לדלג לתוכן

מזקו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבנה הטנק, בתחתית התובה, משני הצדדים, נמצא המזקו"ם
מזקו"ם בדחפור קטרפילר די-6
תקריב על מזקו"ם של דחפור קטרפילר די-9 צה"לי משוריין

מַזְקוֹ"ם הם ראשי תיבות של "מערכת זחלים, קפיצים ומַרְכּוֹבִים" (בסלנג: שרשראות או זחלים). מזקו"ם הוא שם למערכת הנעה של ציוד מכני הנדסי כבד ורכב קרבי משוריין, המבוססת על מערכת זחלים (שרשראות של חוליות רחבות המחוברות במיסבים), קפיצים וגלגלי מרכוב. הזחלים מהווים משטח רחב ורציף עליו נעים גלגלי המרכוב, והזחל מסובב באמצעות זר מניע המחובר למנוע דרך התמסורת. בשל יתרונותיה בעבירות בתנאי שטח ושדה, מערכת זו מאפיינת רכבי שטח ייעודיים, כמו חתולי שלג, דחפורים ומחפרים וגם רכב קרבי משוריין (רק"ם) כגון טנקים, נגמ"שים ותותחים מתנייעים. הכינוי "זחל" נובע מדמיון לתנועת זחלי הפרפראים.

מרכיבי המזקו"ם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • זחלים – קיים זחל אחד בכל צד של הרכב, אשר מורכב מחוליות המחוברות ביניהן על ידי פינים או מחברים. החוליות עשויות פלדה ולעיתים מרופדות גומי. לכל חוליה ישנה "שן מובילה" הבולטת כלפי פנים המזקו"ם ומיועדת לשמור שהזחל לא יצא ממקומו, וזאת על ידי מעברהּ במרווחים המיועדים לה במרכזם של הגלגלים השונים. בצדי החוליות ישנן מגרעות המאפשרות לשיני הזרים המניעים (ראו בהמשך) להשתלב בהן על מנת להניע כל זחל קדימה ואחורה. כאמור, החוליות מחוברות זו לזו באחת ממספר שיטות:
    • פינים מאובטחים: כל שתי חוליות מחוברות ביניהן על ידי פין. הפינים הם סימטריים ומאובטחים למקומם על ידי קשוות או טבעות המותקנות עליהם.
    • פינים ו"פטיש פינים": כל שתי חוליות מחוברות ביניהן על ידי פין דמוי מסמר, אשר מוכנס לחוליות כשראשו כלפי התובה, והוא אינו מאובטח. כדי למנוע מהפינים לצאת מהחוליות בשעת נסיעה, מותקן בכל צד של התובה "פטיש פינים" - יציקת מתכת משופעת אשר מחזירה את הפינים שיצאו מהזחל למקומם (הפין "פוגש" בפטיש הפינים במהלך סיבוב הזחל).
    • פינים ומַחְבַּרִים: בשיטה זו יש לכל חוליה בליטה בקצה. על הפינים של החוליות מורכב מחבר המחוזק בהברגה. בנוסף ישנו מחבר אמצעי המשמש כשן מובילה.
  • קפיצים – הקפיצים מרככים את הזעזועים הנגרמים לטנק בנסיעה בשטח קשה. המונח מתייחס הן לקפיצים, הן למוטות פיתול והן למערכות הידראוליות המבצעות את אותה עבודה. הקפיצים נמצאים בין המתלים לתובה עצמה וסופגים את האנרגיה של תנועות המרכובים כלפי מעלה.
  • מַַרְכּוֹבִים – שם כולל לגלגלים שמתחתיהם ולעיתים עליהם מונח הזחל, וכן לזרועות ולמערכות שנושאות אותם. גלגלי המרכוב הם הגלגלים התחתונים במזקו"ם (להבדיל מהגלגלים המניעים, גלגלי המתח, ובמזקו"מי ויקרס - גם גלגלי התמך). כינוי נפוץ בצה"ל לגלגל מרכוב הוא "בּוּגִי" (שיבוש של Bogie, קרי "בּוֹגִי", ראו חוגון), וברבים "בוגים" או "בוגיזים". גלגלי המרכוב מותקנים בזוגות, והמרווח שביניהם משמש למעבר השיניים המובילות של חוליות הזחלים (כפי שתואר לעיל). לעיתים כל גלגל מרכוב הוא יחידה אחת עם מרווח במרכזה. גלגלי המרכוב עשויים פלדה ולעיתים מצופים גומי למניעת שחיקה.
  • גלגלי תמך – במזקו"מי ויקרס - גלגלים קטנים המותקנים בחלקו העליון של המזקו"ם אשר שומרים עליו מתוח מעל גלגלי המרכוב. קיימים גלגלי תמך כפולים (שיני החוליות עוברים במרווחים שבמרכזם) וגלגלי תמך בודדים (ובמקרה זה שיני החוליות חולפים לידם).
  • גלגלים מניעים – בכל צד של המזקו"ם קיים גלגל מניע לשם הנעת הזחל. כל גלגל בנוי מ"תוף מניע" (החלק המרכזי) ומשני "זֶרים מניעים" - מעין גלגלי שיניים המותקנים על התוף משני צדיו, אשר שיניהם משתלבות במגרעות חוליות הזחלים. כל גלגל מניע מחובר להינע סופי - רכיב העברת תנועה המקשר בין הגלגל המניע לבין הממסרה (מסיבה זו הגלגלים המניעים נמצאים תמיד בחלק שבו מותקן המנוע, בין אם מלפנים או מאחור).
  • גלגלי מתח – בכל צד של המזקו"ם קיים גלגל מתח. גלגלי המתח מותקנים כמעט תמיד בקצה המנוגד למיקום הגלגלים המניעים. הגלגל מורכב על מערכת המאפשרת את הרחקתו או קירובו למרכז הזחל, וכך מתאפשרת מתיחה או הרפיה של הזחל במקרה הצורך.

