אחימעץ בן פלטיאל
 | |
| לידה |
1017 קפואה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
1060 (בגיל 43 בערך) אוריה, איטליה |
  | |
רבי אֲחִימַעַץ בֶּן פַּלְטִיאֵל (1017, קפואה, איטליה – 1054/1060, אוריה, פוליה, איטליה) היה היסטוריון ופייטן יהודי-איטלקי, שנודע בשל חיבור כרוניקה, בשם: "ספר היוחסין" (היא "מגילת אחימעץ").
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחימעץ נולד בשנת 1017 בעיר קפואה שבדרום איטליה למשפחה יהודית עתיקה ומיוחסת: אבות אבותיו היו פייטנים ידועי שם ובהם שפטיה בן אמיתי, וקרובי משפחתו שמואל בן פלטיאל ופלטיאל הנגיד שימשו שרים בממלכתו של הח'ליף אבו תמים אל מואיז. אחיו של אחימעץ מתו בגיל צעיר, והוא היחיד מבני אביו שהגיע לבגרות. אבי המשפחה הראשון שנזכר בספר היוחסין שחיבר על משפחתו (מגילת אחימעץ) הוא רבי אמיתי.
על פי דבריו במגילה, לאחימעץ נולדו שני בנים. בנו פלטיאל נולד בשנת ד'תשצ"ח, ובנו שמואל נולד בשנת ד'תת"ד.
מגילת אחימעץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחודש אדר עד חודש סיון[1] בשנת ד'תתי"ד[2] (1054) חיבר אחימעץ את הכרוניקה 'מגילת היוחסין' – חיבור פרוזה בחרוזים, המתאר את תולדות המשפחה והקהילה מהמאה ה-9 ועד זמנו של אחימעץ.[3] המגילה מכילה זיכרונות ותיאורים היסטוריים שהחוקרים רואים בהם מקור מהימן (במגבלות הז'אנר הספרותי) לתולדות היהודים בקהילות דרום איטליה בשלהי האלף הראשון. לצִדם מצויים במגילה אגדות ומעשיות.
על רקע תולדות משפחת אחימעץ, מתארת המגילה בין השאר את סבלם של היהודים במערב אירופה, ובמזרח התיכון וצפון אפריקה בצל הכיבוש הערבי.
רבים מבני משפחתו (בהם שפטיה בן אמיתי, בנו אמיתי בן שפטיה, וכן פלטיאל הנגיד) היו מנהיגי קהילות באיטליה, במצרים ובמקומות נוספים, ונטלו חלק נכבד במאורעות המרכזיים בימיהם, ועל כן מהווה המגילה תעודה היסטורית חשובה כמקור לאירועים בתולדות עם ישראל בעת ההיא. אחימעץ מתאר את משפחתו: ”...מאבותי כהובאו. באנייה בנהר פאו. הוא פישון. נהר עדן ראשון. עם-הגולה אשר טיטוס הגלה. מן-העיר ביפי כלולה, ובאוירי עלו. ושם נקהלו. ובתורה גדלו. ובמעשים נתעלו. ורבו ופרו. ועצמו וגברו. ושם עמד מהם. מניניהם, מבני בניהם. איש חכם. בתורה מחכם. פיט וסבר. בדת אל גבר. נבון בעמו. ורבי אמתי שמו. ולו היה בנים...”
בנימין קלאר כתב בפתח החיבור: ”היא מגילת יוחסין לרבי אחימעץ בירבי פלטיאל משנת ד' תתי"ד 1054, וספר בה ייחוס אבותיו, ונלווה אליהם לקט רשימות וסיפורי המקבילים לסיפורי המגילה, וגם ילקוט פיוטים אשר לפייטני איטליה הקדמונים הנזכרים במגילה.”. קלאר הוא שהעניק לחיבור את השם "מגילת אחימעץ".[3]
לפי אתר האקדמיה ללשון העברית: "סגנון המגילה מזכיר את ספרות המקאמות העברית שהתפתחה בהמשך בעיקר בספרד ובפרובאנס"[3]. עם זאת "ברור כי זו יצירה יהודית מקורית לחלוטין".[4]
המגילה נתגלתה בידי אדולף נויבאואר ב-1869 וב-1895 נתפרסמה על ידיו במלואה תחת השם "ספר יוחסין". מאז יצאה המגילה במספר מהדורות וכן תורגמה למספר שפות (ראו להלן, בפרק: "מהדורות מגילת אחימעץ").
