמונאות, שירה
סוגה	רומנים, פזמונים, ספרי ילדים
נושאי כתיבה	שאלות הקשורות בפסיכולוגיה, בחינוך, בעם היהודי ובנושאים נוספים רבים
יצירות בולטות	אנטארקטיקה (שיר), חברים בכל מיני צבעים (שיר), נאחז באוויר (שיר), דמעות ורודות (ספר ילדים), אף מילה על אהבה (רומן), אין סוסים שמדברים עברית (ספר שירים ופזמונים)
פרסים	פרס אקו"ם (מפעל חיים 2015);
שנות פעילות	1970-הווה
הוצאות ספרים	כתר, הקיבוץ המאוחד, עם עובד
הושפעה מ	דוד אבידן, צ'כוב
	https://sites.google.com/site/hanagold/-1/-3/home

ערך זה עוסק בפזמונאית והסופרת חנה גולדברג. אם התכוונתם לציירת באותו שם, ראו חנה גולדברג (ציירת).

חנה גולדברג (נולדה ב-23 בדצמבר 1954), פזמונאית, משוררת וסופרת ישראלית. רבים משיריה היו ללהיטים. כלת פרס מפעל חיים של אקו"ם 2015.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה גולדברג נולדה בחיפה, לשרה (לבית הכט) ודוד גולדברג שהיה מעריך ראשי בבית המכס בחיפה. למדה בתיכון עירוני ג' בחיפה ושירתה בצה"ל ככתבת צבאית בתקופת מלחמת יום הכיפורים. לאחר שהשתחררה מצה"ל למדה באוניברסיטת חיפה פילוסופיה וספרות אנגלית. בתקופת לימודיה האקדמיים עבדה כעיתונאית וכעורכת לשונית וכן תרגמה מאמרים ומחקרים מאנגלית לעברית. בתום לימודיה עברה להתגורר בתל אביב.

בשנת 2002 נבחרה לתפקיד יושבת-ראש דירקטוריון אקו"ם. בתפקיד זה ייצגה את היוצרים הישראליים במשך שלוש שנים וחצי והובילה מאבק להעלאת המודעות הציבורית לנושא זכויות היוצרים בישראל ולשיפור מעמדו של היוצר.

שירה האנטי גזעני "חברים בכל מיני צבעים" משמש כפתיח במפגשיה עם תלמידים במסגרת מערכת החינוך. במפגשים אלה היא משוחחת עם הילדים על שיריה וספריה, על כתיבה ויצירה, על קבלת החריג והשונה, על סובלנות, על מאוויים לקרבה ולחברוּת, על חמלה, על דרכים לביטוי רגשות, על הקשר בין עולם המחשבים לבין רגשות ועל הצורך האנושי "להיות כמו כולם".

שיריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר השירים הגדול "אין סוסים שמדברים עברית", הקיבוץ המאוחד 2005

ספר הילדים "דמעות ורודות"

"דיבה", כתר 2008

בשנת 1983 יצא לרדיו שירה הראשון "לא רוצה לזמביה" בביצוע עפר אקרלינג. השיר היה ללהיט, שעורר התעניינות רבה בשל שפתו הייחודית. מאז ועד היום עובדת גולדברג עם מיטב המלחינים והזמרים בישראל, ושיריה מושמעים ברדיו ובטלוויזיה.

עוד משיריה: "נאחז באוויר" (גידי גוב), "אנטארקטיקה" ("אין סוסים שמדברים עברית") ומעיין (קורין אלאל), "אמסטרדם" ו"ענוג" (להקת נוער שוליים), "אש" ("אש על הפנים" (רמי קלינשטיין), "גבר באמבטיה" ו"הרווח שבין" ("הרווח בין הגבר לחולצה" (ליליה), "חברים בכל מיני צבעים" (שרית חדד), "בואי נתחבק" (אלון אולארצ'יק), "מישהו גדול" (שי גבסו) "מול חלונך" (רונן עניא), "אוויר", "מכולת" (יסמין אבן) ו"טאקו" (חני יופה).

בשנת 2005, במלאת לה כ-400 שירים מולחנים, יצא לאור ספר מהודר ובו מיטב שיריה - "אין סוסים שמדברים עברית" (הקיבוץ המאוחד). בספר שזורים גם הסיפורים שמאחורי השירים.

בשנת 2015, זכתה בפרס ע"ש אהוד מנור על מפעל חיים של אקו"ם^[1]. מנימוקי השופטים: חנה גולדברג היא פזמונאית משוררת וסופרת, גדלה בחיפה, החלה לכתוב בגיל צעיר מאד. השיר הראשון שלה שיצא לרדיו, "לא רוצה לזמביה" בשנת 1983 זכה להצלחה רבה וסלל את המשך דרכה. חנה מייצגת את האישה העצמאית, הכותבת, היוצרת חסרת הפשרות שלא חוששת מלחשוף בפנינו את כישרונה, כתיבתה החושנית, הנשית והייחודית. שיריה של חנה כאילו מספרים סיפור עלילתי מתוחכם שהמאזין לא רוצה שיסתיים. שואלת שאלות קיומיות, על החיים על החיפוש אחר האהבה הגדולה ושינוי אמיתי. חנה הטביעה את חותמה עם שירים אהובים- "נאחז באוויר" - גידי גוב, "אש על הפנים" -רמי קלינשטיין, "אנטארקטיקה"- קורין אלאל, "בואי נתחבק", של אלון אולארצ'יק "אמסטרדם", "ענוג" ועוד של נוער שוליים האגדיים, "מישהו גדול" של שי גבסו ועוד. באמתחתה של חנה למעלה מ 400 יצירות- שירים וספרים. בשנת 2002 נבחרה חנה לדירקטוריון אקו"ם ושימשה כיו"ר הדירקטוריון. בתפקידה קידמה והובילה מאבק להעלאת המודעות לנושא שמירת זכויות היוצרים ושיפור מעמד היוצר.^[1]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דלית לא יכולה להחליט" (מודן 1991).
"קישתא" (הקיבוץ המאוחד 1994) - תורגם ויצא לאור בשפה הערבית (1999) בשם "בסבוסה" (بسبوسة) והתקבל באהדה ברשות הפלסטינית.
"ההפתעה" (הקיבוץ המאוחד 1995).
"דמעות ורודות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2001) - הוכתר כספר הילדים המצטיין לשנת 2001 על ידי "הורים וילדים".
"קוף משקפוף" (כתר 1999).
"חברים בכל מיני צבעים" (הקיבוץ המאוחד 2000).
"מי חטף את נסיכת המחשב?" (הקיבוץ המאוחד 2001).
"אורי טס לירח" (הקיבוץ המאוחד 2005).
"קישתא, אל תבכי" (הקיבוץ המאוחד 2007).
"שוקימוקי" (הקיבוץ המאוחד 2010).
"ספגטי" (הקיבוץ המאוחד 2012).
"אילו הייתי אריה" (עם עובד 2016).