ישראל דנדרוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל דנדרוביץ. תשע"ח

ישראל דַנדֶרוֹביץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני ומרצה בתחומי מחקריו, מתמחה בביאור התלמוד ירושלמי, מחבר ספרים ומאמרים, שהתפרסם בסוגת מאמרים תורנים פופולריים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב משה חיים דנדרוביץ, ראש ישיבת שפת אמת לצעירים בירושלים, מחבר סדרת ספרי "אמרי חמד" על הש"ס ועל התורה, וחבר ועדת החינוך של חסידות גור. אמו בת שבע היא בתו של הרב חיים שלום הלוי סגל, מחכמי ישיבת עץ חיים, מרבני מכון הרי פישל, מחבר ספר "מונחי רש"י" ומהדיר ספר "חוקות הדיינים" ועוד, הוא מיוחס לרבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא", ועוד. למד בישיבת מאור ישראל ולאחר מכן למד בישיבת שפת אמת של חסידות גור בירושלים. נישא לחנה, בת הרב אברהם מילר מירושלים.

בשנת תש"ס עבר להתגורר בעיר ערד, שם התמנה כחוקר במכון להוצאת התלמוד הירושלמי. במסגרת זו היה שותף בעריכת מהדורת "דרכי שמחה" על מסכתות שונות מהתלמוד הירושלמי. התמחותו בחקר התלמוד הירושלמי, הביאה אותו לשמש כמגיד השיעורים על כל התלמוד הירושלמי של מערכת השיעורים המוקלטים "קול הדף", לצידו של הרב מיכל זילבר, מגיד השיעורים על התלמוד הבבלי. השיעורים, מסודרים לפי סדר הדף היומי, והם ניתנים לשמיעה בטלפון או להורדה בנקודות מחשב ייעודיות. בשנת תשע"ג הקים את בית המדרש "באר האבות" בערד, בראשו הוא עומד.

פעילות תורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דנדרוביץ הוא חוקר תורני בכיר במגוון רב של תחומים, בייחוד בסוגת הלמדנות הפופולרית, בה הוא מנתח סוגיות תלמודיות בגישה ייחודית. מלבד זאת הוא חוקר פולקלור תורני וחסידי.

את תוצאות מחקריו הוא מעלה במאמרים הכתובים בסגנון קולח וייחודי. מאות מאמריו פורסמו במשך השנים בעשרות כתבי עת תורניים, ביניהם: "מוריה", "ישורון", "המעיין", "קובץ בית אהרן וישראל", "קול מהיכל", "ירושתנו", "אור ישראל", "היכל הבעל שם טוב", "קול התורה", "פעמי יעקב", "אסופות" ו"יחלק שלל". בשנים תשע"ה - תשע"ז הוא פרסם מדי שבוע מאמר, בן כאלפיים מילה, בעלון פרשת השבוע "במשנת הפרשה". מסקנות מאמריו והפניות למחקריו מצוטטים בספרים רבים, בהם בספרי יסוד[1] ובספרי ליקוטים פופולריים[2].

הרב דנדרוביץ מכהן כעורך הראשי במכון "נחלת אבות" של איש הפרסום החרדי אברהם איסר בריסק, יו"ר ובעלים של משרד הפרסום "בולטון פוטנציאל". במסגרת זו ערך וכתב את פירוש הבהיר על הגדה של פסח, מסכת אבות, שיר השירים, ועוד. הוא משמש כעורך תורני בכיר במכונים תורניים רבים, ביניהם: מכון עוז והדר שבמסגרתו ערך וכתב את מסכת שקלים של מהדורת מתיבתא; ומכון באר ישראל, בראשות רבי מנחם מנדל פומרנץ.

בשנת ה'תש"ע ראה אור ספרו הנחמדים מזהב העוסק במתכת הזהב.

הרב דנדרוביץ משמש מרצה, בעיקר בתחומי מחקריו. בשנים תשע"ד - תשע"ז שידר דנדרוביץ בקביעות פינה שבועית ברשת ב' של קול ישראל. "פינה במחשבה יהודית" שודרה מדי מוצאי שבת בתחילת השעה השלישית של תוכנית מלוה מלכה. הפינות עדיין נגישות וניתן להאזין להן במאגר ההקלטות של קול ישראל, חלקן מצוי גם בגרסת טקסט באתר רשת מורשת.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנחמדים מזהב (תש"ע)

ספרים תורניים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות עמו ועל ספריו
  • איתמר אדלר, זהב כן צומח על העצים, משפחה, 29/10/2009, עמודים: 32-41
  • ש' איילבירט, ספר הזהב, עולם החסידות, כסלו תש"ע, גיליון 239, עמודים: 12-17.
  • מ' מרינובסקי, מה קורה כששותים נוזל עשוי מזהב, כפר חב"ד, כ"ו אדר תש"ע, גיליון 1365, עמודים:44-49.
  • אליעזר קאליש, כל מילה זהב, המחנה החרדי, מוסף עולמות, 13/5/2010, גיליון 1468, עמודים: 2-7
  • ישראל מרגלית, הנחמדים מזהב, יום ליום, מוסף עונג שבת, 27/5/2010, עמודים: 8-12
  • אפרים זייבלד, המבט התורני על מתכת הזהב, יתד נאמן, מוסף שבת קודש, תש"ע, גיליון 46, עמודים: 20-22.
  • ירוחם לנדסמן, GOLD REALLY GROWS ON TREES, Mishpacha, 16/12/2009, עמודים: 58-66
  • י"י גנזל, דבר ה' מירושלים, המבשר, תורני, כ"ב אב תשע"ח, גיליון 505, עמודים: י-יב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך למשל: בתלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין על מסכת סוטה, דף מט עמוד ב, על דברי הגמרא 'לא תיתני ענוה דאיכא אנא', מצוין לעיין במאמר אודות אמורא בשם אנא. כיוצא בזה, במסכת אבות "משנת ראובן" של מוסד הרב קוק, פרק ה משנה ה, מצוין לעיין במחקרו על בתי כנסיות בירושלים.
  2. ^ בסדרות הספרים "מרגליות הש"ס", "דף על הדף" (דוד אברהם מנדלבוים), כמוצא שלל רב, ועוד.