מהדורות מגילת אחימעץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהדורות בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדולף נויבאואר, "ספר יוחסין", סדר החכמים וקורות דברי הימים, חלק ב', אוקספורד: דפוס קלארינדון, תרנ"ג-1895, עמ' 111 - 132 (מהדורה שנייה: 1967).
- בנימין קלאר, מגילת אחימעץ, ירושלים: הוצאת תרשיש, 1944 (מהדורה שנייה: תשל"ד-1973).
- מגילת אחימעץ (כתב יד), האוניברסיטה העברית, החוג להיסטוריה של עם ישראל, ירושלים: הוצאת אקדמון, תשכ"ד (הדפסה שנייה: תשכ"ז) (צילום כתב היד 13/86-25, שבספריית הקתדרלה בטולדו, ספרד; צילום מיקרופילם 7359, במכון לצילומי כתבי יד עבריים, בספרייה הלאומית, בירושלים).
- זאב בן חיים (עורך) ואח'[3], מגילת אחימעץ, מעובדת ומוגשת כחומר למילון, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים: הוצאת אקדמון, תשכ"ה.
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- David Kaufmann, Die Chronik des Achimaaz von Oria (850-1054), ein Beitrag zur Geschichte der Juden in Süditalien, Frankfurt a.M.: J. Kauffmann, 1896. תרגום לגרמנית.
- Marcus Salzman (translated with an introduction and notes), The chronicle of Ahimaaz, New York: Columbia University Press, 1924 (second printing: New York: AMS Press, 1966). תרגום לאנגלית.
- Cesare Colafemmina (צ'זרה קולפמינה), Ahina‘az ben Paltiel, Sefer Yuhasin, Libro delle discendenze, Vicende di una famiglia ebraica di Oria nei secoli IX-XI, Messaggi: Cassano delle Mugre, 2001 (facsimiles of the Hebrew text from Biblioteca Capitolare della Catedrale di Toledo, Ms. 86.25, with Italian translation on opposite pages). תרגום לאיטלקית.
- Robert Bonfil, History and folklore in a medieval Jewish chronicle, the family chronicle of Ahima’az ben Paltiel, Leiden: Brill, 2009 (Includes a vocalized critical edition of the Hebrew text and an English translation of the chronicle, pp. 226 - 355). תרגום חדש לאנגלית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על המגילה ומהדיריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אחימעץ בן פלטיאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת".
- "אחימעץ בן פלטיאל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- אריה מֶנצֶ'ר, ביקורת ספרים: מגילת אחימעץ, בית מקרא ס"ב א' (טבת-אדר תשל"ה), מובא באתר "דעת".
- ראובן בונפיל, מיתוס, רטוריקה, היסטוריה? עיון במגילת אחימעץ, תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי הביניים, קובץ מאמרים לזכרו של חיים הלל בן־ששון, בעריכת: ראובן בונפיל, מנחם בן ששון ויוסף הקר, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ט, בעמ' 99 - 135. באתר האגודה ללימודי ימה"ב והרנסאנס, אוניברסיטת חיפה. (הקישור אינו פעיל, ח' באדר ה'תשפ"ג)
- חננאל מאק, מדי מודינה עד רות ורנה, באתר הארץ, 3 באפריל 2008 – על בנימין קלאר, מהדיר "מגילת אחימעץ".
אחימעץ בן פלטיאל, דף שער בספרייה הלאומית
מהדורות של המגילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדולף נויבאואר, סדר החכמים וקורות העתים, כרך ב', אוקספורד: דפוס קלארינדון, תרנ"ג-1895, עמ' 111 - 132, באתר היברובוקס
- בנימין קלאר, מגילת אחימעץ, ירושלים: הוצאת תרשיש, תש"ד, באתר היברובוקס.
- David Kaufmann, Die Chronik des Achimaaz von Oria (850-1054), ein Beitrag zur Geschichte der Juden in Süditalien, Frankfurt a.M.: J. Kauffmann, 1896. Goethe Universität website. (בגרמנית)
- Robert Bonfil, History and folklore in a medieval Jewish chronicle, the family chronicle of Ahima’az ben Paltiel, Leiden: Brill, 2009 (Includes a vocalized critical edition of the Hebrew text and an English translation of the chronicle, pp. 226 - 355). אתר גוגל ספרים. צפייה מוגבלת. (באנגלית)