לדלג לתוכן

דוד רודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד רודי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1917 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1997 (בגיל 80 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דוד רודי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ד"ר דוד רוּדי (191717 באוגוסט 1997[1]) היה פסיכולוג ישראלי.

דוד רודי נולד בשנת 1917 בווילנה, בן לעורך דין יהודי אמיד. בנעוריו השתתף בקטטה בין יהודים לפולנים והרג סטודנט אנטישמי. אביו הבריח אותו לרומניה (שגבלה אז בפולין), ומשם עלה לארץ ישראל. החל ללמוד הנדסה בטכניון, וכעבור שנה עבר ללמוד פילוסופיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת העולם השנייה לחם במסגרת הבריגדה היהודית של הצבא הבריטי. בתום המלחמה המשיך בלימודי פסיכולוגיה באיטליה, והפך למטפל בשארית הפליטה. ב-1952 חזר לישראל, ועבד כפסיכולוג של שירות בתי הסוהר. שירת גם את אגף המודיעין של צה"ל (בין השאר אישר את גיוסם של מרדכי קידר ואברי אלעד). הוא פתח קליניקה פרטית משגשגת, ובתחילת שנות ה-70 פתח בקיבוץ גליל ים את המכון לפסיכותרפיה אנליטית, שבשיאו עבדו בו יותר משלושים מטפלים.[2]

רודי נמנה עם חוגי הבוהמה התל אביבית.[3] חוקר החברה הישראלית עוז אלמוג תיאר אותו כך:

רודי היה לאלילם של אמנים ושל אנשי תקשורת רבים. הם נשבו בקסם אישיותו ודמותו הכריזמתית לא פחות משהוקסמו מתורתו הנון-קונפורמיסטית. רעמת שיער השיבה, זקן הפרא הלבן, המבט הנוקב, הקול השקט והתקיף והגלאביה הבדווית שנהג ללבוש, שיוו לו דמות של גורו. מטופליו פיתחו בו תלות, מאחר שהוא התמסר להם והסכים שיתקשרו אליו ויתייעצו עמו בכל בעיה כמעט.

[4]

רודי פרסם ספרים אחדים, חלקם נועד לפסיכולוגים וחלקם לציבור הרחב. כן היה בעל תוכנית רדיו ב"קול ישראל" ונמנה עם הכותבים בירחון "מוניטין".

ב–17 באוגוסט 1997 בגיל 80, נמצא מת בביתו.

לרודי בן ובת, שניהם פסיכולוגים.

סרט דוקומנטרי עליו ועל פועלו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 יצרה הבמאית נועה אהרוני סרט דוקומנטרי בשם "אף מילה אמת", על רודי ועל פועלו.[5] הסרט הוא בן 82 דקות, ושמו זהה לשם ספרו האחרון של רודי. בסרט מופיעים כמרואיינים בנו ובתו של רודי, נשותיו, פסיכולוגים שעבדו אצלו במכון בשנות ה-60 וה-70, ומטופלים שלו. בסרט מוצגים, באופן בקורתי, היחסים בין רודי לבין הפסיכולוגיות והפסיכולוגים שעבדו אצלו, היחסים שלו עם מטופליו, שיטות טיפול בלתי-קונבנציונליות שהנהיג, ומאבקו לזכות בהכרה כ"פסיכולוג קליני" שבשיאו עתר לבג"ץ. כמו כן מובאות בסרט עדויות על יחסי מין שקיים רודי עם מטופלותיו ועם פסיכולוגיות במכון, כולל עדות מצולמת ממטופלת. אהרוני מספרת שנתקלה בעשרות עדויות כאלו, אבל הרוב הגדול של המטופלות לא הסכימו להחשף לסרט, מתוך בושה ואשמה. כמו כן מסופר בסרט על משפט שנוהל נגד רודי על ידי אחת ממטופלותיו לשעבר. המטופלת הייתה צעירה מרודי בכחמישים שנה, ובת 22 בזמן תחילת הטיפול. היא תבעה את רודי על כך שבמהלך הפגישות הטיפוליות ביניהם, קיים איתה ביוזמתו יחסי מין. רודי נמצא מת בדירתו ביום בו החלו הדיונים במשפט.[6] הוא היה בן 80 במותו.

במרץ 2022 שודרה ב"ערוץ 8" סדרת טלוויזיה תיעודית בשם "האמת העירומה", שאף אותה יצרה נועה אהרוני.[7][8]

  • ילדות ומאבקי הנעורים: פסיכולוגיה התפתחותית (הוצאת יזרעאל, 1962)
  • אישיות אזוטרית: סינדרום סכיזואידי (הוצאת יזרעאל, 1967)
  • הפציינט ואני: (מעבר להעברה) (הוצאת יזרעאל, תשל"ג)
  • טניס ופסיכולוגיה (פאנטא ריי - ההוצאה לאור של המכון לפסיכותרפיה אנליטית, תשל"ד (1974)
  • פסיכותרפיה על חם, המכון לפסיכותרפיה אנליטית, 1974
  • פסיכולוגיה לא לפסיכולוגים (זמורה-ביתן, 1983)
  • אף מלה אמת (הוצאת ביתן, 1987)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]