קטרפילר די-9

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Caterpillar D9
CatD9T.jpg
תיאור
יצרן חברת Caterpillar, ארצות הברית
תפקיד דחפור זחלי כבד
צוות 1 (אזרחי) או 2 (צבאי)
מחיר כמיליון דולר (D9T חדש), כחצי מזה עבור דחפור משומש
ביצועים
הספק ברוטו של D9R/T 464–469 כ"ס 346–350 קילוואט
הספק נטו של D9T 410–436 כ"ס 306–325 קילוואט
כושר דחיפה מקסימלי[1] כ-716 קילו-ניוטון כ-71.6 טון
מהירות מקסימלית 11.9 קמ"ש (קדימה) 14.7 קמ"ש (רברס)
מידות
אורך (כולל כף ומעקר) 27.4 רגל 8.5 מ'
רוחב (כולל כף) 14.7 רגל 4.5 מ'
גובה הכלי 13.1 רגל 4 מ'
גובה הגחון 23.5 אינץ' 0.596 מ'
קיבולת כף 9U 21.4 yd³ 16.4 m³
קיבולת מכל דלק 235 גאלון 889 ליטר
משקל מוכן לעבודה 107,548 ליברות 48,784 ק"ג
משקל עם שריון בין 123,000 ל-132,000 ליברות (תלוי בדגם) בין 56 ל-62 טון (תלוי בדגם)
מערכות
מנוע דיזל CAT ACERT 18 בנפח 18.1 ליטר
הנעה מזקו"ם עם גלגל הינע מוגבה
כלי עבודה קדמי סכין (כף) 9SU, סכין 9U, סכין חרמשי, מגוב או התקן אחר
כלי עבודה אחורי מעקר או מחרשה עם 1-3 קרסים
מיגון אזרחי מיגון למנוע, רשת על הכף להגנה על הרדיאטור, קבינה הממוגנת כנגד התהפכות הכלי

דחפור די-9 (D-9 או CAT D9) הוא טרקטור זחלי כבד מתוצרת חברת קטרפילר (Caterpillar Tractor Company). טרקטורי די-9 נפוצים בעיקר כדחפורים (כלומר, מותקנת כף ("סכין") מלפנים). ה-D9 הוא אחד הדחפורים הוותיקים והפופולריים של קטרפילר והשלישי בגודלו שהחברה מייצרת. הוא שוקל כ-49 טון מוכן לעבודה ובעל עוצמה של 436 כוחות סוס.[2] ה-D9 זכה למוניטין גבוה בקרב חברות הנדסה, עבודות עפר ובנייה וכן בקרב מפעילי ציוד מכני הנדסי עקב כוחו הרב, אמינותו, עמידותו לתנאי עבודה קשים ועלויות ההפעלה הנמוכות שלו יחסית לכלים הנדסיים אחרים בעלי גודל דומה.

לציבור הרחב ולתקשורת בישראל ובעולם, ה-D9 ידוע בעיקר בזכות שימושו הצבאי בידי חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל, ובפרט בפעולותיו באינתיפאדה השנייה ללחימה בטרור הפלסטיני, חלקן - כמו הריסת בתים - גרמו לתסיסה בקרב הפלסטינים וארגוני שמאל. ה-D9 לקח חלק פעיל ולעתים אף מכריע גם במלחמות ובעימותים נמוכי עצימות אחרים (כגון מלחמת יום כיפור הלחימה ברצועת הביטחון, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן).

נכון ל-2016, דחפור ה-D9T הוא אחד משלושת הדחפורים (לצד הקטרפילר די-6 והקטרפילר די-10) שקטרפילר משווקת בישראל דרך חברת טרקטורים וציוד ITE.

