מבצע חד וחלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע חד וחלק
מלחמה: מלחמת לבנון השנייה
תאריך התחלה: 2 באוגוסט 2006
תאריך סיום: 2 באוגוסט 2006
מקום: בעלבכ, בקעת הלבנון
תוצאה: ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

חזבאללהחזבאללה  חזבאללה

מפקדים

?

כוחות

מחבלי ארגון חזבאללה

אבידות

אין

19 מחבלי חזבאללה נהרגו, חמישה אזרחים לבנונים נשבו

מבצע חד וחלק היה פשיטה שערכו כוחות של סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג של צה"ל על מרפאת השדה "דר אל חיכמה" של ארגון חזבאללה בבעלבכ שבבקעת הלבנון ב-2 באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה.

נטען כי בניגוד להצהרת שר הביטחון, עמיר פרץ, כי מדובר ב"מבצע שישנה את פני המלחמה", לא השפיע המבצע על המערכה הכללית[1].

היוזמה למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המבצע יזמה קבוצת קצינים בפיקודו של טל רוסו, ששימש במהלך המלחמה כיועץ לראש אמ"ץ לפעילות יחידות מיוחדות. בצוות המתכנן היו חברים גם תמיר פרדו, ארז צוקרמן, שאף היה מועמד לפקד על המבצע, חגי פלג וליאור לוטן. מטרות המבצע העיקריות היו בית החולים "דאר אל חיכמה" ששימש את כוחות חזבאללה למקום מפגש של אנשי משמרות המהפכה האיראניים, ושכונת שייח חביב שם נתפסו אמצעי לחימה רבים וחמישה אנשי חזבאללה שהסתתרו במבנה במרחק מספר ק"מ קטן מבית החולים. כמו כן רצו בצה"ל לייצר אצל החזבאללה את התחושה שגם העורף הלבנוני לא בטוח מפני פשיטות. כשדובר בתכנון המבצע על האפקט הפוטנציאלי שלו אמר תא"ל רוסו ש"זה יהיה כמו שחיילים שלנו נלחמים בצפון ושומעים שפשטו על תל אביב"[2].

מהלך הפשיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המבצע כולו פיקד מפקד חיל האוויר אליעזר שקדי, מן "הבור" (מוצב הפיקוד העליון) שבקריה בתל אביב, כשלצדו טל רוסו, כן נכחו ב"בור" גם הרמטכ"ל דן חלוץ ושר הביטחון עמיר פרץ[3]. במהלך הפעולה, הפריעה לשקדי נוכחותו של ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, שנהג לפקוד את חדר הפיקוד בעת ביצוע מבצעים מיוחדים, אף כי בקרה קרובה שכזו על מי שמפקד על המבצע, ואפילו הוא קצין זוטר בהרבה, אינה נהוגה במבצעים מסוג זה. רק לאחר שספג ידלין הערה מתא"ל רוסו, שהתעלם מבכירותו של ידלין, ביקש ממנו שקדי לצאת מן החדר[4].

הפיקוד על הכוחות הפושטים הוטל על אלוף-משנה ניצן אלון, אז מפקד חטיבת עציון ובעברו מפקד סיירת מטכ"ל[5]. כאשר תחתיו פיקד על כוח יחידת שלדג מפקד היחידה, איתי יהודאי, ועל כוח סיירת מטכ"ל פיקד עודד ראור, מפקד היחידה[6]. בשעות הלילה של 2 באוגוסט 2006. כוח של כ-200 לוחמים מסיירת מטכ"ל ומיחידת שלדג הוטס לבעלבכ, לאחר מידע שהתקבל מאגף המודיעין אודות פעילות ענפה של כוחות חזבאללה באזור. זמן קצר לאחר הגעת הכוחות נפתחה לעברם אש, חילופי האש נמשכו כשעה, במהלכה תקף חיל האוויר רכבי סיוע שהוזנקו לעזרת חזבאללה. החיילים שפשטו על המבנה מצאו במקום דיסקים, מחשבים, מסמכים מסווגים ואמצעי לחימה[7]. מקורות זרים ששהו באזור באותה השעה דיווחו שמטרת המבצע הייתה לחטוף את השייח מוחמד יזבק, חבר המועצה העליונה של חזבאללה ואחד מ-12 בכירי הארגון.

במהלך המבצע נהרגו 19 מחבלי חזבאללה. חמישה אזרחים לבנונים נלקחו לחקירה בישראל ונשלחו לחופשי כעבור שלושה שבועות. המבצע חייב את חזבאללה לתגבר את יחידותיו האמונות על הגנת בקעת לבנון[8].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמיר רפפורט, "הפעולה בבעל בק - לצורכי תעמולה", באתר nrg‏, 15 בספטמבר 2006.
  2. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 251.
  3. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 255.
  4. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 256.
  5. ^ עמוס הראל, צפריר רינת ויואב שטרן, סיירת מטכ"ל ושלדג הרגו עשרה אנשי חזבאללה בבקעת הלבנון, באתר הארץ, 03.08.2006.
  6. ^ עמיר רפפורט, "אש על כוחותינו: כך הכשלנו את עצמנו במלחמת לבנון השנייה", הוצאת ספרית מעריב, 2007, עמודים 221-223.
  7. ^ עפר שלח, מפקד אוגדת איו"ש: "לא בטוח שלפלסטינים יש אינטרס לשמור על רגיעה", ראיון עם ניצן אלון מתוך תוכנית המקור, באתר נענע 10, ‏ 01.06.2011.
  8. ^ גל פרל פינקל, עומק לפנים, "שורטי", ‏ 29.03.2016.