משה גבעוני
לידה |
1970 כפר מונש, ישראל | ||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 22 בנובמבר 2019 (בגיל 49 בערך) | ||||||||||||||||||||||||||||
מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||||||
ספורט | |||||||||||||||||||||||||||||
ענף ספורט | שחייה | ||||||||||||||||||||||||||||
תת-ענף | סגנון חופשי, סגנון פרפר, סגנון חזה | ||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
משה "מומו" גבעוני (1970 – 22 בנובמבר 2019) היה פרופסור לגאוגרפיה, התמחה בתחבורה וניידות, עם דגש על מדיניות וכלכלת תחבורה וההיבטים הסביבתיים של התחבורה. הוא מושתל לב-ריאה הישראלי הראשון. שחיין, אלוף העולם (1997), אלוף אירופה ושיאן עולם בשחייה למושתלי לב-ריאה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבעוני נולד וגדל בכפר מונש. הוא נולד עם מחלת סיסטיק פיברוזיס ובגיל שנתיים החל לסבול מדלקות ריאה חוזרות ומגיל חמש החל להתאשפז בבתי חולים. בשנת 1979 נסעה לראשונה המשפחה למרפאת ריאות בדאבוס שבשווייץ לחופשת הקיץ ולפעמים אף בחורף ובכך מצבו הבריאותי התייצב. בשנת 1988, לאחר סיום מבחני הבגרות, מצבו התדרדר מאוד. המשפחה עברה ללונדון ושם חיכתה להשתלת לב וריאות.
ב-25 באוקטובר 1989 עבר בהצלחה ניתוח השתלה בבית החולים "הרפילד", על ידי ד"ר דן ערבות. הוא היה מושתל לב ריאות הישראלי הראשון. לאחר מספר חודשים בהם התחזק והתאושש, חזרה המשפחה לישראל. במסגרת תהליך השיקום החל לעסוק בספורט בכלל ובשחייה בפרט.[1] הוא החל להתאמן באופן מסודר בשחייה בהדרכתו של לאוניד קאופמן במכון וינגייט. התנדב לצה"ל ושירת בבה"ד 8. לאחר שירות של שנה החל ללמוד באוניברסיטה.
קריירת השחייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כשנה מההשתלה השתתף גבעוני באליפות אירופה למושתלי לב שנערכה בפריז בספטמבר 1990 וזכה ב-4 מדליות, מהן אחת זהב, אחת כסף ושתיים ארד.[2]
באליפות העולם למושתלים שנערכה במנצ'סטר ב-1995 זכה גבעוני בשלוש מדליות: מדליית זהב במשחה ל-400 מטר חפשי. מדליות ארד במשחה ל-50 מטר חופשי ובמשחה ל-100 מטר חזה.[3]
באליפות העולם בשחייה למושתלים שנערכה בסידני באוקטובר 1997 זכה גבעוני בשלוש מדליות: מדליית זהב במשחה ל-100 מטר חופשי, מדליית כסף במשחה ל-50 מטר חופשי ומדליית ארד במשחה ל-50 מטר פרפר.[4]
במשחקים האולימפיים האירופיים למושתלים שנערכו בנאפולי איטליה ביולי 2006 זכה גבעוני בארבע מדליות זהב: במשחה ל-50 מטר חופשי, במשחה ל-100 מטר חופשי במשחה ל-50 מטר גב ובמשחה ל-100 מטר חזה.[5]
קריירה באקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבעוני סיים תואר ראשון (1996) בכלכלה וגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ותואר שני (1999) במנהל עסקים (התמחות במימון וחשבונאות) באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט החל בשנת 2000 וסיים בשנת 2005 בבית הספר לתכנון "ברטלט", ביוניברסיטי קולג' לונדון.
בשנים 2005–2007 עבד כעמית מרי קירי במחלקה לכלכלה מרחבית באוניברסיטה החופשית של אמסטרדם. בשנים 2007–2011 עבד כחוקר בכיר ביחידה ללימודי תחבורה באוניברסיטת אוקספורד וחוקר עמית בוולפסון קולג' באוניברסיטת אוקספורד (2008–2011). משנת 2011 שימש מרצה בכיר בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב ומשנת 2017 פרופסור חבר בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבעוני נישא להלנה, מתנדבת שהכיר באליפות אירופה למושתלי לב שנערכה בהלסינקי בשנת 1994. השניים נישארו בקשר אותו חידשו באליפות אירופה למושתלי לב שנערכה בגרמניה בשנת 1998. ב-24 באוגוסט 2002 השניים התחתנו. לזוג שלושה ילדים והם התגוררו בבית שבו נולד גבעוני בכפר מונש.
גבעוני נפטר ב-22 בנובמבר 2019.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל שחייה |
- פרופ' משה גבעוני, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ההשתלה של מומו גבעוני, באתר הקשר הרב דורי
- Swimming - World Transplant Games 1999 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דליה מזורי, אני רץ, שוחה, יכול לעשות הכל ולא נגמר לי האוויר, מעריב, 9 באפריל 1990
- ^ אהוד רבינוביץ, מומו גבעוני חזר עם מדליות מאליפות אירופה למושתלי לב, מעריב, 19 בספטמבר 1990
- ^ A golden heart, ג'רוזלם פוסט, 1995 (באנגלית)
- ^ Swimming - World Transplant Games 1997 Coverage (באנגלית)
- ^ שטרן אריאלי, 20 מדליות זהב לישראלים במשחקים האולימפיים למושתלים, באתר news1, 10 ביולי 2006