מבנה והנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

D9 הוא אחד הדחפורים הוותיקים והפופולריים של קטרפילר והשלישי בגודלו שהחברה מייצרת (אחרי ה-D10 וה-D11). גובהו כ-4 מטרים, אורכו ללא התקנים הוא כ-5 מטר, אורכו עם התקנים הוא כ-8 מטר ומשקלו כ-50 טון. גובה הכף (9U) הוא 193 סנטימטרים ונפחה מעל 16 מטר מעוקב (מ"ק).

ה-D9 ידוע בזכות אמינותו ועמידותו בתנאי עבודה קשים. ל-D9 החדש עוצמה (הספק נטו) של 410–436 כוחות סוס (306-325 קילוואט) ממנוע דיזל בעל הספק ברוטו של 469 כ"ס (350 קילוואט) וכושר דחיפה (כוח גרר) של כ-70 טונות. כוח הגרר שלו, התלוי בהספקו, באחיזת הקרקע שלו ובמשקלו, גדול ביותר. לא אחת משמש דחפור ה-D9 לחילוץ כלי רכב כבדים שנתקעו או התהפכו לרבות טנקי מערכה ודחפורים כבדים ששוקלים למעלה מ-60 טון.[3]

הדחפור מצויד באופן סטנדרטי בכף קדמית, הנקראת בעגה של מפעילי הצמ"ה - "סכין", ומעקר אחורי, הנקרא "רוטר". התקנים נוספים כוללים קבינה סגורה וממוזגת הממוגנת בגג קשיח נגד התהפכות (ROPS - Roll Over Protective Structure) ונגד נפילת חפצים (FOPS - Falling Objects Protective Structure). כמו כן רשת סורגי פלדה מותקנת מעל לכף כדי למנוע חדירת אבנים למנוע. אפשר להזמין את הדחפור "פתוח" (ללא קבינה ומגיני מנוע) או "סגור" (עם קבינה סגורה וסבכות פלדה המגינות על המנוע מפני חדירת עצמים זרים). מחירו של דחפור D9 (אזרחי, במפרט סגור סטנדרטי) נע בין חצי מיליון למיליון דולר.

במהלך השנים נעשו שיפורים בדחפורי ה-D9 ובמערכות הפנימיות שלו (כגון מנוע, תמסורת, מערכות הידראוליות, מערכות שליטה ובקרה, וכו'). כל עשור בערך הושק דור חדש של ה-D9, כאשר "דור" מייצג דגם חדש בסדרת ה-D9 עם סדרת שיפורים משמעותיים. דורותיו של ה-D9 מסומנים באותיות לטיניות בסדר עולה. מלבד שיפורים טכנולוגיים כללו הדגמים גם שינוי בממדי הכלי ובעוצמתו. השינוי בהספק המנוע נע בין 286 כוחות סוס (כ"ס) של ה-D9 הראשון עד ל-460 כ"ס של ה-D9L הגדול וה-436 כ"ס של הדור הנוכחי, ה-D9T.

מנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור הנוכחי הוא ה-D9T. בדגם זה המנוע הוא מנוע דיזל מדגם CAT C18 ACERT בנפח 18.1 ליטר. הדגם הראשון של מנוע זה מספק "הספק גלגל תנופה" (הספק נטו) של 410 כוחות סוס (306 קילוואט) ב-1,800 סל"ד אך הוא יעיל מקודמו, המנוע מדגם CAT 3408C HEUI של ה-D9R, בצריכת דלק ויותר ידידותי לסביבה (עומד בתקני זיהום אוויר מרמה Tier 2 ו-Tier 3). בגלל השיפור במנוע, ניתן לנצל יותר טוב את העוצמה ולהפיק כושר דחיפה של 71.6 טון במהירות 0.1 קמ"ש.

