מוחמד יזבכ
לידה |
1950 (בן 74 בערך) בודאי (בעלבכ), לבנון |
---|---|
מקום מגורים | בודאי (בעלבכ) |
מפלגה | חזבאללה |
השקפה דתית | אסלאם שיעי |
מוחמד יזבכ (בערבית: محمد يزبك, בתעתיק מדויק: מחמד יזבכ; נולד ב-1950) הוא איש דת לבנוני שיעי, ראש מועצת השריעה של "חזבאללה" ואחד ממייסדי הארגון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יזבכ נולד בשנת 1950, למשפחה שיעית בבודאי, כפר במחוז בעלבכ שבלבנון.[1][2][3] הוא למד תאולוגיה בנג'ף שבעיראק כתלמידו של מוחמד באקר א-סדר.[4]
פעילות טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שסיים את לימודיו בעיראק, חזר יזבכ ללבנון ב-1980 שם היה השתתף בהקמת חווזות, מוסדות דת שיעיים.[5] לפני הקמת חזבאללה הוא היה חבר בתנועת "אמל".[6][7]
עבאס מוסאווי, סובחי אל-טופיילי ויזבכ, כולם מן הבקאע, חברו לאנשי משמרות המהפכה האיראניים שהגיעו לבקאע בשנים 1981–1982 והחלו בהקמת ההתארגנות שבהמשך נקראה חזבאללה.[8][9][10] ב-1987 תמך יזבכ במרד טופיילי נגד אי-השוויון בחזבאללה לטובת אלה פעילים מדרום לבנון.[11] בשנות ה-90 הפך יזבכ למנהיג בכיר בחזבאללה, באזור הבקאע.[12] הוא הוציא פתוות בנוגע לפעילות חזבאללה שאחת מהן הייתה ב-2006 בנוגע לייצור פנטילין על ידי חזבאללה.[13] באמצעות פתווה זו הותרו ייצור הסם ומכירתו, אך הפתווה גם דרשה שאיש מחברי חזבאללה לא יצרוך את הסם.[13] [14]
יזבכ הוא נציגו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בבקאע.[15] הוא אחראי על חלוקת המענקים הכספיים שהקצה משרדו של ח'אמנאי לחזבאללה.[16] בנוסף, יזבכ הוא הנציג המיוחד של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה וחבר במועצה העליונה של חזבאללה, מועצת השורא.[17][18][19] בשנת 2009 נבחר שוב יזבכ למועצת השורא.[20] הוא מכהן גם כיושב ראש מועצת השריעה של חזבאללה, הידועה גם בשם הוועדה המשפטית העליונה.[8][9]
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יזבכ שיבח את הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות ב-23 באוקטובר 1983, בהם נהרגו 241 אנשי צבא ארצות הברית. לטענתו, הפיגועים פגעו בשלטונה המוחלט של ארצות הברית וכן בצרפת.[21] הוא גם הוסיף, "תנו לאמריקה ולישראל לדעת שיש לנו תאוות קדושים ושהמוטו שלנו הופך למציאות".[21] הוא נוהג להשתמש באנלוגיה בין "קרב הגמל", מלחמת האזרחים הראשונה בקרב המוסלמים, לבין השימוש של חזבאללה בנשק בניסיון להפוך את ההתקפות החמושות של חזבאללה ללגיטימיות.[22] בשנת 2012, הוא הוביל למתחים כשהחיה מחלוקת היסטורית בין סונים לשיעים כשמתח ביקורת פומבית על עאישה, בת זוגו השלישית של הנביא מוחמד.[22]
ניסיונות התנקשות וסנקציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 בדצמבר 2005 ניצל יזבכ ללא פגע מהתנקשות בבעלבכ.[23][24] פיצוץ מחוץ לביתו לא גרם לנפגעים.[25][26][27]
מקורות זרים דיווחו כי מטרתו של "מבצע חד וחלק" ב-2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה הייתה לחטוף את יזבכ.[28][29]
במאי 2017 היה יזבכ כפוף לסנקציות שהטילו ארצות הברית וחלק ממדינות ערב, כולל סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ובחריין, בנוסף לתשעה בכירים נוספים בחזבאללה.[30]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יענקי פרבר, בכיר בחזבאללה: "המשטר הציוני עומד בפני מלחמת אזרחים", בחדרי חרדים, 20 בפברואר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Lebanon: One Good Reason for IDF's Interest in Baalbek". LebanonWire.com. 26 באוגוסט 2006. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-7 בדצמבר 2014.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Hikmat Shreif (19 באוגוסט 2006). "Israel commando raid rattles Lebanon truce". Lebanon Wire. Baalbek. AFP. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Mohammad Yazbek". Eye on Hezbollah. נבדק ב-3 במרץ 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Nicholas Blanford (2011). Warriors of God: Inside Hezbollah's Thirty-Year Struggle Against Israel. New York: Random House. p. 47. ISBN 978-0-679-60516-4.
