מוכרחים להמשיך לנגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"מוכרחים להמשיך לנגן" הוא פזמון שכתב עודד פלדמן בשנת 1974, הלחין יאיר רוזנבלום וביצעה להקת חיל האוויר.

ב-6 ביוני 1974, חודשים אחדים לאחר מלחמת יום הכיפורים, נערכה בבסיס רמת דוד מסיבה לכבוד טייסי חיל האוויר שחזרו מהשבי בסוריה. מפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד, נשא דברים במסיבה, ובהתייחסו לאבדות הכבדות של החיל במלחמה, אמר שחרף המחיר הכבד המשיך החיל בביצוע משימותיו, משום ש"את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן". סא"ל עודד פלדמן, ראש ענף תרבות וחינוך בחיל האוויר, לקח מטפורה זו כבסיס לשירו "מוכרחים להמשיך לנגן", שהולחן בידי יאיר רוזנבלום וביצעה להקת חיל האוויר.

קברו של בני פלד, בבית הקברות הצבאי קריית שאול

את דבריו של פלד ערך קצין החינוך למבנה שירי. פלד הזכיר בדבריו שמות קוד של מטוסים שנפלו "שניים במבנה חרדל הלך, ארבע במבנה אגוז, הלך..." והוא גם דיבר על ההשוואה בין הפעילות הקרבית לנגינה של תזמורת, שלפעמים מנגנת על פי תוכנית, ולפעמים מאלתרת. היתה שורה אחת שאמר האלוף פלד ולא נכנסה לנוסח השיר. כאשר אמר "ויש מיתרים שפקעו" הרים עיניו מן הדף הכתוב והוסיף: "אחד מהם היה הבן שלי". ואכן, יורם פלד, בנו של מפקד החיל נטש מטוס במהלך המלחמה. מאוחר יותר חזר לטוס.

הנה הפזמון החוזר של השיר שמתבסס על דבריו:

את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
מוכרחים להמשיך לנגן,
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק.

במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל לשנת תשל"ה הגיע השיר למקום השני.

הביטוי "את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק" הפך למטבע לשון.

המילים "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן" נכתבו על מצבתו של בני פלד בבית הקברות הצבאי קריית שאול.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפי מן, לא יעלה על הדעת - ציטוטים, ביטויים, כינויים ומטבעות לשון, הד ארצי הוצאה לאור, 1998, הערך "את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק", עמ' 48

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]