מגיד שיעור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגיד שיעור

מגיד שיעור הוא אדם (רב, או תלמיד חכם) המוסר שיעור בפני קבוצת אנשים באופן קבוע. ישנם שיעורים כדוגמת הדף היומי, המתקיימים מדי יום ביומו, וישנם המתקיימים מדי פרקי זמן קבועים.

קיימים מגידי שיעורים המוסרים את שיעוריהם במשך שנים רבות, ובעוד שקהל השומעים מתחלף עם השנים, הרי שהמגיד שיעור עצמו נשאר. במקרים אחרים, מגיד השיעור הוא זה שמסיים את תפקידו, מסיבות שונות, ואז קהל המשתתפים בשיעור, זוכה למגיד שיעור חדש.

בקהילות מסוימות רואים בהשתתפות בשיעור קבוע חשיבות עליונה, עד כי גם הלומדים, וגם המגיד שיעור עצמו נמנעים מלהיעדר מן השיעור, ולא מגיעים אליו, רק מסיבות חשובות ביותר.

גם בישיבות לרמותיהן השונות, וגילאי התלמידים, נקראים הר"מים מגידי שיעור.

ישנם מגידי שיעור העושים את עבודתם תמורת שכר, שכן לימוד התלמידים, זוהי פרנסתם, ושכר זה משמש אותם להביא לחם למשפחתם. לעומתם ישנן מגידי שיעור, המוסרים את שיעורם, לאחר שעות עבודתם, שלא על מנת לקבל פרס.

תלמיד שלמד אצל מגיד שיעור, צריך לנהוג בו כבוד גם לאחר שסיים ללמוד אצלו, ואף אם התלמיד התמיד ועלה במעלות התורה, והפך תלמיד חכם בעצמו, הרי הוא חייב בכבוד מגיד השיעור הראשון.

דינו של מגיד שיעור הוא בדרך כלל כדין רבו שאינו מובהק, אך ישנם מגידי שיעור, שעל התלמיד לכבד אותם כאת רבו המובהק, כגון ראש הישיבה המוסר את השיעור השבועי, אך גם מקנה לתלמיד דרכים בעבודת השם.

מגידי שיעור מסוימים בעבר, וגם בהווה הצליחו יותר מאשר אחרים, בעוד ששיעורו של הרב מרדכי אלון הצליח למלא אולמות, אחרים מושכים פחות תלמידים. מגידי שיעורים מצליחים, הופכים את החומר התלמודי, שהוא קשה להבנה, כפי שהוא קשה גם להסבר, לחומר מרתק. מגיד השיעור, משתמש בטכניקות שנלמדות בקורסים למרצים. כגון: אינטונציה נכונה, ושפת גוף מתאימה. מגיד השיעור מגיע לשיעור כשהוא מוכן היטב, אך הוא גם יודע להשיב על שאלותיהם של התלמידים. שפה ברורה והתנסחות בהירה, גורמים לתלמידים להקשיב, להבין ולרצות לשמוע עוד.

מגידי שיעור בעידן האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף שנות האלפיים, הוקמו מספר ארגונים, בהם: קול הלשון, קול הדף, קול המשנה, אשר לקחו על עצמם להפיץ שיעורי תורה, בנושאים שונים, באמצעות קלטות, ובאמצעות האזנה לטלפון. הארגונים הצליחו לרכז מספר רב של מגידי שיעור, ביניהם: הרב מיכל זילבר, הרב ישראל דנדרוביץ ואחרים, אשר רובם הקליטו את שיעוריהם, בהתנדבות וללא תמורה. נפתחו ספריות בהן ניתן היה לשאול קלטות, ולהחליף קלטות בקלטות.

עם התרחבות השימוש באינטרנט בעולם הדתי והחרדי, הוקמו אתרים לארגונים הנ"ל, וכן הוקמו ארגונים חדשים המשתמשים באינטרנט, לצורך הפצת שיעורי תורה של בכירי מגידי השיעורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]