מולדת – רוסיה כולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מולדת – רוסיה כולה
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד יורי לוז'קוב
יבגני פרימקוב
מנהיגים יורי לוז'קוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19 בנובמבר 1998 – 9 באפריל 2002 (3 שנים ו־20 שבועות) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות צנטריזם
מטה מוסקבה, Kadashevskaya Embankment עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית שמאל-מרכז, מרכז (פוליטיקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.otech.ru/news.phtml
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מולדת – רוסיה כולהרוסית: Отечество – Вся Россия) הוא גוש בחירות פוליטי, שפעל ברוסיה בשנים 1998–2002. התנועה התגבשה מתנועת "מולדת" בראשות ראש עיריית מוסקבה יורי לוז'קוב ותנועת רוסיה כולה בראשות ראשי מחוזות כמו נשיאי הרפובליקה של טטרסטן, מינטיימר שיימייב, הרפובליקה של בשקורטוסטאן מורטזה ראחימוב, רפובליקת אינגושטיה רוסלן אושב ומושל סנקט פטרבורג ולדימיר יאקובלב.

ב-1 בדצמבר 2001 נערך קונגרס של איחוד האיגודים הציבוריים – אחדות – רוסיה כולה", בו הוסב האיחוד למפלגה הפוליטית רוסיה המאוחדת. ב-9 באפריל 2002 התקיים קונגרס רביעי של תנועת "מולדת" (Отечество) בו התקבלה החלטה לפיזור הארגון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בנובמבר 1998, ביוזמת ראש עיריית מוסקבה, יורי לוז'קוב, הוקמה ועדה מארגנת לארגון הציבורי הפוליטי הכל-רוסי "מולדת", שכללה את אלכסנדר ולדיסלבלב, בוריס גרומוב, טטיאנה דמיטרייבה, אלכסנדר יסאייב, מיכאיל קלשניקוב, אלכסנדר קליאגין, יוסיף קובזון, אנדריי קוקושין, יקטרינה לאחובה, ויקטור מישין, ויקטור סאדוביצ'ני, יורי סנקביץ', ארתור צ'ילינגארוב, קארן שחנזארוב ואחרים.

ב-19 בדצמבר 1998, קונגרס התנועה בהשתתפות 1,125 נציגים מ-88 מחוזות רוסיה בחר פה אחד את יורי לוז'קוב למנהיג התנועה[1]. ב-24 באפריל 1999 בירוסלבל, התקיים הקונגרס השני של הארגון הציבורי הפוליטי הכל-רוסי "מולדת"[2].

רוסיה כולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 במאי 1999, בסנקט פטרבורג, נערך הקונגרס המכונן של גוש "רוסיה כולה". מייסדי הגוש היו ראשי מחוזות. מתוך כארבעים מחבריה, לפחות חמישה (חברי מועצת הפדרציה בוחרב, גוז'ווין, איגומנוב, סומין, סוביאנין) השתתפו במקביל בקבוצת היוזמה של קונסטנטין טיטוב, גוש "קול רוסיה"[3].

ב-20 באוגוסט 1999 התקיים הקונגרס השני באופה, בו הפך הגוש לתנועה סוציו-פוליטית בין-אזורית[3].

בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוש נחשב למועדף בבחירות. עם זאת, במהלך מערכת הבחירות הוא איבד מספר לא מבוטל של תומכים, בשל ארגון מחדש של התנועה הבין-אזורית "אחדות" ("דוב"), שקיבלה את תמיכתו של ראש הממשלה ולדימיר פוטין והפכה בהמשך למפלגת השלטון רוסיה המאוחדת. מערכת הבחירות מומנה על ידי קונצרן הנפט לוקויל וסיסטמה.

יותר מחודש לפני הבחירות, בתחילת נובמבר 1999, אמר יבגני פרימקוב שהתנועה מצפה לכבוש לפחות 25% מהמושבים בפרלמנט הרוסי[4]. (שנתיים לאחר מכן הוא ציין כי "קיבלנו רק 13.5 אחוזים בבחירות, תוך הסתמכות על אחוז גדול יותר")[5].

בבחירות לדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית, הגוש זכה ל-13.3% מהקולות וזכה ב-37 מושבים בדומה השלישית. בעקבות תוצאות הבחירות, התנועה קיבלה את הזכות להקים סיעה בדומה השלישית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ История Общероссийской политической общественной организации ОПОО «Отечество»// Государство и власть
  2. ^ Первый этап открытия II съезда ОПОО Отечество// Архив официального сайта ОПОО Отечество
  3. ^ 1 2 "История Блока Отечество-Вся Россия". אורכב מ-המקור ב-2013-01-27. נבדק ב-2013-05-11.
  4. ^ Примаков не стал осуждать войну в Чечне
  5. ^ "Евгений Примаков: «Я не уйду из большой политики»". Независимая газета. 2001-09-06.