לי קלהון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב מלבורן 1956 110 מטר משוכות
זהב רומא 1960 110 מטר משוכות
המשחקים הפאן אמריקאיים
כסף שיקגו 1959 110 מטר משוכות

לי קווינסי קלהוןאנגלית: Lee Quincy Calhoun; ‏23 בפברואר 1933 - 22 ביוני 1989), היה אצן אמריקאי, אלוף אולימפי פעמיים ברציפות בריצת 110 מטר משוכות ושיאן עולם בריצה זו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלהון נולד וגדל בלורל מיסיסיפי. הוא למד באוניברסיטת מרכז צפון קרולינה. הוא זכה פעמיים ברציפות, באליפות NCAA, בשנים 1956 ו-1957 בריצת 120 יארד משוכות ו-3 פעמים באליפות האיחוד אתלטים חובבים (AAU) בשנים 1956 ו-1959 בריצת 110 מטר משוכות ובשנת 1957 בריצת 120 יארד משוכות.

אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מלבורן (1956) זכה קלהון במדליית זהב בריצת 110 מטר משוכות בשיא אולימפי חדש של 13.70 שניות, לפני ג'ק דייוויס (13.73 שניות) וג'ואל שנקל (14.25 שניות) שניהם מארצות הברית.

בשנת 1958 הושעה קלהון מתחרויות ספורט לאחר שהשתתף בשעשועון טלוויזיה "חתן וכלה" וקיבל מתנות.

במשחקים הפאן אמריקאיים שנערכו בשיקגו, אילינוי בשנת 1959 זכה קלהון במדליית כסף בריצת 110 מטר משוכות בתוצאה של 13.7 שניות, אחרי בן ארצו הייס ג'ונס (13.6 שניות). תוצאות אלו נקבעו בסיוע רוח גבית.

שיאן עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בברן, שווייץ ב-21 באוגוסט 1960 השווה קלהון בריצת 110 מטר משוכות את שיא העולם כשרץ בתוצאה של 13.2 שניות. שבועיים לאחר מכן, באולימפיאדת רומא (1960) הוא זכה במדליית זהב בריצת 110 מטר משוכות בתוצאה של 13.98 שניות, מאית השנייה לפני וילי מיי (13.99 שניות) והייס ג'ונס (14.17 שניות), שניהם מארצות הברית ובכך הגן על תוארו.

לאחר פרישתו מספורט תחרותי שימש קלהון כמאמן אתלטיקה באוניברסיטת גרמבלינג סטייט, אחר כך באוניברסיטת ייל ולבסוף באוניברסיטת מערב אילינוי. בשנת 1976 שימש כעוזר מאמן בנבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת מונטריאול (1976).

בשנת 1989 נפטר קלהון בארי, פנסילבניה בגיל 56.

תארים והשיגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1974 נבחר קלהון להיכל התהילה באתלטיקה של ארצות הברית.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]