תכנון ובנייה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תכנון ובנייה בישראל כוללים את המוסדות העוסקים בהסדרת הקצאתה של קרקע לשימושים שונים, ובפרט לבנייה. החוק העוסק בנושא זה הוא חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965.

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוק התכנון והבניה, המבקש להקים מבנה בישראל נדרש לקבל רישיון בנייה (היתר בנייה). היתר בנייה ניתן - על פי רוב - על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אולם ייתכנו מקרים שבהם הוא יינתן על ידי גורמים אחרים. כאשר הוועדה המקומית דנה בבקשתו של האדם לקבל היתר בנייה, היא בוחנת אילו תכניות חלות על הקרקע. התכניות החלות על הקרקע נותנות מענה לשתי שאלות עיקריות:

  1. איזה מבנה מותר לבנות על הקרקע: שטח המבנה, גובה המבנה, עיצוב המבנה וכד'.
  2. מהם השימושים שמותר לבצע במבנה: מגורים, מסחר, תעשייה, חקלאות וכד'.

סוגי תכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, על קרקע מסוימת - יהא גודלה אשר יהא - עשויות לחול כמה תכניות במקביל. במקרה כזה, יש צורך לקבוע מהו היחס בין התכניות, כלומר - מי גוברת על מי במקרה של סתירה ביניהן. קיים מדרג היררכי בין סוגים של תכניות, וכלל האצבע הוא שתכנית גבוהה במדרג גוברת על תכנית נמוכה במדרג. כמו כן, ככל שתכנית גבוהה יותר במדרג, כך רמת הפירוט שלה נמוכה יותר. משמעות הדבר היא שרמת הפירוט הנמוכה אינה מאפשרת, בדרך כלל, לוועדה המקומית להבין איזה מבנה מותר לבנות, ומהם השימושים שמותר לבצע במבנה. זהו אמנם כלל אצבע, אולם ייתכנו מקרים שבהם תכנית גבוהה במדרג ההיררכי תהא ברמת פירוט כזו, כך שניתן יהיה לקבל מכוחה היתר בנייה.

שלושת הסוגים העיקריים של התכניות הם תכנית מתאר ארצית, תכנית מתאר מחוזית ותכנית מתאר מקומית. סוגים נוספים של תכניות הם: תכנית לתשתית לאומית, תכנית דרך, תכנית לשימור אתרים ועוד.

תכנית מתאר ארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנית מתאר ארצית (או בקיצור: "תמ"א") היא תכנית שחלה על כל שטח המדינה. הדוגמה המוכרת ביותר לתכנית כזו היא תמ"א 38, העוסקת בעידוד לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הוא מתן אפשרות להגדיל את הבינוי. תכנית מתאר ארצית מאושרת על ידי ממשלת ישראל.

דוגמאות לתכניות מתאר ארצית:

  • תמ"א 3 - תכנית מתאר ארצית לדרכים: עוסקת בכבישים מרכזיים בכל שטח המדינה.
  • תמ"א 18 - תכנית מתאר ארצית לתחנות תדלוק.
  • תמ"א 19 - תכנית מתאר ארצית לבתי עלמין.
  • תמ"א 22 - תכנית מתאר ארצית ליערות.
  • תמ"א 23 - תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל.
  • תמ"א 36 - עוסקת בהקמת אנטנות סלולריות.
  • תמ"א 35 - תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור.

ייתכנו מקרים שבהם תוכן תכנית מתאר ארצית שתאושר על ידי ממשלת ישראל, אבל התכנית תחול רק על חלק משטח המדינה ("תמ"א חלקית").

תכנית מתאר מחוזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים 6 מחוזות: צפון, חיפה, מרכז, תל-אביב, דרום וירושלים. תכנית מתאר מחוזית (או בקיצור: "תמ"מ") היא תכנית שחלה על שטחו של מחוז. תכנית המתאר המחוזית מתארת ברמת הפשטה גבוהה יחסית כיצד ייראה המחוז: ניתן לדעת איפה יהיה, למשל, פארק מטרופולוני או איפה יהיה אזור תעשייה או אזור מגורים. כאשר נערכת ומאושרת תכנית מתאר ארצית, בוחן מוסד התכנון הרלוונטי את תכניות המתאר הארציות החלות, ולפיהן הוא יודע אילו הגבלות חלות על הכנת תכנית המתאר המחוזית. תכנית מתאר מחוזית מאושרת על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

תכניות המתאר המחוזיות המרכזיות הן:

  • תמ"מ 1 - תכנית המתאר המחוזית - מחוז ירושלים.
  • תמ"מ 2 - תכנית המתאר המחוזית - מחוז צפון.
  • תמ"מ 3/ 21 - תכנית המתאר המחוזית - מחוז מרכז - שינוי מס' 21.
  • תמ"מ 4/ 14 - תכנית המתאר המחוזית - מחוז דרום - שינוי מס' 14.
  • תמ"מ 5 - תכנית המתאר המחוזית - מחוז תל אביב.
  • תמ"מ 6 - תכנית המתאר המחוזית - מחוז חיפה.

תכנית מתאר מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנית מתאר מקומית היא תכנית שחלה על שטחו של מרחב תכנון מקומי אחד. אם תכנית המתאר המחוזית מתארת איפה יהיה אזור מגורים או אזור תעשייה, תכנית המתאר המקומית כבר קובעת - ברמת הפשטה גבוהה יותר - אילו מבנים יוקמו באזורים אלו. ההבדל המרכזי בין תכנית מתאר מחוזית לתכנית מתאר מקומית נעוץ בכך, שכל אחת מהן רואה לנגד עיניה "שלם" אחר. למשל, אמנם נכון הוא שקרקע המצויה בעיר פתח תקווה נמצאת גם בתכנית המתאר המקומית של פתח תקווה וגם בתכנית המתאר המחוזית של מחוז מרכז, אבל בעוד שבתכנית המתאר המחוזית הקרקע הזו היא חלק קטן מכלל המחוז, הרי שבתכנית המתאר המקומית היא מהווה חלק גדול יותר מרחב התכנון המקומי פתח תקווה.

ככלל, תכנית מתאר מקומית מאושרת על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. במקרים מסוימים, הקבועים בסעיף 62א לחוק התכנון והבניה,עשויה תכנית מתאר מקומית להתאשר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

תכנית כוללנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג מיוחד של תכנית מתאר מקומית הוא תכנית כוללנית. הרעיון המרכזי בתכנית כוללנית הוא לקבוע כיצד ייראה מרחב התכנון המקומי בעתיד (בדרך כלל תקופה בת 20 - 30 שנים קדימה). כמו כן, קיומה של תכנית כוללנית מאפשר לוועדה המקומית הרלוונטית - במקרים המתאימים - לקבל לידיה סמכות גדולה יותר באישור תכניות מתאר מקומיות.

מוסדות תכנון בתחום הבנייה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]