מגן אכילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המגן כפי שפורש על יד האמן אנג'לו מונטיסלי,1820

מגן אכילס הוא מגנו המפורסם של גיבור היצירה איליאדה, אכילס בו השתמש בעת הקרב מול הקטור. המגן עוצב במיוחד עבורו בידי היפטוס לאחר שמגנו נבזז באחת הקרבות כשחברו, פאטרוקלוס מת. חלק נכבד משיר שמונה העשרה מוקדש לתיאור והכנת המגן.

הכנת המגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה, אכילס נעדר לתקופה ארוכה לצאת אל המלחמה בשל סכסוכו עם אגממנון שלקח את פילגשו, בריסאיס. לאחר קרבות ממושכים בין היוונים לבין הטרויאנים, כשהכף נטתה לטובת הטרויאנים והיו היוונים הולכים ונהדפים לעבר קו החוף שבו עגנו אוניותיהם, התיר אכילס לרעו הטוב פטרוקלוס לקחת את שריונו ולצאת לעזרת היוונים מיד צר. הקטור מצליח להדוף ולהרוג את פטרוקלוס.

תטיס הפצירה באכילס כי ימתין עד הבוקר, ובמהלך הלילה עלתה שוב לאולימפוס, הפעם כדי לפגוש את הפיסטוס, נכה הרגליים, אל האש ופטרונם של הנפחים וחרשי המתכת, על-מנת שיחשל עבור אכילס כלי מלחמה חדשים. הפיסטוס הכין לאכילס מגן מפואר, שריון, קסדה ומְצחות (מגיני רגליים), ובסיוע כלי מלחמה אלו, כמו גם סיועה של אתנה, לכד לבסוף אכילס את הקטור והרגו.

תיאור המגן באיליאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק נכבד משיר שמונה עשרה מוקדש עבור תיאור מגנו של אכילס.[1] זהו אקפרסיס ביצירה מתאר בפרוטרוט את התבליטים והקישוטים אותם נושא המגן ממרכזו כלפי חוץ, שכבה אחר שכבה ונותן רוח ליצירה האמנותית שנמצאת על המגן.

מעגל חיצוני (שורות 89–484): המעגל החיצוני מתאר את השמים, הים, הארץ, הירח והכוכבים.

המעגל הערים (שורות 490–540): שתי ערים מעצב הפיסטוס. האחת עורכת חתונה ומשפט. היא סמל לחיים, סדר ושלטון. השנייה היא עיר הנמצאת במצור, חילות של שני הצבאות נלחמים זה בזה ומתכננים אמבושים על הרועים. עיר זו מזכירה לנו את מצבה הנוכחי של טרויה. כמו גם, האמבוש על הרועה מזכיר לנו את סיפור משפחתה של אנדרומאכה.[2] קטע זה מזכיר גם את תיאור הפרות בספר 11,[3] כיצד ניתן להנאות בשדה וברגע הבאה להיאכל בו. התגרה המתפתחת בין הרועים[4] מזכירה את המאבק על מגן הרקלס.[5]

המעגל הבאה מתאר את חיי הכפר וכיצד אנשים יוצאים לקצור ולשתול את התבואה[6] במהלך ארבע עונות השנה.

תיאורי המעגלים ממשיכים עד שהם חוזרים במידה מה אל התיאורים הראשונים. בין המעגלים האחרונים מתוארת רצפת ריקודים (שורות 590–606) המזכירה את המעגל השני המתאר תיאורים של חתונה. לפעמים נראה כי הם רוקדים בשורות (602) אך הדגש על המעגליות. בקטע זה יש שוב אקפרסיס קטן המתאר את מלאכת הקדר ואולי רומז על תפקידו של המשורר. המעגל האחרון מתאר את האוקיינוס הגדול (שורות 607–609)

פרשנויות למגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע האקפרסיס באמצע עלילת המלחמה גרם למבקרי ספרות רבים לתהות מדוע בחר הומרוס דווקא בנקודה זו לתאר את המגן ומה החשיבות של תיאור זה. ישנם מספר פרשנויות.

ייצוג של ניגודים בעולם: השכבות של מגן הן במידה רבה סדרות, סדרות של ניגודים כמו מלחמה ושלום, עבודה ופסטיבל רצח ומשפט וכן הלאה, המזכירים כי האדם אינו לעולם נמצא בסכסוכים.

המגן הוא מקרוסקופ של עולם: באמצעותו המגן המשורר מעביר לקורא אילו חלקים ברצונו להדגיש ביצירה. מבחינתו הוא מתאר לקורא את החיים השלווים כשהמוות והרס נמצאים כחלק בלתי נפרד ממנו. החיים הכפרים נהרסים בידי האריות והעיר בידי לגיונות חיילים. בתוך המיקרו עולם הזה יש תזכורת לאירועים באיליאדה, המצור, וכן גם איך יש לראות את האירועים הבאים - מותו של הקטור בעלילה כולה. באופן כזה המשורר נותן פרספקטיבה ביחס לעולם כולו. הוא מאפשר לקורא לקחת צעד לאחור ולהביט על אופן התנהלות העולם כולו. אנשים לחמים, אנשים כועסים, אנשים אוהבים ואנשים בסוף מתים ולא נותר משהו מכל זה. בתוך הכאוס ופרץ היצרים שמהללת מעשי גיבורים יש יכולת להראות אנושיות בעולם טרגי וחסר סדר. העולם היפה והמתורבת שבו טרויה חייה בעת המצור הולך להרס. זה רק השקט לפני הסערה ובמידה מסוימת האומנות של האומן לרפד את הכל לשכבות יפות ולייצר סדר בכאוס הגדול שמתקיים ואין בו שליטה. בתוך אי הסדר הזה יש קרן של חמלה ועם זאת, שני הגיבורים, אכילס והקטור בוחרים לצאת למלחמה למרות ששניהם יודעים כי ימצאו בה את מותם.

מה תאבד טרויה כשתיפול: אחת הפרשנות יוצאת נגד התפיסה כי אילאדה היא שיר הירואי המהלל מלחמה. לצד התיאורים של המלחמה והילולי הגיבורים תמיד יש תזכורת לעצב ולאבל.

הקבלה בין ידי הפיסטוס להומרוס: אדוארד בספרו "הומרוס, משורר של האיליאדה" טען כי התיאור של מגן אכילס מייצר הקבלה בין הנפח האלוהי להשראה של המוזות על המשורר.

גורל שריונו של אכילס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריונו של אכילס, שיוצר על ידי האל הפיסטוס, היה מושא למריבה בין אודיסאוס ואיאס הגדול. על מנת לקבוע מי יזכה בשריון נערכה תחרות בה ניצח אודיסאוס (בסיועה של אתנה). איאס כעס ונשבע לרצוח את כל חבריו לנשק. בטירופו החל לטבוח בכבשים ובצאן, תוך שהוא סבור כי מדובר בחיילי היוונים. לבסוף הפיל עצמו על חרבו. אודיסאוס נתן את שריונו החדש לנאופטולמוס, בנו של אכילס. יצירתו של סופוקלס, איאס מתארת אירועים אלו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגן אכילס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שורות 18.478-608
  2. ^ אליאדה, ספר 6.423-4
  3. ^ 11.105-6
  4. ^ איליאדה 18, 535-40
  5. ^ שורות 18.535-8 בהקבלה למות הרקלס 156-9
  6. ^ שורות 18.541-49