יאיר רוזנבלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאיר רוזנבלום
יאיר רוזנבלום בבול ישראלי משנת 2009
יאיר רוזנבלום בבול ישראלי משנת 2009
לידה 6 בינואר 1944
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוגוסט 1996 (בגיל 52)
חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 27 באוגוסט 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
https://yairrosenblum.co.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוחית זיכרון על ביתו של יאיר רוזנבלום ברחוב קלונימוס 9 בתל אביב

יאיר רוזנבלום (6 בינואר 194427 באוגוסט 1996) היה מלחין ומעבד ישראלי. נמנה עם חשובי היוצרים בזמר העברי, ומזוהה בעיקר כמלחין הלהקות הצבאיות.

רוזנבלום החל את דרכו המוזיקלית בלהקת הנח"ל, ונשאר מזוהה עם הלהקות הצבאיות, שאיתן הוסיף לעבוד כמדריך ומנהל מוזיקלי. רבים מהשירים שהלחין בכלל וללהקות הצבאיות בפרט הפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי. רוזנבלום גם גילה זמרים כותבים ומוזיקאים רבים שהיו בתחילת דרכם ושלימים הפכו לכוכבים גדולים בזמר הישראלי.

שותפים להפקת שיר לשלום רחל הרמתי ויאיר רוזנבלום

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר רוזנבלום נולד בתל אביב ושירת כאקורדיוניסט בלהקת הנח"ל בתוכניתהּ "שמש במדבר". לאחר שחרורו הלחין לתוכניתה הבאה של הלהקה, "בפעם ה-18" (1964), את השיר "חופשה רבע שנתית" ביוזמתו של שותפו החשוב ביותר לעתיד בכל הקשור ללהקות הצבאיות, במאי הלהקות הצבאיות דני ליטאי שמספר שנים לאחר מכן ימנה אותו למנהל המוזיקלי של הלהקה.. היה זה שירו הראשון שהתפרסם. לתוכנית ה-19 של הלהקה, "מהנח"ל באהבה" (1965), הלחין את השיר "ארבע אחרי הצהריים", למילותיו של יורם טהרלב. השיר היה המפגש הראשון של שני היוצרים, שמאז המשיכו להפיק יחד שירים רבים נוספים, בהם: "ישנן בנות", "היה לי חבר היה לי אח" ו"גבעת התחמושת".

בשנים אלו כתב את שיריו הראשונים במסגרת מחזמר שהיה שותף לו בקיבוץ נחשון. את המחזמר "ירח בעמק איילון", שנכתב לחג החמש–עשרה לקיבוץ נחשון כתבו רוביק רוזנטל, מירה מאיר ושאולי רוזנטל. את הפזמונים כתבו מירה מאיר ויאיר רוזנבלום[1].

בין השנים 1977-1967 עבד רוזנבלום עם מיטב הלהקות הצבאיות, בהן להקת הנח"ל, להקת חיל הים ולהקת פיקוד מרכז. הוא נחשב כמי שהכניס ללהקות אלו עיבודים חדשניים של רוק ופופ, אשר לא היו מקובלים עד אז במסגרת הצבאית. בין היתר עשה שימוש בגיטרות חשמליות ובאורגן חשמלי, בעיקר מסוג פרפיסה[דרוש מקור] (שצליליו בולטים במיוחד בשירים כמו "מה אברך", שהחליפו את צליל האקורדיון הישן.

בהמשך דרכו עבד עם מרבית הפזמונאים בישראל, בהם יוסי בנאי, אהוד מנור, יענקל'ה רוטבליט, ירון לונדון וחיים חפר.

רוזנבלום הלחין שירי משוררים רבים, בראשם של נתן אלתרמן ("אוריאנה", "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", "מסביב למדורה", "האם השלישית", "ליל חניה", "המשתה") וכמו כן של אברהם שלונסקי ( "בואי כלה" ), חיים גורי ("בלדה ליצחק שדה"), דליה רביקוביץ ("תקופות השנה", "סוף הנפילה"), אברהם בן יצחק ( "בודדים אומרים" ) ועוד .

רוזנבלום גילה את הפזמונאית רחל שפירא והלחין את שירה הראשון, "מה אברך". את השיר מצא בחוברת זיכרון לזכר בן כיתתהּ של שפירא, שנהרג במלחמת ששת הימים. רוזנבלום כתב גם מילים למספר שירים שהלחין. אחד מהם הוא השיר "מיקה", בביצועו של אפרים שמיר שנכתב למיקה מרידור, שהייתה חברה בלהקת פיקוד המרכז, ובמשך מספר חודשים היה להם רומן, אך לבסוף היא נישאה ליגאל בשן. למיקה הוא גם כתב את השיר "סוף כל פרפר". כן כתב את השירים "הללויה" ו"המלך ואני" ללהקת הנח"ל, "מקפלות המצנחים" ו"אני ואתה" ללהקת פיקוד המרכז, ו"אם ייפול הכוכב שלי" לאילנית.

