רפאל יוסף חזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יוסף רפאל חזן
לידה 1741
ה'תק"א
אזמיר
פטירה 31 באוקטובר 1820 (בגיל 79 בערך)
כ"ג בחשוון ה'תקפ"א
ירושלים
כינוי היר"ח, החק"ל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום מגורים אזמיר, ירושלים
מקום פעילות איזמיר, ירושלים
תקופת הפעילות ? – 1819 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יעקב אלבעלי, ר' חיים בכ״ר, ר' דוד אבואלעפייה, ר' יצחק נוניס בילמונטי
בני דורו ר' יום טוב אלגאזי, ר' רפאל יצחק מאייו, ר' יצחק גאטינייו, ר' מרדכי הלוי, ר' דוד אמאדו, ר' רפאל אשכנזי
חיבוריו חקרי לב, מערכי לב
בת זוג רושא חוה פאלאג'י
אב הרב חיים
צאצאים בכור חיים, רחמים אליהו, אליעזר, גרשון, יצחק, חיים דוד חזן, קאלי קאדין.
הראשון לציון ה־18
18181820
(כשנתיים)
חתימה
חתימת הרב יוסף חזן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב רפאל יוסף חזן (מכונה היר"ח[1] או החק"ל[2]; ה'תק"א, 174131 באוקטובר 1820, כ"ג בחשוון ה'תקפ"א) היה פוסק הלכה, מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל. ספרו "חקרי לב" הוא אחד מספרי השו"ת החשובים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם יוסף חזן[3] באזמיר שבטורקיה בשנת ה'תק"א (1741), לרב חיים חזן (השני), מרבני איזמיר, בן לשושלת רבנים מפוארת: אביו היה רבי דוד חזן (מחבר ספר חוזה דוד), בנו של הרב חיים חזן (מחבר ספר שנות חיים), בנו של הרב יוסף חזן, מחבר ספר עין יהוסף, בנו של הרב אליהו חזן, מחשובי הרבנים בדורו[4], ומצאצאי רבי אברהם חזן מגירונה, בן חבורתו של הרמב"ן מהמאה ה-13, ומחבר הפיוט "אחות קטנה" לראש השנה.

ראשית לימודו היה אצל אביו, אך האב נפטר בהיותו רך לימים. לעזרת משפחתו עמדו קרוביו וגבירי העיר, ביניהם הרב דוד מורדוך, הרב דוד אליהו חזן והרב דוד פאלאג'י, ובעזרתם יכול היה להתמסר ללימוד התורה. בשנת ה'תקי"ח (1758), בגיל 17, החל לדרוש בציבור, בקהילת קודש עץ חיים, בה התפללו אבותיו ובה כיהן כרב[5]. שימש בתפקידים שונים בקהילתו, כאפוטרופוס על נכסי יתומים ואלמנות, ועל נכסי הקדש שונים.

בשנת ה'תק"ל, בגיל 29[6], מונה על ידי הרב חיים אבולעפיה, רבה הזקן של איזמיר, לאחד משלושת דייני העיר, והוא הצעיר ביניהם.

בשנת ה'תקל"ד, ארבע שנים לאחר מכן, נתמנה למרביץ תורה שני.

בשנת ה'תק"ן נבחר על ידי רבני העיר לשמש כר"מ ומורה צדק בעיר.

בראש חודש ניסן ה'תקנ"ד (1794), לאחר שהרב חיים מודעי, ראש רבני איזמיר, חזר לצפת, ולאחר הפצרות רבות מצד הקהילה[7], מונה הרב חזן, יחד עם רבי רפאל יצחק מאיו, על ידי טובי העיר, ל"רב הכולל" - רבני העיר איזמיר, וראשי ישיבת "בית יעקב רבי". לאחר פטירת הרב מאיו, שימש הרב חזן כרב כולל היחיד. אחד מחברי בית דינו היה הרב רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש[8].

בשנת ה'תקע"ג (1813) עלה לארץ ישראל יחד עם תלמידו ומשמשו רבי בכור איסטורגו[9] והתיישב בחברון, שם שימש כרב וכאב בית דין מספר שנים.

לאחר פטירת הראשון לציון, הרב יעקב קוראל, בשבט ה'תקע"ח (1818), נתמנה הוא תחתיו לראשון לציון בירושלים. בדרכו לירושלים ליוו אותו רבני חברון "בתופים ובמחולות"[10]. בעקבות השמועה על מינויו הדליקו יהודי ליוורנו את כל עששיות בתי הכנסת בעיר לכל השבת מרוב שמחתם.[10]

בשנת ה'תקפ"ז נפטרה אשתו ריינא.

מעבר לגדלותו בנגלה ובהלכה, היה בקיא בתורת הסוד. גדלותו התורנית הביאה לכך שלמרותו סרו גם בעדת האשכנזים. הוא השיב תשובות בכל מקצועות התורה לאלפי שואלים ממקומות רבים, וגם תלמידי הגאון מווילנה שישבו בערי הגליל פנו אליו בשאלות הלכתיות. מסופר עליו כי פעם אדם בירך ושתה לפניו חלב שנחלב על ידי גוי בלי שראה אותו ישראל, והיר"ח אמר לו: "התורה הקדושה היא תתבע עלבונה לצבות בטן ולנפיל ירך" ומת החוטא כעבור ימים מועטים[11].

