מוות בוונציה (סרט)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על |
מוות בוונציה  |
|---|---|
| בימוי |
לוקינו ויסקונטי |
| הופק בידי |
לוקינו ויסקונטי |
| תסריט |
Nicola Badalucco, לוקינו ויסקונטי, תומאס מאן |
| עריכה |
רוג'רו מסטוריני |
| שחקנים ראשיים |
דירק בוגרד Sergio Garfagnoli פרנקו פבריצי Eva Axén Marco Tulli סילבנה מנגנו רומולו ואלי ביורן אנדרסן מארק ברנס מריסה ברנסון נורה ריצ'י Leslie French בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| מוזיקה |
גוסטב מאהלר |
| צילום |
פסקוואלינו דה סנטיס |
| מדינה |
איטליה |
| חברת הפקה |
האחים וורנר, Alfa Cinematografica, Warner Bros. Pictures |
| חברה מפיצה |
האחים וורנר |
| הקרנת בכורה |
1 במרץ 1971 |
| משך הקרנה |
130 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית, פולנית, איטלקית, צרפתית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט להט"בי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית |
| פרסים |
מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
מוות בוונציה הוא סרטו של הבמאי האיטלקי לוקינו ויסקונטי, המבוסס על ספרו של הסופר הגרמני תומאס מאן. הסרט הקורן לראשונה בפסטיבל קאן בשנת 1971. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר ולפרס באפט"א לסאונד הטוב ביותר.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גוסטב פון אשנבך הוא מוזיקאי בתחילת המאה ה-20. בספרו של תומאס מאן, פון אשנבך הוא סופר. הוא נוסע לוונציה כדי לנוח ולהיטיב עם בריאותו. לפי קטעי הפלשבק המשולבים בסרט ניתן להבין כי פון אשנבך חווה משבר נפשי. במהלך שהותו במלון בוונציה הוא נתקל בנער בשם טאדז'ו, צעיר ממשפחה פולנית אמידה המתארחת במלון. פון אשנבך מתאהב בנער ממבט ראשון. יופיו של הנער שובה את ליבו. כמתואר בנובלה: "בפליאה השגיח אשנבאך ביופיו כליל-השלמות של הנער. קלסתרו החיוור, הענוג, העטור תלתלי שיער שצבעם כעין הדבש, עם קו-החוטם הישר, המשתפל, עם הפה המצוֹדֵד ועם ארשת כובד-הראש הקדומה, האלוהית, הנסוכה על כל תוויו, העלה על הדעת פסל יווני מן הזמנים היותר נעלים, ועם כל אותה שלמות טהורה של הצורה נאצל מן הפנים האלה איזה חן חד-פעמי ואישי כל-כך, שנדמה היה לאשנבאך השקוע בהתבוננותו, כי מעולם, לא בטבע ולא באמנות, לא חזו עיניו בדבר שבריאתו עלתה יפה יותר מזה."[1]
פון אשנבך מפתח רגשות הגורמים לו לעקוב אחרי הנער בצורה אובססיבית והוא מחליט לעזוב את העיר. הוא מאבד את המזוודה ונאלץ להישאר במלון. מגפת חולרה משתלטת על האזור ואנשי העירייה מנסים להסתיר את העובדה שמגפה פרצה בעיר, כדי לא להבריח תיירים.
נראה שפון אשנבך מתעלם מהעובדה כי מגפה פשטה בעיר וממשיך לעקוב אחרי הנער שמבטו נתקל בו. פון אשנבך בניסיון להיראות צעיר צובע את שיערו ומושך אודם על שפתיו. הוא ממשיך לעקוב אחרי הנער.
הנער מוכה על ידי נער אחר בחוף הים ופון אשנבך מצילו. הנער מתרחק. בסוף הסרט מתקרבת המצלמה אל פניו של פון אשנבך היושב בחוף בים, דמעה זולגת על פניו ומשחירה את לחיו המאופרת. עיניו של פון אשנבך תרות ומחפשות אחרי הנער המתרחק ממנו וליבו של פון אשנבך מפסיק לפעום.
