מאורת הצפעונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאורת הצפעונים
The Snake Pit
The Snake Pit (1948) trailer 2.jpg
בימוי אנטולי ליטבק עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה דריל זאנוק, רוברט בסלר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דורותי ספנסר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אלפרד ניומן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום לאו טובר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 108 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס אוסקר לסאונד מיקס הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מאורת הצפעונים (The snake pit) הוא סרט דרמה אמריקני מ-1948 בבימויו של אנטול ליטבק ובכיכובה של אוליביה דה הבילנד, על פי הרומן האוטוביוגרפי למחצה מאותה שנה של מרי ג'יין וורד בשם זה. הסרט מספר את סיפורה של אישה שמצאה את עצמה בבית חולים פסיכיאטרי, ואינה זוכרת איך הגיעה לשם.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירג'יניה קנינגהאם (אוליביה דה הבילנד) היא אסירה הלוקה בסכיזופרניה לכאורה בבית החולים הממלכתי הפסיכיאטרי ג'וניפר היל. היא שומעת קולות ונראית מנותקת מהמציאות, ואף אינה מזהה את בעלה רוברט (מארק סטיבנס). הסרט עוקב אחרי הטיפול בה. ד"ר קיק מטפל בה באמצעות הלם חשמלי וצורות אחרות של טיפול, כולל היפנוזה, והסרט כולל פלאשבקים רבים. האחות דייוויס (הלן קרייג) היא האחות היחידה המתעללת באמת בבית החולים. דייוויס מקנאה בעניין של ד"ר קיק בווירג'יניה, שאותו היא רואה כמופרז. האחות דייוויס מביאה את וירג'יניה להתפרצות הגורמת לווירג'יניה לשהות יחד עם חולים אחרים בתא מרופד גדול ונטוש. טיפולו של ד"ר קיק משפר בהמשך את מצבה הנפשי של וירג'יניה, ועם הזמן היא מחלימה, ומסוגלת לעזוב את בית החולים. הסרט מתאר גם את המשטר הביורוקרטי של המוסד, את גישתו הקשה, המרוחקת וחסרת האמפתיה של צוות העובדים ואת היחסים בין חולים.

על הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי אנטול ליטבק ערך שלושה חודשים של תחקיר מקיף מקדים. הוא דרש שכל השחקנים והצוות ילוו אותו למוסדות שונים ולהרצאות של פסיכיאטרים מובילים. אוליביה דה הבילנד נכנסה לעובי הקורה של התחקיר. היא התבוננה בתשומת לב בכל אחד מהטיפולים שהיו נהוגים בעת ההיא, כולל טיפולי הידרותרפיה ונזעי חשמל. היא לקחה חלק בפגישות טיפוליות ארוכות, והשתתפה בפעילויות חברתיות שונות עם המטופלים.

הסרט הוביל לשינויים במוסדות הפסיכיאטריים בארצות הברית. ב-1949 כתב הרב שטיין מ"דיילי וראייטי": "ויסקונסין היא המדינה השביעית שהנהיגה רפורמות במוסדות הפסיכיאטריים בתחומה בעקבות הסרט 'מאורת הצפעונים'".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאורת הצפעונים בוויקישיתוף