מאיר אבן אלדבי

מאיר אבן אלדבי

לידה	1310 טולידו שבספרד
פטירה	1360 (בגיל 50 בערך) כנראה בירושלים
תקופת הפעילות	?–1360
תחומי עיסוק	רפואה, אנטומיה, תזונה, תאולוגיה, תלמוד, פילוסופיה מטאורולוגיה, אסטרונומיה, מטאפיזיקה, הלכה, פיוט, קבלה.
חיבוריו	שבילי אמונה

מֵאִיר אִבֶּן אֶלְדָבִּי (1310–1360) היה רב, חוקר, פילוסוף, הוגה דעות, סופר, פייטן, רופא ומקובל. חיבר את הספר "שבילי אמונה".

תולדותיו

לא רבות ידוע על תולדותיו של אבן אלדבי, וכמעט כל שידוע לנו עליו נובע ממה שכתב על עצמו בספרו.

הוא היה בנו הצעיר של החסיד רבי יצחק המכונה אבן אלדבי. מספרו אנו למדים גם כן שהוא עלה לארץ וחי בירושלים בבגרותו, ומן הסתם גם נפטר בה.

"ונשלם הספר הנותן אמרי שפר אשכול הכופר, בשנת ק"כ למניין. אחר ה' אלפים לבנין. ולמחזור ע"ד שנה תשיעי' נקראת. ולמחזור חמה לכ"ד שנים נמנית בירושלים שבח לאל שוכן".

סיבת הליכתו לירושלים אינה ברורה, אך מסגנון דבריו בהקדמת ספרו משתמש כי הליכתו לירושלים נעשתה בעל כרחו, ייתכן שבעקבות התנגדות לדרכו במקום מושבו הראשון. וכך הוא כותב בהקדמת ספרו:

כי אמרתי אולי מרוב המאורעות. אשר מצאנו צרות רבות ורעות... וקורות הזמן הפרו עצתי. כאשר התעו אותי. עד כי נעויתי שחותי. והוציאוני מבית אבי ומארץ מולדתי. ומאת קרובי ומשפחתי. וטלטלוני טלטלה גבר. ונדדתי כיונה מבלי אבר. ולא נטשוני ולהשלים מאויי. וקצתי בחיי. לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי. כי מדחי אל דחי הלכתי. וכאשר ללמוד חזרתי. כמעט כלום לא הבנתי. כי באורך הגלות נתבלבלה דעתי. ואחשבה לדעת ולא ידעתי. ".

יחוסו להרא"ש

בכארבעה מקומות בספרו מביא רבי מאיר אבן אלדבי - מדברי הרא"ש, ומכנה אותו בשם "זקני" (=סבי):

• ”מי שהיה חולה ואשתו נדה כתב זקני הרא"ש ז"ל שהיא יכולה לשמשו רק שתזהר ביותר מרחיצת פניו ידיו ורגליו והצעת המטה בפניו”
• ”וכשירצה לאכול יבדוק עצמו אם צריך לנקביו. וכשיצא יטול ידיו ויברך אשר יצר. ואחרי כן יטול פעם אחרת לאכילה ויברך על נטילת ידיים. וכן היה נוהג זקני הרא"ש ז"ל.”
• ”ומקודם שיבצע יחתוך מן הפת מעט ויניחנו דבוק בפת בעניין שאם יאחז בחתיכה שיעלה כל הפת עמו. וכן כתב זקני הרא"ש ז"ל כי אם יניח הפת שלם ולא יחתכנו עד אחר הברכה אזי יהיה הפסק בין ברכה לאכילה ולכן צריך שיחתוך מעט קודם הברכה כמו שכתב”
• ”ויין פוטר כל מיני משקין ואם אין לו יין וצמא למים מחלוקת בין הפוסקים אם היין פוטרו אם לאו. ולכן מי שרוצה לאכול ואין לו יין ורוצה לצאת ידי שניהם ישתה מעט מים קודם אכילה ויברך לפניו ולא לאחריו. ואם לא עשה כן כתב זקני הרא"ש ז"ל שיברך על המים אם אין לו יין ואם אינו צמא אלא שבאמצע האכילה עמד המאכל בגרונו ואינו יכול לבלעו ישתה מים ולא יברך ואם בירך הוא ברכה לבטלה.”

