מארטון גאראש

מארטון גאראש
Garas Márton
לידה	18 במאי 1885; נובי סאד, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	26 ביוני 1930 (בגיל 45); בודפשט, ממלכת הונגריה
שם לידה	Gänsler Márton
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
מקום לימודים	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1906)

מרטון גאראש (במקור גנסלר, בהונגרית: Garas Márton;‏ אויווידק, 18 במאי 1885 – בודפשט, 26 ביוני 1930)^[1] היה שחקן, במאי תיאטרון, במאי קולנוע, יהודי-הונגרי, דמות יוצאת דופן ב"עידן ההרואי" של הפקות הסרט האילם ההונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטון גנסלר נולד במשפחה יהודית כבנם של שמעון גנסלר (1833–1905)^[2] ושל מתילד רייצר (1846–1903).^[3] הוא סיים את האקדמיה לתיאטרון ב-1906 (היום שמה האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע) ומשנת 1907 שיחק בתיאטרון ההונגרי. ב-1911 נסע לברלין לינה אילש (במקור רוזנברג), שהפך למאסטר שלו, ובמקביל שיחק בלהקה הברלינאית של מקס ריינהרדט. ב-1912 היה כבר חבר ב"בימה החדשה" (Új Színpad) בבודפשט. בשנת 1915 חתם חוזה עם אולפן הסרטים של ינה ינוביץ' בקולוז'וואר. בין 1916 לבין 1921 ביים במפעלי הסרטים "אסטרה", "אוהר", "הונגריה" ו"קורווין" בבודפשט. מ-1921 עבר לגרמניה, ולאחר מכן קטע את שהותו שם ב-1924 וביים את הקומדיה "אבא'לה צדק" בתיאטרון מרכז העיר בבודפשט.

בין 1915 לבין 1921 ביים כ-35 !!! סרטים אילמים ובסך הכל 40 סרטים. הוא אהב לצלם יצירות ספרותיות. סרטו "קולומבוס" (1926–1927) היה הבולט מבין סרטיו בברלין.

הוא אחת הדמויות החשובות ביותר בעידן הסרט האילם. לקח בשמחה יצירות כתובות רציניות והביאן לפני המצלמות. ארכיון הסרטים בהונגריה שומר כיום עותק של "אנה קרנינה" שלו. עיתון הונגרי בכתבה שסקרה את הגרסאות השונות של "אנה קרנינה" שהוכנו עד למועד הכתבה קבע את הדברים הבאים:

"גם את ההונגרים אי אפשר היה להשאיר מחוץ לסדרת סרטים זו של אנה קרנינה. זה בזכות מארטון גאראש, מגדולי הבמאים של עידן הסרט האילם, שב-1918 הביא את דמותה הגדולה של השחקנית הדרמטית, אירן ורשאני, למסך בתפקיד אנה. הסרט הופק על ידי מפעל הסרטים "הונגריה", ושותפיה של ורשאני בסרט כוללים שמות כמו גדולים נוספים. הצילומים החיצוניים של הסרט צולמו ברובם בוואשו, ואילו האירועים המתרחשים על מסלול המרוצים תועדו במסלול אלאג המפורסם".

תפקידי תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנריק איבסן : ברווז הפרא - אגדל
אימרה פלדש : חיילי הקיסר - זולטן
אדמון רוסטאן : גוזל העיט - מטרניך

בימויי תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולסטוי – נוזייר – סבור: סונטת קרויצר (1924)
סאשה גיטרי : אבא'לה צדק (1924)

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tetemrehívás (1915) A kormányzó (1915) Éjféli találkozás (1915) A Börzekirály (1915) Cox és Box (1915) Havasi Magdolna (1915) Jó éjt Muki! (1915) Az elítélt (1916) Elnémult harangok (1916) Hófehérke (1916) Vergődő szívek (1916) A szerencse fia (1917) A gyanú (1917) Három hét (1917) A hieroglifák titka (1917) Küzdelem a múlttal (1917) A papagáj (1917–1918) A 100.000 koronás ruha (1918) Anna Karenina (1918) A szerető (1918)	Barbárok (1918) Féltestvérek (1918) Nőstényfarkas (1918) A táncosnő (1918) A gyufa (1918) Twist Oliver (1919) Kutató Sámuel (1919) Sapphó (1919) A lélekidomár (1919) A legnagyobb bűn (1919) Névtelen vár (1920) Sárga árnyék (1920) Little fox (1920) New York expressz-kábel (1921) A keresztes vitézek (1921) Farsangi mámor (1921) Hétszáz éves szerelem (1921) Die lebende Mumie (1922) Christoph Columbus (1923)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
Bálint Lajos: Garas Márton, Filmvilág, 1966. november 1. (לאיוש באלינט: מארטון גאראש)
Magyar Bálint: A Magyar némafilm története 1896-1918, Filmművészeti Kiskönyvtár, MAFILM, 1966 (באלינט מאדיאר: תולדות הסרט האילם ההונגרי)
Jordáky Lajos: Az erdélyi némafilmgyártás története (1903-1930), Kriterion Könyvkiadó, Bukarest, 1980 (לאיוש יורדאקי: הפקת סרטים אילמים בטרנסילבניה)
Alpár Ágnes: A Belvárosi Színház műsora 1918-1949 Archiválva 2019. augusztus 14-i dátummal a Wayback Machine-ben אגנש אלפאר: תוכנית תיאטרון מרכז העיר 1949-1918)
Cunningham, John. Hungarian Cinema: From Coffee House to Multiplex. Wallflower Press, 2004.