אף על פי שחלה לעת זקנותו, ולא היה יכול לאכול דברים קשים, ובני ביתו הצטערו על כך, אמר להם:”תלי"ת [תהילות לאל יתברך] כי לא יש לי דבר המעכב לעסוק בתורה, דקמו עיני מראות ח"ו, דאפילו לבתי עיניים איני צריך, ואני רואה בטוב לחזות בנועם בספרים. ואילו דבר המעכב את האכילה הנוגע לגוף לא איכפת לי“ [12]

הרב חזן נפטר בכ"ג בחשוון ה'תקפ"א (1820), בנוכחות בנו, רבי אליעזר חזן[13], ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים.

מהשקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבר שעקרונית כדאי לקצר את התפילה משמעותית אם ארכה בא על חשבון הבנת המילים בתפילה[14] והכוונה בה עד שהיה מורגל לומר:

אם היה לי ערבות גמור ועדות ברורה בידי שהיו מכוונים כונה שלימה הייתי מחסר סדר התפילה עד כמעט מברוך שאמר ויוצר ותפילת י"ח ולא עוד ולשנות ממנהג הראשונים אבל מה נעשה אין לי אות מופת וראיה ברורה שעל ידי זה שאחסר יהיו אומרים בכונה ואם כן מה הועילו חכמים בתקנתם לחסר דברים משום כונה ולא יהיו מכוונים

שו"ת לב חיים, סימן ט'

עוד סבר שיש לומר קודם ברכת חתימת מוסף של שבת וראש חודש מעין החתימה "וחוקי שבתות וראשי חדשים להם קבעת" כדברי רוב הראשונים, ושלא כנוסח הספרדי המקובל, וכך נהג בתפילתו, אך לא שינה את המנהג הכללי באזמיר כדי שלא להוציא לעז על הראשונים[15].

כבוד התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחל על כבודו כליל, אלא אם נקשר הדבר לכבוד התורה:

היה מרגלא בפומיה לומר,כל מי שיבוא כנגדו לנגוע בכבודו אינו מקפיד עליו וכועס כלל זולת אם נוגע לכבוד התורה כי הוא לא ציית דינא או עובר על דברי תורה באיזה עונות וחטאים אז הוא תובע עלבונה של תורה

רבי חיים פאלאג'י, עיני כל חי, מסכת תענית דף ד עמוד א

כשהיה מוכיח אנשים בפני בניו, היה מזהירם שלא יאמרו את דבריו, כי ”כי אני מדבר לשם שמים ועושים לי כבוד ומקבלים ממני, מה שאין כן אם מדברים אתם“[16].

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היר"ח העמיד תלמידים הרבה, ובראשם בניו אשר מביאים מתורתו בספריהם פעמים רבות. מלבדם ניתן למצוא את חתנו, הרב יעקב חיים פאלאג'י (אביו של החבי"ף) ואת נכדו הרב חיים פאלאג'י, רבי דוד מורדוך, רבי ברוך קאלומיטי, רבי רפאל ארדיט (מחבר ספר מרפא לשון), רבי מאיר ארדיט, רבי בכור איסטרוגו, רבי נסים חיים מקושטא ועוד.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חזן נשא לאשה את רושא חוה (ריינא), ונולדו להם ארבעה בנים ובת[17].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד מתורתו מובאת בספרי נכדו, הרב חיים פלאג'י, שמצטטו רבות בספריו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
יוסף חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים חזן (הראשון)כלב
 
 
דוד חזן
 
 
חיים חזן (השני)
 
 
רפאל יוסף חזן (חקרי לב)
 
 
 
 
 
 
רושא (חווה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב פאלאג'י
 
קאלי קאדיןחיים דוד חזןאליעזר חזןרחמים אליהו חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים פאלאג'ירפאל חזןישראל משה חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף פלאג'ירחמים נסים יצחק פלאג'יאברהם פלאג'יאליהו בכור חזן
 
דינה (ברקי)
 
 
 
משה הכהן נהר
 
בת (לא ידוע שמה)
 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראשי התיבות של שמו
  2. ^ ראשי התיבות של של ספרו המפורסם.
  3. ^ כך הוא חותם בצעירותו, ראה למשל רבי יצחק מאיו, שפת הי"ם,סימן י"ז. נהוג היה להוסיף את השם רפאל (בתחילת השם) בעת חולי, ומן הסתם כך גם כאן.
  4. ^ ארח מישור (ירושלים תשנ"ח), תולדות המחבר
  5. ^ רבי חיים פאלאג'י, לב חיים, חלק ב', או"ח סימן קכ"ה
  6. ^ במקורות אחרים - בשנת ה'תקל"ד (1774)
  7. ^ חקרי לב, יו"ד חלק ב' סימן מ"ט
  8. ^ חכם רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש, באתר "החכם היומי"
  9. ^ צדקה חיים דרוש כ' (דף ס"ה עמוד ב')
  10. ^ 1 2 מ"י החסד חלק ב', בהעלותך
  11. ^ רוח חיים, יו"ד, סימן קט"ו אות א'
  12. ^ עיני כל חי, הקדמה
  13. ^ שו"ת חיים ביד, סימן קכ"ה אות סט
  14. ^ עיין לב חיים סימן ט' בהמשך הדברים
  15. ^ שו"ת חקרי לב, חלק א', אורח חיים, סוף סימן ע"ג
  16. ^ תנופה חיים, קרח (דף קג עמוד ג)
  17. ^ ד"ר מנשה רפאל ליהמן, הקדמה לספר עמודי הארזים, כרך א, ירושלים: אהבת שלום, תשמ"ג
  18. ^ ראו אודותיו של חכם אליעזר חזן, באתר "החכם היומי"