ב-2011 הכניסה קטרפילר סדרת שיפורים ל-D9T שהעיקריים שבהם הם שיפורים בממשק המפעיל, מסך המחוונים הדיגיטלי ושיפור נוחות תא המפעיל.[4] ב-2014 השיקה קטרפילר גרסה משופרת של ה-D9T ובה מנוע דיזל משופר וידידותי יותר לסביבה שעומד בתקן זיהום אוויר מחמיר יותר מרמה Tier 4. המנוע המשופר הוא מדגם CAT C18 ACERT Tier 4-Final שמפיק 436 כ"ס (325 קילוואט) ב-1,800 סל"ד וכולל לצידו מערכות קירור יעילות יותר.[5] גם הוא מספק כושר דחיפה של 71.6 טון ובעל 3 גלגלי שיניים בזר המניע, כמו ב-D9R.

מערכות שליטה ובקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו ה-D9R, גם ה-D9T מצויד במערכות בקרה ממוחשבות שנועדו ליעל את עבודת הדחפור ולהקטין את צריכת הדלק. הן כוללות מערכות שליטה וניהוג הדומות לאלה של ה-D9R (שני ג'ויסטיקים לשליטה בכף ובניהוג, או מערכת ידיות קלאסית, לפי בחירת הלקוח) ומערכות היזון חוזר ובקרת מנוע, דלק ושמן שמנטרות את פעולת הדחפור בזמן אמת וממטבות את ביצועיו על ידי התאמת פעילות המנוע וחלוקת הכוח בהתאם לצורך. מערכות אלה כוללות את APECS המשפרת את ביצועי ההרמה והדחיפה, שסתום לחצים אוטומטי להורדת לחץ הידראולי כאשר ניתן, ומערכת Auto-Shift שאחראית על חלוקה אוטומטית של הכוח לזחלים בצורה יעילה בהתאם לתנאי המשטח עליו עובד הדחפור.[5]

הכף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה כף ("סכין") של D9
הכף של ה-D9 משמשת לדחיפת עפר (בתמונה: D9R משוריין של צה"ל).

באופן סטנדרטי ה-D9 מצויד בכף קדמית כבדה (המכונת בעגת מפעילי הצמ"ה "סכין"), המיוצרת כיציקת פלדה אחת - לרוב מדגם 9U (עם קיבולת גדולה יותר) או 9SU (הקטנה יותר, שנועדה להשיג יותר חדירה) או 9S (כף שטוחה שנועדה ליישור קרקע). הכף מחוברת ל-D9 באמצעות 5 זרועות: שתי זרועות עליונות המחוברות לבוכנות הידראוליות המרימות ומנמיכות את הכף, שתי זרועות תחתונות-צדדיות שמטים את זווית הכף וזרוע אחת מרכזית (נקראת tag-link) שנמצאת מתחת לרדיאטור ונועדה לשפר את השליטה בכף ולקרב אותו לטרקטור. הכף נועדה בעיקר לעבודות עפר כגון דחיפת עפר אדמה וחצץ, חישוף ויישור קרקע. הכף היא התקן פריק וניתן להחליפה בכפות שונות (כגון ה-9U וה-9SU), מגובים וכלים שונים בהתאם לצורך וסוג העבודה הנדרש.

הכף של ה-D9 מיוצרת כיציקת פלדה אחידה, היא גדולה מאוד וכבדה. כף ה-9U שוקלת 7,134 ק"ג (15,727 ליברות) גובהה 1.934 מטר (6.34 רגל), רוחבה 4.65 מטר וקיבולתה 16.4 מ"ק. כף ה-9SU שוקלת 6,543 ק"ג, רוחבה 4.3 מטרים, גובהה 1.934 מטר וקיבולתה 13.5 מ"ק. הכפות החדשות גדולות מהכפות הישנות שניתן למצוא על דחפורים ישנים יותר מדגמי D9N ומטה (למשל: כף 9SU של דגם N שוקלת 4,272.91 ק"ג, רוחבה 3.05 מטרים, גובהה 1.57 מטר וקיבולתה 9 מ"ק). כף הפלדה עשויה מפלדה ברמת קשיות DH-2 ואילו ה"ציפורניים" עשויות מפלדה ברמת קשיות DH-3 מאחר שהן מועדות ליותר שחיקה. הכפות המודרניות מצוידות ברשת פלדה מעליהן, כדי למנוע חדירת אבנים ובולדרים לרדיאטור.

המעקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירכתיו מצויד ה-D9, בדרך כלל, במעקר אחורי ("רוטר") שנועד לעקור בולדרים מהקרקע ולחדור אדמה טרשית ואף טונדרה. מעקר קרס יחיד שוקל 4,584 ק"ג, ניתן להרימו לגובה 88.2 ס"מ והוא יכול לחדור לתוך הקרקע עד לעומק של 123 ס"מ בכוח מקסימלי של 153.8 קילוניוטון (שקול לעוצמת חדירה של 15 טון). התקנים אלה פריקים וניתן להחליפם בכפות, מחרשות, כננת (Winch) וכלים שונים בהתאם לצורך.

הזחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזקו"ם של D9R - הזר המניע, בעל 3 גלגלי שיניים, ומעליו חוליות הזחל, ומתחתיו גלגלי המרכוב.

הזחל (או בשמו המקצועי מזקו"ם) בדחפורים מדגמי D9L ואילך, מתאפיין בתכנון ייחודי:- כתוצאה ממשקלו הכבד של הדחפור, והמומנט הגבוה שמפיק המנוע, נוטה ציר ההנעה האחורי (זה הנושא את זר השיניים המניע את השרשרת) להישחק, להזדעזע, ואף להישבר במהלך עבודתו השוטפת של הדחפור. לכן, תוכנן המזקו"ם בדגמי D9L ואילך, באופן בו הזר המניע (Drive sprocket) אינו נושא עוד את משקלו של הדחפור, והוא משמש להנעת הזחלים בלבד. במבנה החדש, הזר המניע מותקן מעל לשורת הבוגים (מרכובים) באופן המעניק לזחל צורה משולשת. תכנון זה נקרא High Drive או Elevated Sprocket. בתכנון זה קטן העומס על מערכות ההנעה, וחלקן אף מתייתרות (כגון מערכת ההנע הסופית (final drive system) הנוטה להישבר) או מוחלפות במערכות יעילות יותר, כאשר הן אינן פגיעות עוד לזעזועים ולחבטות. תכנון זה מסייע בהארכת זמן החיים של מערכות ההינע, ועצם הניתוק הפיזי של המזקו"ם מגוף הטרקטור מאפשר גם תנועת עִל-רוד חופשית למערכת הזחלים, גמישות, ואחיזה טובה יותר מבעבר. מאידך, הזחל צריך לעבור יותר כיפופים ממקבילו בעל התצורה הסטנדרטית, דבר המקטין את אורך החיים שלו. שימוש בזחל מסוג SALT (ראשי תיבות של Sealed and Lubricated Track), שהוא זחל המגורז באופן תמידי, נועד לפתור בעיה זו.

הזחל הבסיסי מורכב מ-43 חוליות (בכל צד) ברוחב 61 ס"מ. אורך הזחל שנוגע ברצפה הוא 3.47 מטר, כך שנוצר שטח מגע של 4.24 מטר רבוע. על הזחל נעים 8 גלגלי מרכוב (בוגים). גובה הגחון הוא 59.6 ס"מ (כ-0.6 מטר), דבר המגדיל את עבירוּת הכלי. חוליות הזחל עצמן עבות וחזקות, ונועדו לעמוד בתנאי עבודה תובעניים כגון תוואי קרקע קשה. בניגוד למזקו"ם של רכב קרבי משוריין כגון טנקים, פריסת זחל ב-D9 היא אירוע נדיר ביותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור די-9 משנות השבעים, מדגם D9H
דחפור די-9 משנות השמונים, מדגם D9L
דחפור די-9 מסוף שנות התשעים, מדגם D9R

