מבנים (כתב עת)
תדירות | חודשי/דו חודשי |
---|---|
סוגה | כתב עת רב תחומי לענף הבניה |
פורמט | מגזיני |
מו"ל | מירב תעשיות הפקה/מירב דסקלו הפקות |
מייסד | אהרון פלמון |
בעלים | אהרון פלמון, הגר פלמון, מנחם בלונדר, ישראל דסקלו |
עורך ראשי | דב צ'רנוברודה 1981-1992/גילה קולקה 1992-1993/אילת אלגור 1993-2008/לביאה ברומברג 2009–2017 |
מנכ"ל | גידי גלזר/ישראל דסקלו/מנחם בלונדר |
תאריכי הופעה | 1979–הווה (כ־45 שנים) |
שפה | עברית |
מערכת | תל אביב: תושיה 6, יד חרוצים 12, סוטין 27/ראש העין: העבודה 11 |
תפוצה | מינויים |
מדינה | ישראל |
ISSN | 0333-7502 |
"מבנים" הוא כתב עת לענף הבניה – ירחון מקצועי וכלי תקשורת בין-תחומי.
העיתון משקף היסטוריה מתהווה בתחום הבניה במשך ארבעים שנה, שינויים שחלו בענף וסוגיות שעדיין על הפרק. הכותבים המקצועיים היו בעלי מוניטין בתחומם, והעיתון שמר על כללי העיתונות הקלאסית ומשלב לשוני אחיד. סגנון הכתיבה משובץ במושגים מעולמות התרבות המקומית והגלובלית ("מיתוס הצבר" מול "מיתוס הבטון"). החומר הכתוב לווה בצילומים מהשטח וגרפיקה ייחודית.
מדי שנה בפרוס השנה האזרחית מאז 1996 נערכה בחירת אנשי השנה של "מבנים". נבחרו אנשי מקצוע משכמם ומעלה שפועלים כסוכני שינוי לטובת החברה. בגיליון ינואר פורסם גם אינדקס מאמרים של השנה שחלפה.
ירידי הבניה בחוץ לארץ שסוקרו בקביעות על ידי "מבנים" היו "Batimat" בפאריס ו"Messe " ו"Bauma" במינכן. מ־1997 "מבנים" סקר את תערוכות הבניה הרב תחומיות "בילדקס" בישראל.
גיליונות נושא וסדרות הדגישו תחומים מתפתחים כמו: בניינים אינטליגנטיים, אתגרים בבניית מרכזים רפואיים, מקצוע האדריכלות על פרשת דרכים, סדרת המילניום, מיתוג ערים, תכנון גדות האיילון, בינוי ותחזוקה בבית המשותף.
עותקי "מבנים" עומדים לרשות הקוראים בספריות אקדמיות, כמפורט ב"מפתח אוניברסיטת חיפה"[1]: בספריה הלאומית, באוניברסיטאות – תל אביב, בן-גוריון וחיפה, טכניון, בצלאל – אקדמיה לאמנות ולעיצוב, ובמכללות: למינהל (אדריכלות פנים), ספיר, גליל מערבי, ויצו, כנרת, אחוה, בית ברל ואורט בראודה. עיתון "מבנים" מיוצג גם בארכיון "אדריכלות ישראלית" מייסודו של ד"ר אדריכל צבי אלחייני.
תולדות העיתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אהרון פלמון (בעלים) ודב צ'רנוברודה (עורך מייסד) הכירו בגרעין נחל במשגב עם. צ'רנוברודה למד אדריכלות בטכניון והקים משרד אדריכלים פרטי שתכנן פרויקטים ברחבי הארץ. במגזר הערבי הוא נחשב לחלוץ בתכנון. שניהם חברו להקים את כתב העת "מבנים". הגיליון הראשון יצא לאור בשנת 1981.
"דב צ'רנוברודה הכיר את הענף מבפנים – את הקשרים ואת יחסי הגומלין בין התכנון, החומרים והביצוע. הוא הכיר את אנשי הענף: יזמים, ארכיטקטים, קבלנים, אנשי אקדמיה, אנשי תעשיית הבניה. היה מצוי בזרמים ובמגמות בארכיטקטורה, בניין ערים וטכנולוגיה. הודות למקצועיותו, הידע האישי הקשרים עם מוסדות ואנשים, ומודעותו החברתית והציבורית, 'מבנים' נחשב להיות לא רק עיתון מקצועי מוביל, אלא גם במה מרכזית לפעמים אפילו יחידה, להעלאת בעיות ונושאים בתחומים מגוונים – תכנוניים, חברתיים, ציבוריים, סביבתיים – הנוגעים ונושקים לתחום הבניה." מאת אהרון פלמון (גיליון 234).
חייו של אדריכל דב צ'רנוברודה נקטעו בפיגוע במסעדת "מצא" בחיפה בשנת 2002.
ב"דבר עורך" של גיליון מס' 1 פנה צ'רנוברודה לקורא העתידי כך: "כתב עת לגורמי הבניה מוגש לעיונך ולביקורתך. ... חוקרי שירה משתמשים בדימויים חומריים לסימול גורמי השיר. ב'מבנים', החומר הוא המסר ונקודת המוצא. ... חיפשנו נוסחה הקושרת סקרנות מקצועית למידע ולהערכה תכנונית, יחד עם המניע לפרסום, העומד ברקע שיווק מוצרים. וכמו בהכנת תערובת בטון, הרטבנו את העיסה המערכתית בלחלוחית יצירתית ובמגוון נושאים רחב...".