- ^ R. Erlich; Y. Kahati (ביוני 2007). "Hezbollah as a case study of the battle for hearts and minds". Intelligence and Terrorism Information Center.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Amal Saad (2019). "Challenging the sponsor-proxy model: the Iran–Hizbullah relationship". Global Discourse. 9 (4): 631. doi:10.1332/204378919X15718898344883.
- ^ Eva Dingel (2016). Power Struggles in the Middle East: The Islamist Politics of Hizbullah and the Muslim Brotherhood. London; New York: I.B. Tauris. p. 185. ISBN 978-1-78672-115-0.
- ^ 1 2 "Who's Breathing Down Hezbollah Leader's Neck?". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-02-10.
- ^ 1 2 Middle East Transparent, web.archive.org, 2013-09-21
- ^ תא"ל (מיל') דר' שמעון שפירא, הולדתה של תנועת"חיזבאללה", מבט מל"מ, גיליון 92, ספטמבר 2022, עמ' 15
- ^ "Sayyed Nasrallah re-elected for another term". The Weekly Middle East Reporter. 5 בדצמבר 2009. נבדק ב-24 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Hezbollah seeks Dollars American tourists bring". Reading Eagle. 25 בדצמבר 1994. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Boaz Ganor; Miri Halperin Wernli (2013). "The Infiltration of Terrorist Organizations Into the Pharmaceutical Industry: Hezbollah as a Case Study". Studies in Conflict & Terrorism. 36 (9): 704. doi:10.1080/1057610X.2013.813244.
- ^ Carl Anthony Wege (2016). "Anticipatory Intelligence and the Post-Syrian War Hezbollah Intelligence Apparatus". International Journal of Intelligence and CounterIntelligence. 29 (2): 257. doi:10.1080/08850607.2016.1121039.
- ^ John Kifner; Warren Hoge (3 באוגוסט 2006). "200 Missiles Hit Israel as Battle Rages in Lebanon". The New York Times. Beirut. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Zvi Barel (28 בפברואר 2013). "What's troubling Hezbollah leader Hassan Nasrallah?". Haaretz. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Hezbollah: Israel Unable to Attack Iran". Fars News Agency. 17 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-13 בספטמבר 2009. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Geagea: Nasrallah Believes he has a 'Sharia representative' among Christians". Lebanon Wire. 29 בדצמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-28 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Dominique Avon; Anaïs-Trissa Khatchadourian; Jane Marie Todd (2012). Hezbollah: A History of the "Party of God". Cambridge, MA; London: Harvard University Press. p. 215. ISBN 978-0-674-06752-3.
- ^ Shimon Shapira (17 בדצמבר 2009). "Has Hizbullah Changed?" (PDF). Intelligence and Terrorism Information Center. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Michael T. Kindt (2009). "Hezbollah: a State within a State". In Michael T. Kindt; Jerrold M. Post; Barry R. Schneider (eds.). The World's Most Threatening Terrorist Networks and Criminal Gangs. New York: Palgrave Macmillan. p. 128. doi:10.1057/9780230623293. ISBN 978-1-349-38077-0.
- ^ 1 2 Are John Knudsen (Fall 2013). "Sheikhs and the City. Urban Paths of Contention in Sidon, Lebanon". Conflict and Society. 6 (1). doi:10.3167/arcs.2020.060103.
- ^ "Embattled Hezbollah backs Iraq 'doves of peace'". Ekklesia. 12 בדצמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2017. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Hezbollah militant survives bomb attack". Lebanonwire. 10 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Hezbollah militant escapes blast". BBC. 11 בדצמבר 2005. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, לבנון: בכיר חיזבאללה ניצל מפיצוץ מכוניתו, באתר ynet, 9 בדצמבר 2005
- ^ יואב שטרן, חיזבאללה מאשים את ישראל בניסיון התנקשות בפעיל בכיר בארגון, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2005
- ^ דניאל סלאמה וסער הס, מפקד 910, היועץ והמנהיג: צמרת חיזבאללה ברשימת הטרור, באתר ynet, 20 במאי 2018
- ^ יואב שטרן, קצין צה"ל נהרג ושניים נפצעו בפעולה ליד בעלבק; סניורה: זו הפרה של הפסקת האש, באתר TheMarker, 19 באוגוסט 2006
- ^ Zeina Karam; Bassem Mroue (15 בנובמבר 2018). "Militant or poet? US sanctions Hezbollah leader's son". Associated Press. Beirut. נבדק ב-3 במרץ 2022.
{{cite news}}
: (עזרה)