לדלג לתוכן

מועד לכל חי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועד לכל חי
שער ספר מועד לכל חי מהדורה קמא
מידע כללי
מאת רבי חיים פאלאג'י
שפת המקור תקופת הביניים של העברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות תורנית
נושא הלכה ומנהג
הוצאה
מקום הוצאה שאלוניקי
תאריך הוצאה ה'תרכ"א
מספר עמודים רפב דפים
מהדורות נוספות
תאריך מהדורות נוספות ה'תשנ"ח, ה'תשע"ד, ה'תשפ"ג
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט הספר בוויקיטקסט
היברובוקס 33683
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מועד לכל חי הוא ספר הלכה ומוסר לחודשי ומועדי השנה שכתב רבי חיים פאלאג'י הערוך לפי סדר מעגל השנה. החיבור הוא אחד מהספרים הבולטים העוסקים בהלכות המועדים בספרות ההלכה והמנהג הספרדית. הרב עובדיה יוסף כתב קונטרס הערות הלכתיות לספר, שנדפס בספרו יביע אומר.[1]

”ממילא רווחא למצוא טעם לקריאת ספר התורה הזה מועד לכל חי כי יען הבאתי אל תוכו דיני מועד וימים טובים אשר בזכותם זכינו לחיים, כי כן לכל חי הוא גימטריה לחיים כלומר מועד לחיים כי המועדים וימים טובים ניתנו לישראל לחיים טובים ולשלום” (מועד לכל חי, פתיחת הספר) עוד כותב החבי"ף כי גימטריה לחיים הנ"ל היא כי אם נותן אדם צדקה לכל חי בחגים ובמועדים זוכה לשמחה לשלום ולחיים. עוד טעם לקריאת הספר בשם זה היא שהגימטריה לחיים-כל חי מסמלת את הדינים והמוסר והאזהרות בענייני המועדים יזכו את הקורא לקנות הארה קדושה בשמחתו ולהחיות את נפשו. סיבה נוספת שמביא הרב היא שזהו ספרו ה18 (ח"י). סיבה חמישית לשם הספר מועד לכל חי הוא כי בגימטריה ירח, על שם הכתוב "עשה ירח למועדים", וכן על שם סבו ורבו של המחבר, רבי רפאל יוסף חזן, המכונה היר"ח.

מטרת הספר ומבנהו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נועד להיות ספר דינים ומוסר המשולבים זה בזה, בדרכו של חלק מספרי החיד"א, כדי לקיים את משאלת סבו, הרב רפאל יוסף חזן:

וזכור אזכרנו לטובה ולברכה אידכר לן זכותיה דיוסף צדיקא גדול אדוננו הגאון מרן זקני כמהר"ר יוסף רפאל חזן ז"ל אור הירח, אשר בהיותי קטן עומד ומשמש לפניו, כה אמר אלי, כי בראותו גודל חכמת תורתו מהרב הגדול ומפורסם חיד"א ז"ל, אשר בספריו הקדושים כי רבים המה בגופי הלכות אמרות טהורות ודרושים נחמדים, איני מתקנא בו כי אם על ספריו הקטנים כמו "מורה באצבע" ו"לב דוד" וכדומה להם, שהוא מוסר ודינים שיד כל אדם שוה בו, אחד חכם ואחד תם קורין בו, והבעלי בתים ישאהו בחיקו והיתה עמו וקרא בו בלכתו בדרך בים וביבשה מה שלא בא מידי, והיה משבח בתהלותיו החיבורים הללו יותר ויותר מכל שאר החיבורים הנוראים, יען כי נמצאים בתוכם מוסר מלכים ודינים המדרכים לאדם ליראת ה' ולעבדו בלבב שלם, ועל הכל גודל שכר המזכה את הרבים, זיע"א, זה תוכן דבריו

מועד לכל חי, פתיחת הספר

הספר מסודר לפי חודשי ומועדי השנה, כשהסימן הראשון פותח את הלכות חודש ניסן, ראש החדשים המקראי, וממשיך כאשר כותרות הסימנים הם לפי חודשים והמועדים, ולעיתים המועד מתחלק לכמה סימנים שונים.

מקום הדפסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשער הספר לא מוזכר מקום ההדפסה. ש. י. עגנון שיער כי מדובר בשאלוניקי.[2] אברהם יערי קבע שמדובר באזמיר,[3] וכך ציין, בליווי סימן שאלה, יצחק אייזיק בן יעקב.[4] לשיטת שמעון עקשטיין בהתבסס על מבחנים שונים, כצורת האותיות ומספור הדפים, צדק עגנון והספר נדפס בשאלוניקי.[5]

יצא לראשונה בשאלוניקי בשנת ה'תרכ"א כספר כיס, בהתאם למטרת הספר - שאדם ישא אותו בחיקו תמיד. מספר של מהדורות צילום יצאו, וביניהם של חברת אהבת שלום יחד עם "הוועד להוצאת ספריו של הגר"ח פאלאג'י זלה"ה שע"י ר' אברהם אלטלף" בירושלים תשל"ו, ובהוצאת שיח ישראל בשנת תשמ"ה. בשנת התשנ"ח נסדר הספר מחדש באותיות מרובעות ויצא בבני ברק בהוצאת מקש, ובהוצאה חדשה ומוגהת נוספת בבני ברק התשע"ד ובירושלים תשע"ד, ומהדורה חדשה ומוערת, בתוספת קונטרס ״כפר לחיים״, על ידי ישיבת שובי נפשי בשנת ה'תשפ"ג.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מועד לכל חי, ירושלים ה'תשפ"ג, מבוא.
  • שמעון עקשטיין, תולדות החבי"ף, ירושלים, תשנ"ט, עמ' 410-409.
  • יש"י חסידה, רבי חיים פאלאג'י וספריו, ירושלים תשכ"ח, עמ' פג-פד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חלק ט' סימן פ"א
  2. ^ שמואל יוסף עגנון, ימים נוראים, ירושלים וניו־יורק: שוקן, תש"ז, עמ' תד
  3. ^ אברהם יערי, הדפוס העברי באזמיר, ארשת א, ירושלים, תשי"ט, עמ' 153 אחריו נטה גם יש"י חסידה, רבי חיים פאלאג'י וספריו, ירושלים תשכ"ח, עמ' פג
  4. ^ יצחק אייזיק בן יעקב, אוצר הספרים, וילנא, עמ' 308
  5. ^ שמעון עקשטיין, תולדות החבי"ף, ירושלים, תשנ"ט, עמ' 410-409