אם מניחים שהרא"ש היה סבו, עם זאת עדיין לא ניתן לקבוע את רמת הפרש הדורות בינו לבין סבו; ייתכן שהיה בן בתו של הרא"ש, אך ייתכן שהיה בן בן בת בתו של הרא"ש וכדומה. ברם יש לשער שבכל מקרה לא היה נין לאחר דור רביעי מהרא"ש. לידת הרא"ש הייתה בסביבות 1250 לספירת הנוצרים, ופטירתו הייתה בסביבות שנת 1327 לספירה זו. אבן אלדבי חי בין השנים 1310–1360 (=שנת ק"כ), והיות שהוא משתמש בלשון ז"ל על סבו, יש להניח כי כתב את ספרו לאחר שנת 1327. כל זה מוביל למסקנה שר' מאיר אבן אלדבי חי בזמנו של הרא"ש, אם כן לכל היותר הוא צריך להיות מהדור השלישי שראה הרא"ש.

אביו של רבי מאיר אבן אלדאבי, ומשפחת אבן אלדבי

אם לא ידוע רבות על רבי מאיר אבן אלדאבי, על אחת כמה וכמה שאין ידוע רבות על אביו. מדברי בנו ניתן ללמוד כי אביו היה איש צדיק וחסיד, ויש להניח שנכון הדבר, כי מן הסתם חתן של גדול הדור כמו הרא"ש צריך להיות בדרגה הראויה לכך שהרא"ש או אחד מבניו ייקחו אותו לאחת מבנותיהם.

בספר "שבילי אמונה" אין אזכור של אביו מלבד פעם אחת - בהקדמה שבה הוא מזכיר את עצמו וקושר לשמו האישי את אביו.

בכתבי הרא"ש אין אזכור מפורש לחתנו זה, כמו כן גם בכתבי בניו אין אזכור מפורש לגיסם החסיד.

ואני הצעיר שבמשפחת בית אבי. מאיר בן החסיד רבי יצחק ז"ל המכונה אבן אלדבי, מבני גלות ירושלים אשר בספרד. אשר הוא בין העמים מפוזר ומפורד. ממדינת טולטילה. אשר בארץ אנדלוס היא העיר הגדולה. בגוף החמישי לפאת מערבית דרומית היא מהוללה.

צאצאיו ומשפחתו

מדבריו בהקדמת ספרו משתמע שהיו לו אחים שכן הוא מעיד על עצמו שהוא הצעיר במשפחת בית אביו; יש עדויות לשם משפחה זו ממספר ארצות בצפון אפריקה, ונקל לשער ששם משפחה זו הוא שארית לפליטה ממשפחתו שגלו לשם עם גירוש ספרד. בזמננו שם משפחה זה, שכיח מעט, וייתכן כי נושאי שם משפחה זה הם בני משפחתו.

ספריו

ספרו היחיד שזכה לתפוצה רבה הוא - "שבילי אמונה"; לא ידועים לנו כיום עוד ספרים שכתב, וגם בספרו "שבילי אמונה" אין אזכור לספרים אחרים שכתב.

לקריאה נוספת

• דב שוורץ, לחקר מקורותיו של ספר "שבילי אמונה" לר’ מאיר אלדבי, בתוך: סיני קיד (ניסן-אייר ה'תשנ"ד) עמ' עב-עז.
• כתב יד, שבילי אמונה, פרנקפורט, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

• מאיר בן יצחק אלדבי, דף שער בספרייה הלאומית