בתקופתה של העורכת גילה קולקה ניכרה השפעת הסקטור הפרטי על תכנון מבנים לשירות הציבור והבעלות עליהם. קולקה כתבה על תכנון שמשקף שינוי/נטישת ערכים סוציאליסטיים.
אילת אלגור סיכמה את חמש עשרה שנות כהונתה כעורכת ראשית ב"דבר העורכת" בגיליון 234: "עיתון 'מבנים' שערכתי בחמש עשרה השנים האחרונות עסק בראש ובראשונה בזהות הישראלית. הדבר בא לידי ביטוי בדיונים על תכנון מבנים וערים, שחזור נופים, שימור מבנים, חומרי בניה, מושגים של מקומיות מול אוניברסליות, אתגרים קונסטרוקטיביים ועוד. העיתון היה נאמן לחוט השדרה שלו, להצגת פתרונות, ולחלופין להבעת אמונה שאכן ניתן למצוא פתרונות. אחד המהפכים הגדולים שהתחוללו ובאו לידי ביטוי בעיתון חל בתחום שימור מבנים. עיתון "מבנים" עקב אחרי הנושא מכנס הבאוהאוס בשנת 1994 בתל אביב ועד ההכרה של אונסק"ו באתרי מורשת בארץ. נושאים רבים שדובר עליהם על דפי העיתון לא מצאו עדיין את פתרונם. אנחנו עדיין קונים מכונית עם מסמכים ודירה ללא מסמכים. תפיסת המיגון בארץ אינה שוויונית, וזה אינו מחויב המציאות. חברות ניהול עוקצות אותנו...ארכיוני אדריכלות נזרקים לרחובות. אך עריכת עיתון היא מטבעה מקצוע אופטימי, שכן אחרת לשם מה כל הטרחה...".
העיתון יצא לאור על ידי "מירב תעשיות הפקה" בשנים: 1979–1999 ו"מירב דסקלו הפקות" בשנים 1999–2017, חברות שהתמחו בהוצאה לאור של עיתונים מקצועיים לקהלים ממוקדים. ב־2018 נסגר עיתון "מבנים". חברת "מגה מוטור" רכשה את כל הפעילות של רשת "מירב דסקלו", והיא מפרסמת עיתון בשם "מגה מבנים – עיתון לענף הבניה, עיצוב ואדריכלות".
כותבים מקצועיים וכתבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה חלקית:
- אדריכלים: פרופ' דן איתן, ד"ר צבי אלחייני, פרופ' מיכאל בורט, חיים דותן, אהרון ויקס, רות להב, צבי לישר, דימיטרי מזו, פרופ' ניצה מצגר-סמוק, נילי פורטוגלי, אלי פירשט, דינה רצ'בסקי, שבי שגיב.
- אדריכלי נוף: שלמה אהרונסון, דפנה גרינשטיין, גיל הר-גיל, יעל מוריה, טלי מרק.
- מהנדסים: יעקב אהרונוב, עמי בוך, ד"ר אנטולי בנגרט, ישראל דוד, משה ממון, ד"ר יואב סרנה, משה פזנר, ד"ר אברהם בן-עזרא, פרופ' אלכסנדר צייטלין, ד"ר לאה קפלן.
- חוקרים מהטכניון: המכון לחקר הבניה - פרופ' רחל בקר, פרופ' משה פוטרמן, פרופ' יגאל שוחט; המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון - פרופ' רחל אלתרמן, פרופ' נעמי כרמון, פרופ' ארזה צ'רצ'מן.
- כותבים מדיסציפלינות אחרות: פרופ' משה ליסק, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית. פרופ' יצחק שנל, גאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב. ד"ר דוד רודי, פסיכולוג קליני, עו"ד סמדר בן דור.
- כתבי העיתון היו ברובם בוגרי בתי ספר לתקשורת ובעלי ניסיון בעריכת תחקירים, כתיבה מגזינית וניהול דיונים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "המודעות גדלה אך משאבים אין", אדריכל הנוף גדעון שריג משוחח עם רחל ישראלי ואילת אלגור, אוגוסט 1995
- "על מי גשמים לא משלמים" מאת אסתר קוזלובסקי ואילת אלגור. פורסם בירחון "מבנים" גיליון 207. פרסום חוזר "מים והשקיה" גיליון 407.
- "תעלת הימים ברכה או בכיה לדורות" מאת אבי בליזובסקי. המאמר הופיע בגיליון נובמבר-דצמבר 2007 של כתב העת "מבנים". פרסום חוזר "הידען" 2007.
- "גשר שנקר – נסתר מן העין" מאת המהנדס מיכה פטרי, מנהל סניף יבנה בקדמור מהנדסים, 7 באוקטובר 2015
- "שיקום חזיתות מלון הרודס בתל אביב", אינג' יעקב שיינהולץ 27 ביוני 2016
- "נדל"ן 2017 – התחדשות עירונית אתגר" מאת לביאה ברומברג 6 בספטמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עותקי מבנים באוניברסיטאות ומכללות בארץ, באתר מפתח אוניברסיטת חיפה למאמרים בעברית.