מארי יאלוביץ'-סימון
 | |
| לידה |
4 באפריל 1922 ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
16 בספטמבר 1998 (בגיל 76) ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| שם לידה |
Marie Jalowicz |
| מדינה |
גרמניה, גרמניה המזרחית |
| השכלה |
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
| מעסיק |
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
| מפלגה |
מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, המפלגה הקומוניסטית של גרמניה |
| בן או בת זוג |
היינריך סימון (1947–?) |
| פרסים והוקרה |
מסדר ההצטיינות הפטריוטי בברונזה |
  | |
מארי יאלוביץ'-סימון (בגרמנית: Marie Jalowicz-Simon; 4 באפריל 1922 - 16 בספטמבר 1998) הייתה גרמנייה, פילולוגית והיסטוריונית של פילוסופיה. היא נודעה בזכות התיאור האוטוביוגרפי שלה על רדיפת היהודים בגרמניה הנאצית, שפורסם לאחר מותה.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאלוביץ' נולדה למשפחה יהודית בברלין שבגרמניה. כשהייתה בת 11 המפלגה הנאצית עלתה לשלטון והחלה לכלוא את בני משפחתה. עד גיל 20 נאלצה לשרוד לבד. היא נטמעה בחיים הגרמניים והתחזתה לנוצריה. היא נפטרה בברלין. אמה נפטרה מסרטן ב-1938. אביה נפטר ב-1941. היא הותירה אחריה בן, הרמן סימון.[1]
שואה והישרדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני מותה בשנת 1998 הקליטה 77 קלטות אודיו עם בנה, הרמן. לראשונה תיארה את חייה בתקופת השלטון הנאצי. תיאוריה קובצו לספר Underground in Berlin: A Young Woman's Extraordinary Tale of Survival in the Heart of Nazi Germany. יאלוביץ' הייתה עובדת כפייה במפעל הנשק של סימנס בברלין, אך עזבה לאחר מות אביה. מפקח אוהד פיטר אותה, כיוון שעובדי כפייה לא הורשו להתפטר. ב-1941 ניסה דוור להעביר מכתב מהמרכז שהקצה פועלים לעבודה ויאלוביץ' אמרה לו ש"שכנתה" מארי יאלוביץ' גורשה. ההתחזות אפשרה לה להיעלם מהרשומות ולרדת למחתרת. [2]
היא עברה דירה מספר פעמים בארבע השנים שלאחר מכן ובשלב מסוים הוסגרה לנאצי מתעלל עם עגבת בשלב סופני תמורת 15 מארק, מה שהוסיף לכיסוי שלה כלא יהודייה.
היא התחמקה מלכידה בזיופי זהות, התחזות, מזל ועזרה מאנשים רבים. היא השתמשה בשנינותה ובקסמה כדי לפתות אנשים בעמדות שיכלו לעזור לה ונעה בין מקומות ללא הרף. המוטו שלה היה דברי חברה שלה, "בתקופות אבסורדיות הכל אבסורדי. אתם יכולים להציל את עצמכם רק באמצעים אבסורדיים מכיוון שהנאצים רוצים לרצוח את כולנו". [3] יותר מפעם אחת ניסתה להימלט מגרמניה, התחמקה בקושי מהילכדות ונמלטה חזרה למולדתה בכל פעם.
היא קיבלה דוקטורט בספרות עתיקה ותולדות האמנות באוניברסיטת הומבולדט של ברלין ועשתה קריירה באקדמיה. היא חזרה לזהותה המקורית רק על ערש דווי.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "A Holocaust Survival Tale of Sex and Deceit". Smithsonian (באנגלית). נבדק ב-2018-11-07.
- ^ Oltermann, Philip. "Submerged: the Jewish woman who hid from Nazis in Berlin". Guardian. Retrieved 29 Aug 2020
- ^ "She used absurd means to save herself in the absurd times of Nazi Germany". Washington Post (באנגלית). נבדק ב-2018-11-09.