סוגי מזקו"ם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טנק מערבי (M60 פטון) עם מזקו"ם "ויקרס"
טנק מזרחי (T-55) עם מזקו"ם "כריסטי"

שני הסוגים העיקריים של המזקו"ם הוא מזקו"ם "ויקרס" בו הזחל מתוח על פני מערכת הגלגלים, ונהוג בעיקר בכלים מערביים, ומזקו"ם "כריסטי" (על שם ג'יי וולטר כריסטי(אנ')), הקורס אל מערכת הגלגלים (בתיאור גס, בצורה של כליה, או בוטן), ונהוג בכלים סובייטים. סדרת טנקי ה-T הסובייטית השתמשה במזקו"ם "כריסטי" עד ה-T-64 שצויד במזקו"ם "ויקרס". כמו כן, קיימים מספר כלים מערביים בעלי מזקו"ם "כריסטי", כגון: M-113 ותומ"ת M-109.

מזקו"ם "ויקרס" מסוגל לשכך טוב יותר את המהמורות בדרך, אך מהירות הנסיעה שלו נמוכה מהמהירות של מזקו"ם "כריסטי".

מזקו"ם מוקדם יותר היה ה"קרדן-לויד" שנמצא בשרמן.

יתרונות וחסרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות הזחל:

  1. הזחל מפזר את משקלו של כלי הרכב על שטח פנים גדול יותר. בכך הלחץ שמפעיל הרכב על הקרקע קטן באופן ניכר, דבר המונע מכלי רכב כבדים לשקוע בקרקע חולית או בוצית. טרקטורים או דחפורים העובדים בביצות מצוידים בזחלים רחבים במיוחד.
  2. הזחלים מקנים אחיזת קרקע טובה יותר ובכך הם:
    1. מגדילים את כוח הגרירה של הכלי. תכונה זו חיונית בעיקר לדחפורים כבדים, שמאפשרת להם לנצל את משקלם והחיכוך עם הקרקע כדי לדחוף ולגרור עצמים כבדים.
    2. מגדילים את עבירות הכלי.
  3. בכלי רכב צבאיים יש יתרון לכך שהזחל עמיד לירי אש נשק קל ורסיסים.

חסרונות הזחל:

  1. הזחל גורם נזק לדרכים בהן הוא עובר ובעיקר לכבישי אספלט.
  2. הזחל מגביל את מהירותו של כלי הרכב בהשוואה לגלגלים.
  3. בתנועה רציפה למרחקים גדולים, העומס המופעל על התמסורת והחוליות גורם לשחיקה מהירה של הזחל. זוהי אחת הסיבות שבגינם טנקים ודחפורים מועברים באמצעות מוביל טנקים.
  4. הנעה באמצעות זחל כרוכה בצריכת דלק גבוהה יותר ביחס להנעה באמצעות גלגלים.

אחת התקלות שיכולות להתרחש למזקו"ם היא פריסת זחל.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסת זחל היא תופעה המתרחשת בכלי רכב קרבי משוריין ובציוד מכני הנדסי בעלי מזקו"ם, אשר מתחלקת לשני סוגים המכונים "פריסה טבעית" ו"פריסה פנימית".

פריסה טבעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסה טבעית מתרחשת כאשר חוליות הזחל מתנתקות זו מזו, בין אם כתוצאה מגורם חיצוני כדוגמת עלייה על מוקש ובין אם כתוצאה מבלאי. בנוסף, ניתן לבצע פריסה טבעית באופן יזום לצורך תרגול או תחזוקה.

פריסה פנימית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טנק סימן 10 של כוחות ההגנה של יפן שפרס פנימית

פריסה פנימית מתרחשת כאשר חוליות הזחל יוצאות משילובן בין גלגלי המרכוב, והיא נגרמת מכניסה של חומר לתוך הזחל או כתוצאה מפגיעה בגלגלי המרכוב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]