מבצע פול באניין
מבצע פול באניין היה פעולת נגד שבוצעה על ידי חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית בשנת 1976 בגבול בין קוריאה הדרומית לצפונית. המבצע בא בתגובה, וכהשלמת המשימה, של "תקרית הגרזן הפונמונג'ומית" (הנקראת גם "תקרית עץ הצפצפה"), אירוע בו נהרגו שני חיילים אמריקאים ונפצעו מספר דרום קוריאנים, בניסיון לבצע גיזום של עץ צפצפה.
מבצע "פול באניין" נקרא על שם חוטב העצים המיתולוגי פול באניין מצפון אמריקה.
"תקרית הגרזן"
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור המפורז שבין שתי הקוריאות, ליד גשר ה-"אל חזור", עמדה שורה באורך של 30 מטר של עצי צפצפה (Populus deltoides) והסתירה את שדה הראיה בין שני מגדלי שמירה באזור המפורז הקוריאני. ב-18 באוגוסט 1976, נשלחה קבוצה של עובדי האו"ם לגזום את העץ, בליווי שני קצינים מצבא ארצות הברית, קצין דרום קוריאני וכן שמונה שומרים מכוח הביטחון של האומות המאוחדות. תחת חוקי אזור הביטחון המשותף, החיילים לא היו חמושים. הפועלים שבאו לגזום את העץ, נשאו עימם מעדרים וגרזנים[1].
לאחר שהגיזום החל, הורו חיילים צפון קוריאנים לפועלים להפסיק את העבודה. הקצין האמריקאי שפיקד על הפעולה, קפטן בוניפאס (Bonifas), הורה לפועלים להמשיך בעבודתם. זמן קצר לאחר מכן תקפו 30 חיילים צפון קוריאנים את הקבוצה והרגו את שני הקצינים האמריקאים, קפטן ארתור בוניפאס (Arthur Bonifas) ולוטננט מארק בארט (Mark Barrett), בגרזנים שחטפו מהפועלים. חייל דרום קוריאני פיזר את החיילים הצפון קוריאנים בעזרת נהיגה במשאית שלו לכיוונם ומעל לגופתו של בוניפאס, כדי להגן עליה. שני הקצינים האמריקאים מתו עוד לפני שהגיע סיוע רפואי.
רב-טוראי שראה את התקיפה ממגדל פגודה צילם אותה במצלמת וידאו.
בעקבות התקרית העלתה ארצות הברית את הכוננות של צבאה בקוריאה הדרומית וברחבי העולם עלו חששות מפריצת מלחמה בקוריאה[2]. הנשיא פורד הורה על עקירת העץ[3].
מבצע פול באניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתוצאה מהתקיפה, אורגן מבצע "פול באניין", והוא יצא לפועל בשעה 7 בבוקר ב-21 באוגוסט 1976, שלושה ימים בלבד לאחר התקרית. שיירה של 23 רכבים אמריקאים ודרום קוריאנים נכנסה לתוך אזור הביטחון המשותף ללא כל התרעה או דיווח לצפון קוריאנים. בתוך הרכבים הייתה קבוצת הנדסה שמנתה 16 איש וצוידה בגרזנים ומסורי שרשרת, והתחילה מיד לנסר את העץ. קבוצה זו לוותה על ידי מחלקת אבטחה בת 30 איש שחומשה באקדחים וגרזנים. לצוות נלוותה גם קבוצה של 64 מומחי טאקוונדו מהצבא הדרום קוריאני.
פלוגה של חיילים מהצבא האמריקאי ריחפה מעל לקבוצה שנמצאה על הקרקע ב-20 מסוקי סער יחד עם 7 מסוקי תקיפה מסוג קוברה AH-1. מאחורי המסוקים, מפציצים מסוג B-52 שלוו על ידי מטוסי F-4 פנטום של חיל האוויר האמריקאי וF-5 טייגר של חיל האוויר הדרום קוריאני, שייטו הלוך ושוב בשמיים. בבסיס האווירי "אוסן" (Osan), מפציצים מסוג F-111 עמדו מחומשים ומתודלקים, מוכנים להמריא באופן מיידי.
כוח משימה בראשות נושאת המטוסים מידוויי הובא קרוב לחוף הקוריאני, ומטוסיו עמדו בהיכון לפעולה. בנוסף לכך, ליד קצה האזור המפורז, אלפי חיילים חמושים היטב, טנקים וארטילריה עמדו מוכנים לגבות את הצוות שנכנס לתוך אזור הביטחון המשותף. בתגובה לכך, צפון קוריאה שלחה כ-150 חיילים חמושים בתת-מקלעים. עם זאת, החיילים הצפון קוריאנים עמדו בדממה בזמן שצוות ההנדסה ניסר את העץ ולא פתחו בעימות מזוין. פעולת ניסור העץ לקחה 42 דקות.
במהלך ההכנות לפעולה, עלה חשש מכך שהיא תוביל לפתיחת מעשי איבה רחבים, אך לבסוף החשש התבדה והפעולה עברה בשלום. לנושא הוקדש חלק במוזיאון השלום בקוריאה הצפונית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ״סיפור שמתחיל בענק״ - פרק על תקרית הרצח בגרזן ועל ההיסטוריה של חצי האי הקוריאני בפודקאסט ״מינהר הזמן״, תאגיד השידור הישראלי, ״כאן״
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בגרזן נרצחו שני אמריקנים בקוריאה, מעריב, 19 באוגוסט 1976
- ^ פיליפ בן, חיילי ארה"ב וצפון קוריאה במצב של כוננות בעקבות רצח, מעריב, 20 באוגוסט 1976; המשך
- ^ עידו דיסנצ'יק, פורד ציווה לעקור עץ המריבה, מעריב, 22 באוגוסט 1976