אחד השירים המוכרים ביותר שהלחין הוא "שיר לשלום" שחיבר יענקל'ה רוטבליט, והתפרסם בביצועהּ של להקת הנח"ל עם הסולנית מירי אלוני. תחילה היה שנוי במחלוקת ואף נאסר להשמעות בצה"ל, אך אט אט זכה בלגיטימציה, שהגיעה לשיאה כשהושר על ידי יצחק רבין בעצרת השלום, שבסיומהּ נרצח.

רוזנבלום חיבר שירים ללהקות ולזמרים רבים. שימש כמנהל מוזיקלי לאמנים ולהרכבים שונים, בהם רבקה מיכאלי, יוסי בנאי ולמספר תוכניות של "הגשש החיוור". מיטב שיריו היוו את פסקול סרט הפולחן "הלהקה", להם יצר עיבודים מוזיקליים חדשים. כמו כן הלחין לפסקול הסרט צ'ארלי וחצי את נעימת "בלילה על הדשא".

ב-1972 זכה רוזנבלום בפרס כינור דוד בקטגוריית "מלחין השנה"[2] וב-1996, זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי.

בשנים 1987–1990 הלחין ללהקת "דור שני קריית מלאכי" את שיריה.

בשנת 1990, בעת שהתגורר בקיבוץ בית השיטה, הלחין את תפילת יום הכיפורים "ונתנה תוקף". הלחנת הפיוט הוקדשה לזכרם של 11 בני הקיבוץ שנהרגו במלחמת יום הכיפורים, והוא הפך להיות מושר בלחן זה בבתי כנסת רבים. הביצוע המקורי היה של חנוך אלבלק. לימים התקבל הלחן גם בקרב המגזר החרדי, והתפרסמו ביצועיהם של הזמר החסידי אברהם פריד[3], ומקהלת שירה[4].

ב-1993 הפיק בשותפות עם רחל הרמתי מופע אישי בשם "שיר לשלום", בו ביצע את מיטב שיריו יחד עם זמרים צעירים, ביניהם בתו קרן. הלהקה הופיעה ברחבי הארץ וזכתה לשבחים, ואף עמדה לנסוע לסיבוב הופעות בארצות הברית, שנקטע עקב מחלתו ומותו. בסוף שנת 2003 הופק מחזמר ישראלי בבימוי גדי ענבר ובהשתתפות בוגרי בית הספר בית צבי בשם "מיקה שלי", על פי שיריו של יאיר רוזנבלום. ביולי 2018 עלה המחזמר "מיקה שלי" שוב, והפעם בתיאטרון הלאומי הבימה בעיבודו ובבימויו של משה קפטן ובהשתתפותם של יובל דיין, מיקי קם ועוד רבים.[5][6]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר רוזנבלום התחתן עם עדנה רמות בתחילת שנות השבעים, ובשנת 1974 נולדה בתם קרן רוזנבלום פולק. הם התגרשו בשנת 1989.

הוא למד לתואר ראשון ושני בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית יעקב רז, ולאחר מכן כתב עבודת דוקטורט בהיסטוריה, בנושא "צבא-חברה-תרבות: יחסי-גומלין".

נפטר ממחלת סרטן הוושט בשנת 1996, בגיל 52, ונטמן בבית העלמין בקיבוץ עינת.[7]

משיריו המוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים ללהקות הצבאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים לזמרים והרכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גשם אחרון - השירים היפים של יאיר רוזנבלום - אוסף כפול. 1996
  • זה השיר שלך - השירים היפים של יאיר רוזנבלום (חלק ב'). 1997
  • שלווה - אבי פרץ שר יאיר רוזנבלום. 1997.
  • שירים הם חברים, משירי יאיר רוזנבלום. עריכה והנחיה - נחום הרציון, ארגון וכתב - אילנה האי, מועדון הזמר האזורי, בני שמעון, קיבוץ דביר, 1994.
  • "הלהקה", פסקול הסרט על גבי תקליטור, גלובוס יונייטד, 2004.
  • להקת פקוד דיזנגוף, הנהלה מוזיקלית ועיבודים - יאיר רוזנבלום, 2004. ‬

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאיר רוזנבלום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]