מוסטפא מוראר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוסטפא מוראר
אין תמונה חופשית
לידה 28 בפברואר 1930 (בן 91)
ג'לג'וליה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוסטפא מוראר (נולד ב-28 בפברואר 1930) הוא סופר פלסטיני, ערבי-ישראלי. לאורך יותר מ-70 שנה הוא חיבר יצירות שמתארות את חיי הכפר הפלסטיני הטיפוסי בכלל ואת כפרו שלו במיוחד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר ג'לג'וליה למשפחה שעובדת באדמה והתחיל את לימודיו היסודיים ב-"חדר" שבכפר והשלים אותם ב "כפר ג'מאל". את לימודיו העל יסודיים סיים בהצטיינות בכפר קלקיליה. לאחר מכן, הוא הוכרח לחזור לכפר כדי לעזור להוריו באדמה, ועבד במחנות המנדט הבריטי.

ב-1948, השתתף במלחמת העצמאות, איבד רגלו, וטופל בעיר שכם עד 1949. בחזרתו לכפר מצא שרוב המורים בבתי הספר של הכפר עזבו את עבודתם וזה פתח בפניו דרך לעולם הכתיבה שבו הוא השלים את דרכו עד היום. שיך הכפר בזמנו בקש ממנו ללמד בבית הספר וזה נתן לו את האופציה להשלים את לימודיו האקדמיים. ב-1952 הוא התחיל את לימודיו בבית ספר להכשרת מורים ביפו ואת הלימודים האקדמיים הגבוהים עשה באוניברסיטת בר-אילן. ב 1975 סיים תואר ראשון בלשון וספרות ערבית ובמדעי המדינה.

לאחר לימודיו נתמנה מנהל בית-הספר היסודי ע"ש אר-ראזי בג'לג'וליה. במשך עבודתו כמורה ומנהל בכפר התחיל לגלות את אהבתו לעולם הילד והתחיל להביע על אהבה זו בסיפורים שהוא כתב. בין השנים 1958-1956 ערך והגיש את תוכניות פינת-הנוער בקול ישראל בערבית והשתתף בהכנת המשדרים לבתי-הספר. הוא יצא לפנסיה בשנת 1982.

סיפורי מוראד מתמקדים בחיי הכפר הערבי ופער הדורות והמעמדות והשינויים שחלו בחברה הערבית. סיפורו הראשון נדפס ב-1952 בשבועון "חקיקת אלאמר".

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אני אזרח ישראלי (1956) - מקראה לתלמידים ערביים
  • אוהל מנוקב (1970) - 14 סיפורים
  • התאנים והשטנים (1974, 3 מהדורות) - סיפורי ילדים בשבח הצדק, האמת ואהבת הזולת
  • למרות הערפל (1976. פרס הוועד הבינדתי) - סיפור קצר בשבח אחוות העמים והעדות
  • ריחאנה, נסיכת הבוסתנים (1978, פרס המועצה לתרבות ואמנות) - מחזה לילדים שהוצג 100 פעמים

ועוד קובצי סיפורים למבוגרים. מסיפוריו תורגמו לעברית על ידי חנה עמית- כוכבי, טוביה שמוש (בתוך "סיפורים ערביים", 1972), מרדכי טביב, מחמוד עבאסי (בתוך "מפגש", 1965 - 1966) ואליהו אגסי. סיפורו "אבו עודה" נכלל באנתולוגיה העברית לנוער "כולם בסנדלים" (1973).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]