אברהם אלטלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אלטלף
אברהם אלטלף
אברהם אלטלף
לידה 15 בינואר 1900
ט"ו בשבט ה'תר"ס
איזמיר, האימפריה העות'מאנית
פטירה 12 במרץ 1987 (בגיל 87)
י"א באדר ה'תשמ"ז
יהוד, ישראל
תאריך עלייה 1948
בת זוג אסתר
ראש מועצת העיר יהוד
19511961
(כ־10 שנים)

אברהם אלטלף (15 בינואר 190012 במרץ 1987) היה ממקימי יהוד, חזן, פייטן וראש המועצה הנבחר הראשון של יהוד.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם נולד לרחל ונטורה וליעקב אלטלף באזמיר שבטורקיה. המשפחה נדדה לכפר אורלה (אנ') הסמוך בעקבות מחלה שהתפשטה באיזמיר. למד בבית הספר הממלכתי המקומי ובמקביל למד את מקצועות היהדות מפםי הרב המקומי באורלה.

ב-1928 נשא את אסתר חודרה לאישה ועסק בייצור נעליים ובחקלאות. נשלח בעל כרחו לעבודות כפייה בצבא הטורקי מספר פעמים. עוד בהיותו באורלה שאף לעלות לארץ והיה בקשר מתמיד עם שליחי העליה. תקופה מסוימת בכרם ובשטחי החקלאות בחורים ובחורות אשר עמדו לעלות ארצה ולהשתקע בקיבוצים או במושבות חקלאיות. היו אלה בחורים ובחורות שלקחו חלק בייסודה של החווה "אור יהודה", שהוקמה בסביבות איזמיר, ואשר בשמה נקרא אחר כך היישוב "אור יהודה" בישראל שאוכלס ברבים מעולי טורקיה.

ב-1937 חזר אל איזמיר, שם שימש כחזן של קהילת קודש שלום. ב-1948 שלח את בנו שמואל, לימים יו"ר המועצה הדתית של תל אביב, ארצה, ארבע שנים אחרי ששלח את בתו הגדולה, מזל. בשנים אלה שוב הדריך בהכשרה חקלאית את הנוער המאורגן בתנועת "בני עקיבא" באיזמיר, מייסודו של הפעיל הציוני דוד בן-תורה (ונטורה).

אברהם עצמו עלה ארצה עם שאר משפחתו, וקבוצת עולים צעירים מאיזמיר, בסוף 1948. הם שוכנו במחנה עולים אגרובנק כשלושה שבועות, ולאחר מכן הוצע להם ליישב את כפר יהודיה. בישראל עסק אברהם אלטלף בהנהגת הקהילה ביהוד ובפיתוחה. בנוסף, פעל להוצאה מחדש של ספרי רבני טורקיה, וכן היה החזן וממקימי בית הכנסת ליוצאי איזמיר בעיר, "בית מאיר", הנקרא על שמו של בנו, מאיר אלטלף שנפטר בטרם עת.[1]

אברהם (עומד) עם אחיו רפאל, אורלה, טורקיה. 1920 בקירוב

ב-1951 נבחר לראשונה ליו"ר מועצת העיר יהוד.

ב-1955 נבחר בשנית לראשות מועצת העיר יהוד,[2] וב-1959 נבחר בשלישית לתפקיד[3] עד לפרישתו בשנת 1961.

אלטלף פעל למען הגדרת המעמד המוניציפלי של העיר, ולתיעוש העיר על מנת לספק עבודות לתושבים שעסקו ברובם בעבודות דחק.[4] הוא אף הותקף במסגרת תפקידו בעקבות מספר החלטות שנויות במחלוקת[5] פעמיים.[6]

בנוסף לפועלו בשירות הציבורי, פעל אלטלף רבות לשימור מסורת יהדות טורקיה. במסגרת פועלו, הקים את הוצאת הספרים "ועדה להוצאת ספרי מרן החבי"ף (חיים בן יעקב פלאג'י)" באמצעותה, הוציא לאור, יחד עם ישיבת "חדות חיים", ספרים בהוצאה חדשה ומוגהת. כמו כן הקים וניהל את "האגודה להצלת אוצרות יהדות תורכיה"[7] שעסקה בהוצאה מחדש של ספרי רבני איזמיר בפרט וטורקיה בכלל, ובמיוחד את ספרי הרב חיים פלאג'י, במהדורת צילום, בין היתר בשיתוף חברת אהבת שלום. עוד במסגרת פועלו לשימור מורשת יהודי טורקיה, הקליט אלטלף, יחד עם בנו הרב שמואל ובתו רחל וכן לבדו באמצעות הספרייה הלאומית, עשרות הקלטות של קטעי חזנות ושירה ממסורת יהודי איזמיר שבטורקיה.[8]

לצד פעילותו ספרותית ותרבותית זו הוא פעל רבות כחבר המועצה הדתית ביהוד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאברהם ואסתר נולדו 6 ילדים: מזל (מתילדה. נשואה ליצחק לוי, בנו של הרב אלעזר הלוי, רבה של יהוד), שמואל, מאיר, רחל, יעקב ושרה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו נקרא הרחוב הראשי באזור התעשייה של העיר יהוד, כהוקרה על פעולתו לתיעוש העיר ליצירת מקומות עבודה לתושבים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]