נילי פורטוגלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נילי פורטוגלי
לידה 15 במרץ 1948 (בת 75)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה
הספרייה למוזיקה בבית אריאלה
www.niliportugali.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה ברחוב ביאליק, תל אביב
בניין ברחוב השומר בתל אביב בתכנונה של נילי פורטוגלי
"מרכז יום לקשיש" ברחוב רש"י בתל אביב

נילי פורטוגלי (נולדה ב־15 במרץ 1948) היא אדריכלית ומרצה בכירה נלווית בפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים שבטכניון. עד לשנת 2006 הייתה מרצה בכירה במחלקה לאדריכלות בבית הספר לאמנות בצלאל בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נילי פורטוגלי היא בוגרת בית הספר לאדריכלות ה- A.A בלונדון (1973) ולימודי תואר שני באדריכלות ובודהיזם באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, ארצות הברית. בשנים אלה הייתה שותפה לעבודה ומחקר ב"מרכז למבנה סביבתי" שבברקלי בראשותו של פרופ' כריסטופר אלכסנדר.

עבודתה מתמקדת הן בצד התאורטי והן בצד המעשי שבאדריכלות.

פורטוגלי היא בעלת משרד עצמאי, העוסק מזה יותר מ-40 שנה בתכנון ערים, אדריכלות, תכנון פנים ותכנון נוף, המהווים, לתפיסתה, מערכת המשכית אחת. הפרויקטים, הן בתחום הציבורי והן הפרטי, מתאפיינים בפתרונות יצירתיים, הנדרשים בסביבה מורכבת. האתגר האמיתי שבעבודתה הוא בניסיון המתמשך למציאת דרך, שתשלב בין תפיסות חדשניות ומיצוי הפוטנציאל הקיים בעידן טכנולוגי מודרני, לבין הרצון לבנות סביבה אנושית וידידותית, שחוויית החיים בה תעמוד בעינה במשך שנים רבות ותיתן אותותיה במשתמש אף מעבר לזמן.

בין הפרויקטים שתכננה: מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה בכיכר ביאליק בתל אביב, מרכז יום לקשיש ברחוב רש"י בתל אביב[1], מתחם רחוב יפת ורחוב הצורפים ביפו, שכונת מגורים בקיבוץ מעגן מיכאל, מרכז משאבים וספרייה בבית הספר "אהל שם" ברמת גן, הספרייה למוזיקה בבית אריאלה בתל אביב[2], בנין מגורים וחנויות ברחוב השומר בתל אביב, בית כנסת הספרדי המרכזי ע"ש הרמב"ם בחדרה, שכונות פינוי בינוי ובתים פרטיים בקיסריה, זכרון יעקב, הרצליה פיתוח וירושלים.

פורטוגלי משתתפת בתערוכות ומרצה בכנסים בישראל ומחוץ לה ומכהנת בוועדות מקצועיות, ואף זכתה בפרסים בתחרויות שבהן השתתפה. פרסמה מאמרים רבים בתחום האדריכלות ועבודתה תועדה בכתבי עת מקצועיים, בעיתונות ובטלוויזיה.

ב-2018 השלימה את הפקתו של הסרט "ואת הסמטה היא סיידה בתכלת", אותו כתבה, ביימה ועיצבה אומנותית. בסרטה פורטוגלי לוקחת את הצופה למסע אינטימי המתפתח מנקודת מבטה ההוליסטית / בודהיסטית/ מדעית לגילוי תובנות אוניברסליות: מהו סודם של כל אותם המקומות האל-זמניים שבהם האדם מרגיש 'כבתוך ביתו' ומהי אותה 'אומנות העשייה הטהורה' המביאה להיווצרותם? בכל מקום תרבות וזמן. זאת, באמצעות שחזור זיכרונות ילדותה המוטבעים באבני ההיסטוריה של צפת ובעקבות סבתה שהייתה לה ל"זן מאסטר" במלון שאותו הקימה בקצה של סמטה בעיר העתיקה צפת[3]. .

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 יצא לאור ספרה בנושא אדריכלות:

The Act of Creation and the Spirit of a Place: A Holistic- Phenomenological Approach to Architecture, Edition Axel Menges, Stuttgart / London 2006

הספר זכה להיות ברשימת 24 הספרים הנבחרים לשנת 2007 בתחרות ספר השנה על ידי אגודת האדריכלים הבריטית.

ספרה השני שיצא לאור: תפיסה הוליסטית באדריכלות - "מרכז למוזיקה וספריה ע"ש פליציה בלומנטל", כיכר ביאליק, תל אביב. ספר דו-לשוני (עברית-אנגלית (בהוצאת עם עובד תל אביב 2011/ Nili Portugali /

A Holistic Approach to Architecture - "The Felicja Blumenthal Music Center and Library" / AM OVED Publishers

Ltd / Tel-Aviv/ 2011

ספרה השלישי שיצא לאור: And the alley she whitewashed in light blue-

The secret of all those timeless places where one feels »at home«

Film * Architecture * Art

Edition Axel Menges GmbH

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נילי פורטוגלי בוויקישיתוף

תמונת הפרופיל של נילי פורטוגלי צולמה על ידי: Susanne Gräfin Adelmann

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]