בריסאיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בריסאיס
Βρισηίδα
בריסאיס מוזגת יין לפויניקס (אנ'). קיליקס דמויות אדומות (אנ') של צייר בריגוס (אנ')‏, 490 לפנה"ס לערך, מוזיאון הלובר
בריסאיס מוזגת יין לפויניקס (אנ'). קיליקס דמויות אדומות (אנ') של צייר בריגוס (אנ')‏, 490 לפנה"ס לערך, מוזיאון הלובר
אב בריסאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מינס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Halaesus עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אכילס מוסר את בריסאיס לידי אגממנון, בית המשורר הטראגי (אנ') בפומפיי, פרסקו, המאה ה-1 לספירה, כיום במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי.
לקיחת בריסאיס.
טלתיביוס (אנ') ואוורובאטס (אנ') מוסרים את בריסאיס לאגממנון.

בריסֵאִיסיוונית עתיקה: Βρισηΐς,[1] "בתו של בריסאוּס"; ידועה גם בשם היפוֹדאמיאה, Ἱπποδάμεια[2]) היא דמות משמעותית ב"איליאדה" של הומרוס. תפקידה כסמל סטטוס הוא בבסיס המחלוקת בין אכילס לאגממנון המתחילה את עלילת האפוס. היא הייתה נשואה למינס, בנו של מלך לירנסוס (אנ'), עד שאכילס פשט על עירה, והפך אותה לשפחתו זמן קצר לפני אירועי השיר.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריסאיס מקבלת באיליאדה את אותו תיאור פיזי מינימלי כמו רוב דמויות המשנה האחרות באפוס. היא מתוארת באמצעות האפיתטים (הכינויים הריתמיים הסטנדרטיים) בהם משתמש המשורר לתיאור יופי גדול, אם כי הופעתה נותרת לדמיונו של הקהל: "יְפַת-הַלְּחָיָיִם",[3] "הַנַּעֲרה הַנָּאוָה",[4] "יְפַת-הַמַּחְלָפוֹת"[5] ו"דּוֹמָה לְאַפְרוֹדִיטָה הַזְּהוּבָה".[6] כאלפיים שנה מאוחר יותר, דמיין את דמותה המשורר הביזנטי יואנס צצס: "גבוהה ולבנה, שערה היה שחור ומתולתל; היו לה שדיים ולחיים ואף יפהפיים; היא גם הייתה טובה למדי; חיוכה היה קורן, גבותיה גדולות".[7]

מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המיתולוגיה, בריסאיס הייתה בתו של בריסאוס, אולם לא צוין שמה של אמה. היו לה שלושה אחים שמתו בפשיטה על לירנסוס.[8]

כאשר הוביל אכילס את ההתקפה על לירנסוס במהלך מלחמת טרויה, הוא שבה את בריסאיס[9] והרג את הוריה ואת אחיה. לאחר מכן היא ניתנה לאכילס כפרס מלחמה, להיות פילגשו. באיליאדה, כמו ביוון המיקנית, נשים שבויות כמו בריסאיס היו שפחות וניתן היה לסחור בהן בקרב הלוחמים.

על פי הספר הראשון של האיליאדה, כאשר אגממנון אולץ על ידי אפולו לוותר על שפחתו שלו, כריסאיס, הוא דרש לקבל את בריסאיס כפיצוי. הדבר עורר מריבה עם אכילס שהגיעה לשיאה עם מסירתה של בריסאיס לאגממנון ונסיגה מתמשכת של אכילס מהקרב. להיעדרו היו השלכות הרות אסון עבור היוונים. למרות הצעותיו הגדולות של אגממנון להעניק לו אוצר ונשים, הוא לא שב ללחימה עד מותו של פאטרוקלוס.

אכילס כעס על אגממנון, ורתח מזעם באוהלו כי אגממנון העז להעליב אותו על ידי גזילת הפרס שהוענק לו. כשחזר אכילס ללחימה כדי לנקום את מותו של פאטרוקלוס ואגממנון החזיר לו את בריסאיס, נשבע אגממנון לאכילס שלא שכב איתה.[10]

כאשר אודיסאוס, איאס ופויניקס (אנ') מבקרים אצל אכילס כדי לנהל משא ומתן על חזרתה בספר התשיעי, אכילס מתייחס לבריסאיס כאשתו או כלתו. הוא טוען כי אהב אותה ככל שגבר אוהב את אשתו, ובשלב מסוים השתמש במנלאוס והלנה כדי להתלונן על חוסר הצדק בכך ש'אשתו' שנלקחה ממנו. השקפה משפחתית רומנטית זו על מערכת היחסים שלהם מנוגדת לספר ה-19, בו מדברת בריסאיס עצמה. כשהיא מקוננת על מותו של פאטרוקלוס, היא תוהה מה יקרה לה ללא התערבותו למענה, ואומרת שפאטרוקלוס הבטיח לה שהוא יביא את אכילס להפוך אותה לאשתו החוקית.[11]

ברומנסות מימי הביניים, הפכה בריסאיס לדמות בריסיידה והיא בתו של קאלכס (אנ'). היא אהובתו של טרוילוס (אנ') ולאחר מכן של דיומדס. מאוחר יותר התערבבה דמותה עם זו של כריסאיס ותחת וריאציות של שם זה עברה הדמות פיתוח נוסף והפכה לקרסידה של ויליאם שייקספיר.

דמותה באומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריסאיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגיית השם ביוונית: בריסֵאִיס, במלרעהטעמה בהברה האחרונה).
  2. ^ אצל משוררים עתיקים אחרים, למשל: יואנס צצס ודיקטיס איש כרתים (Dictys Cretensis)‏, ספר 2, פסקאות 17, 19 וכו'.
  3. ^ איליאדה, שיר ראשון, 184, 323, 346; איליאדה, שיר תשיעי, 107; איליאדה, שיר תשעה עשר, 246; איליאדה, שיר עשרים וארבעה, 676.
  4. ^ איליאדה, שיר ראשון, 336.
  5. ^ איליאדה, שיר שני, 689.
  6. ^ איליאדה, שיר תשעה עשר, 282.
  7. ^ יואנס צצס. Antehomerica, 356-358
  8. ^ איליאדה, שיר תשעה עשר, 291–296.
  9. ^ למשל: איליאדה, שיר שני, 689–690.
  10. ^ איליאדה, שיר תשעה עשר, 261–263.
  11. ^ איליאדה, שיר תשעה עשר, 297–299.