לשכת הקנצלר (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לשכת הקנצלר
Kanzleramt
Kanzleramt title card.png
סוגה דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצרים Hans-Christoph Blumenberg עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים Klaus J. Behrendt עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור גרמניהגרמניה גרמניה
שפות גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1
מספר פרקים 12
הפקה
אורך פרק 45 דקות
שידור
רשת שידור ZDF
תקופת שידור מקורית 23 במרץ29 ביוני 2005 (45 דקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Kanzleramtגרמנית: לשכת הקנצלר) היא סדרת טלוויזיה גרמנית המבוססת על תבנית סדרת הטלוויזיה האמריקאית הבית הלבן, בהפקת רשת ZDF. עלילתה ממוקמת בעיקר בלשכת קנצלר גרמניה הבדיוני אנדראס ווייר (קלאוס בארנדט) ומספר את סיפור הקריירה הפוליטית של ראש הממשלה הגרמנית ועל חייו הפרטיים כאלמן ואב לבת מתבגרת.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקנצלר גרמניה אנדראס ווייר יש בעיות רבות. לא משנה אם נשיא רוסיה לא רוצה להחזיר תמונות שנעלמו במהלך מלחמת העולם השנייה, אם הוא סובל מכאבי גב או אם נורה שגריר גרמניה בטורקיה. באופן פרטי ווייר גר עם בתו נינה בת ה-17 שהתאהבה ברקדנית סלסה והקנצלר מוצא עצמו מלהטט בקושי בין בעיות מדיניות לבעיותיו האישיות.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קלאוס בארנדט - אנדראס ווייר, קנצלר
  • רוברט אטצורן - נורברט קראפט, ראש לשכת הקנצלר
  • הרברט קנאופ - קוני ברגמן, דובר הממשלה
  • קלאודיה מישלן - אדית למברט, ראש המחלקה למדיניות חוץ
  • ריטה רוסק - בירט שמיץ, ראש סגל לשכת הקנצלר
  • הייקו דויטשמן - אלכסנדר נכטווה, כותב הנאומים של הקנצלר הפדרלי
  • קרולינה טסקה - נינה ווייר, בתו של הקנצלר הפדרלי
  • גבריאלה מריה שמייד - ד"ר כריסטה טמפלין, רופאת הקנצלר

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

"'לשכת הקנצלר' היא מבדרת, מרגשת ומעניינת", אמר פרידריך בוהל (ממפלגת CDU), לשעבר ראש לשכת הקנצלר.[1] בהשוואה לתבנית האמריקאית עטורת הפרסים, הסדרה נראתה לרוב המבקרים כסדרה רדודה וטריוויאלית.[2] כותב הנאומים לשעבר של המדינאי הגרמני ווילי ברנדט, מרטין א. סוסקינד, ציין כי הסדרה בלתי מציאותית.[3]

הסדרה לא זכתה להצלחה ובוטלה לאחר שנים עשר פרקים. צפו בה 4.87 מיליון צופים (נתח שוק של 15.2 אחוזים),[4][5] אך מספרי הצפייה צנחו במהירות יחסית ל-1.5 עד 1.7 מיליון.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Götsch, Antonia (24 במרץ 2005). "If it is in the Chancellor's office". spiegel.de (בגרמנית). נבדק ב-12 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Kanzleramt". TV Wunschliste (בגרמנית). נבדק ב-12 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Meyer, Michael (29 ביוני 2005). "- "Kanzleramt" wird eingemottet". Deutschlandfunk Kultur (בגרמנית). נבדק ב-12 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Mantel, Uwe (24 במרץ 2005). "Neue ZDF-Serie "Kanzleramt" erfolgreich gestartet". DWDL.de (בגרמנית). נבדק ב-12 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "ZDF-Serie "Kanzleramt": Schelte von Horst Ehmke". Spiegel Online (בגרמנית). 24 במרץ 2005. נבדק ב-12 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Perger, Von Werner A. (30 ביוני 2005). "Der Kanzler überlebt". ZEIT ONLINE (בגרמנית). נבדק ב-12 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)