יואל לרנר (זמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואל לרנר
לידה 27 באוקטובר 1955 (בן 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק, פופ
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים מזי כהן, אבנר קנר, מוטי דיכנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יואל לרנר (נולד ב-27 באוקטובר 1955) הוא זמר, מדבב, גיטריסט ומלחין ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרנר גדל והתחנך בכפר הנוער הדסים. הוריו היו חלק מצוות הכפר וגרו במקום. הוא החל לנגן בגיטרה כבר בגיל שמונה, ובפסנתר כשהיה בן שתים עשרה. את דרכו המקצועית החל ב-1974 עם צוות הווי הנדסה קרבית יחד עם יהודית רביץ וקורין אלאל. לאחר מכן עבר לצוות הווי פיקוד המרכז, והיה הסולן בשיר שומר החומות בשנת 1977.

קריירת מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מהצבא, הקליט את הסינגל "שיר מרזבים" שיצאה לאור בשנת 1978.

בשנת 1979 שר וניגן בתוכנית טלוויזיה לכבוד יובל ה-70 לתל אביב[1], והשתתף כגיטריסט וזמר במופע של יונתן גפן ואסתר שמיר "קוראים לזה אושר", בעיבוד מוזיקלי של עדי רנרט[2]. במופע שר עם שמיר את השיר "מחר אזיל דמעה" שנכלל בתקליט "המעיל" של יהונתן גפן. בנוסף באותה שנה השתתף בהקלטת אלבום שירי הילדים והילד הזה הוא אני של יהודה אטלס (המבוסס על ספרו של יהודה אטלס בשם זה). אחר כך הופיע במשך שנתיים עם הזמרת נורית גלרון, בעיקר בקיבוצים ומת"נסים, כשהוא מלווה אותה בגיטרה, בפסנתר ובשירה[3]. באותה תקופה השתתף כזמר וגיטריסט אקוסטי באלבומים רבים, ביניהם "חמוש במשקפיים" של אריק איינשטיין, "התכוונות" של יוני רכטר, ו"שירים באמצע הלילה" של נורית גלרון.

ב-1981 הקים יחד עם המוזיקאי אבנר קנר והזמרת מזי כהן את ההרכב פרמיירה, ובאוגוסט 1982 הוציאו תקליט תחת אותו שם, שכלל בין השאר השירים "אם זו אהבה", ו"חמש בבוקר עוזבת"[4]. באותה תקופה כתב יחד עם קנר את השירים "תנו לגדול בשקט" ("אפונה וגזר") ו"חורף" לגידי גוב, אותם ביצע בפסטיבל שירי הילדים ב-1981 ו-1982 בהתאמה. הוא השתתף בסוף 1982 בפסטיבל שירי הילדים עם מזי כהן בשיר "די" שכתב יורם טהרלב והלחינה נורית הירש, השיר עצמו זכה להצלחה גם במצעד הפזמונים באותה תקופה. בנוסף השתתף באלבום שירי הילדים יפתח המלוכלך (יחד עם מיקי גבריאלוב, מזי כהן ואייל גפן)[5].

בשנים 1982–1986 למד הלחנה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה.

בשנת 1984 הקים את להקת הסיקסטיז יחד עם מוטי דיכנה, שלמה חממי ושלמה מזרחי, איתה הוא מופיע בשירי שנות ה-60 עד היום כזמר, נגן גיטרות, פסנתר ומנהל מוזיקלי[6]. באותה שנה השתתף כזמר בהצגת תיאטרון הקאמרי "בית ספר לריקודים", אשר כללה טקסטים ומוזיקה של נתן זך וסשה ארגוב, יחד עם הזמרת דפנה ארמוני ושחקנים אחרים.

בשנת 1985 כתב והלחין לאריק סיני את השירים "היי גלית", "אהבה של שני זרים" ו"בת 17" (עם יצחק קלפטר), שיצאו באלבום "שלום לך תקווה עצובה"[7].