תמות מרכזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. הקשר בין אמנות ויופי לאובססיה: גיבור הסרט, גוסטב פון אשנבאך, מלחין מזדקן, מוצא את עצמו אובססיבי ליופיו של נער בשם טאדג'ו. יופיו של טאדג'ו, כפי שמוצג דרך עיניו של אשנבאך, מסמל את החיפוש אחר יופי מושלם, דבר שמעורר בו שאלות על טיב האמנות והכמיהה לשלמות.
2. דקדנס וריקבון פנימי: נושא מרכזי נוסף בסרט הוא רעיון הדקדנס, שקושר בין יופי פיזי ודעיכה. אשנבאך, שמתמודד עם ההזדקנות והמחלה, רואה ביופיו של טאדג'ו לא רק מקור של השראה אלא גם תזכורת לריקבון ולמוות הקרב. ונציה עצמה משמשת כרקע מושלם לדקדנס הזה, עם יופיה החיצוני המסתיר מגפה קטלנית המתפשטת בעיר.
3. ההיבט ההומוסקסואלי והאהבה הלא ממומשת: אהבתו של אשנבאך לטאדג'ו היא חד-צדדית ולא ממומשת, אך גם אסורה. בסרט, האהבה מוצגת כרדיפה בלתי אפשרית אחר מושא התשוקה, דבר שמשתקף גם בסטטיות של דמותו של טאדג'ו שאינה משתנה או מגיבה.
4. המאבק בין אינטלקט לרגש: הסרט בוחן את הקונפליקט בין העקרונות האינטלקטואליים של אשנבאך לבין רגשותיו הבלתי נשלטים כלפי טאדג'ו. בעודו מתיימר להיות אמן אינטלקטואלי ורציונלי, הוא נופל קורבן לרגשות עזים שמובילים אותו לאובדן שליטה.
5. מוות וההתמודדות עם המוות: המוות הוא תמה מרכזית לא רק בגלל הכותרת אלא גם בגלל נוכחותו המתמדת לאורך הסרט, הן דרך הדעיכה הפיזית של אשנבאך והן דרך המגפה הפושטת בעיר. הסרט עוסק בהתמודדות עם הזדקנות, דעיכה בלתי נמנעת, והתחושה שהמוות אורב בכל פינה.[2][3]
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דירק בוגרד - גוסטב פון אשנבך
- ביורן אנדרסן - טאדז'ו
- מארק ברנס - אלפרד
- מריסה ברנסון - גב' פון אשנבך
- סילבנה מנגנו - אמו של טאדז'ו
- רומולו ואלי - מנהל המלון
- נורה ריצ'י - ראשת העיר
- פרנקו פבריצ'י - הספר
הילד היפה ביותר בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הילד היפה ביותר בעולם
הסרט "מוות בוונציה" זכה לתשבחות וביקורות מהללות. בשנת 2021 יצא הסרט הדוקומנטרי "הילד היפה בעולם", סרט תעודה המתעד את סיפורו העצוב של ביורן אנדרסן. אנדרסן שגילם את טאדז'ו הנער היפה בו מתאהב גיבור הסרט, זכה לתואר "הילד היפה ביותר בעולם. בדומה לילדים שחקנים ארים הוא שילם את מחיר הפרסום שהגיע מוקדם וללא הכנה. הסרט מעמיד במרכז את אנדרסן ומאיר באור שלילי את עבודתו של ויסקונטי בסרט.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מוות בוונציה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מוות בוונציה", באתר AllMovie (באנגלית)
"מוות בוונציה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "מוות בוונציה", באתר אידיבי
"מוות בוונציה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תומאס מאן, תרגום: נילי מירסקי, 1, מוות בוונציה, הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, 2005
- ^ Peter Bondanella, Italian Cinema: From Neorealism to the Present, USA: Bloomsbury Publishing, 2001
- ^ Hay James, Popular Film Culture in Fascist Italy: The Passing of the Rex, Indiana University Press, 1987
- ^ הוא היה הילד הכי יפה בעולם - וזה מה שהרס לו את החיים, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2021