ליפומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליפומה בזרוע

ליפומה היא גידול שפיר אשר מורכב מרקמת שומן ויכול להתפתח בכל מקום בגוף. האזורים הנפוצים ביותר הם בית השחי, פלג גוף עליון, הצוואר, החלק העליון של ירכיים, החזה והזרועות. ליפומה גדלה רק מתחת לשכבה של העור, בקצב איטי מאוד ולרוב לא גורמת לנזק או כאבים. ל- 1/100 מהאוכלוסייה יש ליפומה . הליפומה מופיעה אצל נשים וגברים בכל הגילאים, אך נפוצה במיוחד בקרב בני 40 עד 60. במרבית המקרים הליפומה אינה מזיקה ולכן אין צורך לטפל. אם הוחלט לטפל, ישנן מספר אפשרויות לטיפול.

סוגי ליפומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים סוגים שונים של ליפומה, להלן רשימה חלקית:

  • הסוג השכיח הוא ליפומה שנמצאת ישירות מתחת לשכבה השטחית של העור במקומות העשירים בתאי שומן. סוג זה נפוץ ביותר ברגליים ובזרועות.
  • ליפומה נרכשת ניזונה על ידי כלי דם וגדלה מתחת לעור. היא מורכבת מרקמה של תאי שריר חלק, שומן וכלי דם.
  • ליפומת צינור אשר גדלה מתחת לעור - סוג זה כואב, אך מלבד זאת יש לו תכונות של ליפומה טיפוסית.
  • ליפומה סחוסית היא ליפומה קשה עם שורשים עמוקים אשר לרוב מופיעה בנשים.

סיבות להתפתחות ליפומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמים ידועים לליפומה, כגון גורמים גנטיים ועלייה במשקל, בנוסף לבעיות רפואיות כמו מחלות מסוימות או חבלות, אך הסיבה העיקרית להתפתחות ליפומה אינה ידועה.

סימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפומה לרוב מופיעה כמסה קטנה (בקוטר 5 מ"מ עד 3 ס"מ) מתחת לעור. אפשר למשש ולהזיז אותה והיא אינה גורמת לכאבים. גודלה של הליפומה לרוב אינו משתנה, או גדל בקצב איטי מאוד. לעתים היא בעלת צורה לא אסתטית.[1]

דרכי אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר אובחנה ליפומה באמצעות בדיקה גופנית של הגוש כדי לקבוע את גודלו ומידת הניידות שלו. כיום מבוצעת אבחנה באחת הדרכים הבאות:

טיפול בליפומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב אין צורך לטפל בליפומה, אלא אם כן הגידול מכאיב או מגביל את תנועת הגוף. לרוב מסירים ליפומה בשל סיבות קוסמטיות, כאשר הן גדולות מאוד, או עבור בדיקה היסטופתולוגית (ביופסיה) כדי לוודא שאינן סוג מסוכן יותר של גידול כגון ליפוסרקומה. כאשר בוחרים לא לטפל בליפומה, חשוב לנטר באופן קבוע שינויים בגודל הגוש.

לרוב מסירים ליפומה באמצעות חתך פשוט; ההסרה יכלה להתבצע תחת הרדמה מקומית והיא קצרה. אפשרות נוספת היא שאיבת שומן מקומית, או הזרקת סטרואידים. רק לעתים רחוקות ליפומה צומחת בחזרה, ובמקרים כאלו כריתה היא הטיפול הטוב ביותר.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.