ביולי 1987, הופיע בניסיון חידוש פסטיבל הזמר והפזמון במסגרת חגיגות הזמר העברי בערד, עם השיר "היפה בנשים" שכתב והלחין[8].

בשנת 1990, הקליטה להקת "הסיקסטיז" אלבום שכלל גרסאות כיסוי ללהיטי שנות ה-60[9].

בשנת 1991 השתתף בתחרות הקדם-אירוויזיון יחד עם מוטי דיכנה, עם השיר ״פרימדונה״[10].

בשנת 1998 הוציא תקליט עם ההרכב "ארבע על ארבע", שכלל גם את דני ליטני, דני רובס ואורי הרפז.

ב-1999 השתתף, במסגרת פסטיבל ישראל, במופע "אמני ישראל שרים ביטלס", יחד עם שלמה ארצי, יהודית רביץ, דוד ד'אור ואחרים, מלווים בתזמורת הפילהרמונית ובניצוחו של סר ג'ורג' מרטין, המפיק והמעבד המוזיקלי של הביטלס.

בשנת 2010 הופיע באופרת הרוק "האוחז באש" שכתב והלחין יוסי עידה[11].

בפברואר 2011, הופיע במופע מחווה ליוצרים יחיאל ועלי מוהר[12].

בשנת 2017 היה שותף בשלישיית "בונבוניירה", יחד עם ענת עצמון ומוטי דיכנה שהעלתה מופע של שירי ילדים[13].

קריירת משחק ודיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 השתתף בסרט "מעגלים של שישבת" שביימה עידית שחורי, בתפקיד עצמו כזמר, ושר את שיר הנושא שכתב עלי מוהר והלחין אבנר קנר[14]. הסרט יצאה לאקרנים ב-1980. במשך בשנים לרנר דיבב סרטי וסדרות אנימציה, בין היתר את ויני מ"האופנוברים ממאדים", את דן מ"עומר", את גמביט (אקס-מן) ואת ג'ייסון לי סקוט מ"מייטי מורפין פאוור ריינג'רס" ועד "פאוור ריינג'רס זיאו" (שבסרט של פאוור ריינג'רס טורבו דיבב אותו גיורא קנת.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יום ה' - טלוויזיה 20:15 - "בכל זאת יש בה משהו", מעריב, 31 במאי 1979
  2. ^ איה אורנשטיין, "מלחמת העולם" בין רומנטיקן ופמיניסטית, מעריב, 8 במרץ 1979
  3. ^ יוסי חרסונסקי, נורית גלרון: הקהל שלי התרחב, מעריב, 26 בפברואר 1980
  4. ^ יוסי חרסונסקי, פרמיירה מוצלחת, מעריב, 19 באוגוסט 1982
    יעקב בר-און, פרמיירה מוצלחת בשלושה, דבר, 6 בספטמבר 1982
  5. ^ יוחאי וולף, Japan In Dishpan, למה כבר לא יוצרים אלבומי ילדים כמו "יפתח המלוכלך"?, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2012
  6. ^ רותי הדר, 60-90-60, חדשות, 29 במרץ 1990
  7. ^ אריק סיני, תקוות עצובות, מעריב, 26 בספטמבר 1985
  8. ^ יובל ניב, הערב בפסטיבל ערד, חדשות, 22 ביולי 1987
  9. ^ שרון מולדבי, כשהפוקיק היה בבטן, חדשות, 6 בספטמבר 1990
  10. ^ עמית שהם, זה לא השיר, זאת הפרודוקציה, חדשות, 26 במרץ 1991
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    עכבר העיר, האוחז באש - אופרת רוק, באתר הארץ
  12. ^ הילה שיאון חגית פלג-רותם טל פרי עומר שומרוני, ‏OUT דברים שכדאי לעשות בחוץ, באתר גלובס, 17 בפברואר 2011
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    עכבר העיר, שלישיית בונבוניירה, באתר הארץ
  14. ^ המעגל הנוסף של עדית, מעריב, 1 בנובמבר 1979