הנדסת מבנים

		יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

הנדסת מבנים היא תת-תחום של מדעי ההנדסה העוסק בתכנון מבנים למצבים גבוליים של תפקוד (שירות והרס). הנדסת מבנים נלמדת בעיקר בפקולטות להנדסה אזרחית, אבל גם בפקולטות להנדסת מכונות והנדסת תעופה וחלל.

עבודת מהנדס המבנים בישראל מוסדרת בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח (1958). מטרת החוק להבטיח שרק מהנדסים בעלי רישוי, ידע וניסיון מתאים יתכננו מבנים, עקב הסיכון לחיי אדם של תוצאות עבודתם.

תפקיד מהנדס המבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום ההנדסה האזרחית, מהנדס המבנים, נקרא גם קונסטרוקטור (Constructor).

מהנדסת בניין בישראל

תפקידו לתכנן מבני מגורים, מבנים ציבוריים, גורדי שחקים, אולמות, גשרים, מבני תעשייה ואחסנה, ממגורות, מגדלי מים ועוד. תוך התחשבות בחוזק המבנה המיועד, יציבותו, ביסוסו ועמידתו בהטרחות שונות כולל רוח ורעידות אדמה, שיקולי חסכון במשקל ועלות ושיקולי ביצוע. בחירת שלד המבנה החומר ושיטת הבנייה.

תהליך תכנון פרויקטים הנדסיים מבניים כולל שלבים עיקריים אלו: מחקר, עיצוב ובדיקות.

מהנדס המבנים הוא גורם בכיר בצוות התכנון הכולל גם אדריכלים, מהנדסי הידרוטכניקה, מהנדס חשמל, מהנדסי תחבורה ומומחים בהנדסת הסביבה ומתכננים אזוריים ואורבניים. על מהנדס המבנים מוטלת האחריות לבטיחותו, חוזקו ויציבותו של המבנה.

במרבית הפרויקטים בבניה, מהנדס המבנים עוסק בתכנון הקונסטרוקציה מבחינה מעשית, טכנית, האדריכל עוסק בתכנון המבנה מבחינה חזותית, והתאמתו לסביבה וללקוחותיו.

ישנם מהנדסי מבנים החוקרים ומפתחים מערכות מבנים וחומרים חדישים (קשר הדוק עם הנדסת חומרים - חומרי בנייה מתקדמים). בישראל מתבצע מחקר זה גם במכון הלאומי לחקר הבנייה שממוקם בטכניון שבחיפה.

רכיבים מבניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורכי ניתוח המבנה ההנדסי, ניתן לחשוב על כל חלק במבנה כאחד מהרכיבים (או אלמנטים בלעז) הבאים, ולבדוק אם הוא יכול לעמוד במאמצים שפועלים עליו. אם לא, להחליט אם לחזק אותו, או להחליט שאינו נושא את העומס ולבדוק את המבנה בלעדיו, ולהוסיף אותו כאלמנט אדריכלי - שאינו נושא מאמצים. כיום חלק נרחב מהניתוח ההנדסי מתבצע על ידי תוכנות אלמנטים סופיים, שמשתמשות בסוגי הרכיבים הבאים לצורך ניתוח הבעיה.

רכיבים קוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכיבים שמימד האורך שלהם גדול לפחות בסדר גודל (פי 10) משני הממדים האחרים (גובה ורוחב).

כבל - רכיב העומד במתיחה בלבד.
עמוד - רכיב לחיצה.
קורה - רכיב מתיחה־לחיצה וכפיפה.

רכיבים מישוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכיבים שמימד אחד שלהם יותר קטן (עובי) בסדר גודל משני הממדים האחרים.

אלמנט רצף - קיר, רכיב שמקבל כוחות מתיחה־לחיצה בכיוונים אנכיים ואופקיים (ולא בעוביו).
יריעה - רכיב שמקבל כוחות מתיחה בלבד בכיוונים אנכיים ואופקיים.
פלטה - רצפה, רכיב שמקבל כוחות בניצב לפניו (אנכיים לו), ועומד בלחצי כפיפה עקב כך.
קליפה (שילוב של אלמנט רצף ופלטה) - משמש לתכנון רכיבים דקים מורכבים, כגון מעטפת של מטוס.