במהלך השנים נעשו שיפורים בדחפורי ה-D9 ובמערכות הפנימיות שלו (כגון מנוע, תמסורת, מערכות הידראוליות, מערכות שליטה ובקרה, וכו'). כל עשור בערך הושק דור חדש של ה-D9, כאשר "דור" מייצג דגם חדש בסדרת ה-D9 עם סדרת שיפורים משמעותיים. דורותיו של ה-D9 מסומנים באותיות לטיניות בסדר עולה. מלבד שיפורים טכנולוגיים כללו הדגמים גם שינוי בממדי הכלי ובעוצמתו. השינוי בהספק המנוע נע בין 286 כוחות סוס (כ"ס) של ה-D9 הראשון עד ל-460 כ"ס של ה-D9L הגדול וה-436 כ"ס של הדור הנוכחי, ה-D9T.

האבטיפוס של ה-D9 יוצר לראשונה ב-1954 ונקרא D9X. שנה אחר כך, ב-1955, יוצר ה-D9 הסדרתי עם 286 כוחות סוס (כ"ס) והיה הגדול בזמנו. הדחפור פותח בין השאר להתמודד עם דחפור Euclid TC-12. ב-1956 שופר הספק המנוע ועלה ל-320 כ"ס. ב-1959 הוחלף ה-D9 במודל D9E שהיה בעל 335 כ"ס. ב-1961 הופיע ה-D9G, שהיה בעל 385 כוחות סוס וכושר דחיפה (drawbar pull) של 61 טון במהירות 0.1 קמ"ש, ושקל כ-45 טון. דגם זה שלט ללא מחליף כ-13 שנה, והפך לדחפור הכבד הנפוץ באתרי עבודה קשה. ב-1965 איש העסקים באסטר פטרסון חיבר זוג דחפורי D9G כדי לדחוף מגרדות כבדות. ב-1986 קנתה קטרפילר את הזכויות על הרעיון וכך נוצר ה-DD9G (ה-D שלפני הדגם מייצגת Dual, כלומר "כפול") בעל 770 כ"ס. פטרסון גם פיתח את ה-SxS D9G שכלל שני דחפורי D9G זה לצד זה בעלי "סכין" (כף דחפור) משותפת והוא הוצג על ידי קטרפילר ב-1969. ב-1974 הגיע ה-D9H הגדול יותר, עם 410 כ"ס וכושר דחיפה של 63 טון. גם לו יוצרו דגמי DD9H ו-SxS D9H. עד להופעתו של דחפור ה-D10 ב-1977 היה ה-D9H הדחפור הקונבנציונלי הגדול ביותר של קטרפילר.

החל מהדור של D9L, שנכנס לשימוש ב-1980, החלה קטרפילר לייצר את דחפורי ה-D9 עם תכנון גלגל-הינע מוגבה, שהוצג לראשונה בדחפורי CAT D10 הגדולים יותר. ה-D9L היה דחפור ה-D9 הגדול ביותר בהיסטוריה, עם עוצמה של 460 כוחות סוס (343 קילוואט) נטו, כושר דחיפה של 75 טון, משקל של כ-59 טון (130,000 ליברה) ו-4 גלגלי שיניים בזר המניע.

ב-1987 הוחלף ה-D9L בדחפור ה-D9N הקטן יחסית (עוצמה של 375-401 כ"ס, כושר דחיפה של 64 טון). למעשה, ה-D9N היווה הגדלה של ה-D8L בעוד שהמחליף האמיתי של ה-D9L מבחינת גודל היה ה-D10N. ה-D9N הוחלף ב-1996 בידי ה-D9R הגדול יותר (בעל 405-410 כ"ס, כ-306 קילוואט) שהוא הדגם הנפוץ ביותר בשימוש כיום. ה-D9N וה-D9R הם בעלי 3 גלגלי שיניים בזר המניע, לעומת 4 ב-D9L.

ה-D9R הושק ב-1996 וכולל שורת שיפורים במערכות המנוע, בקרה והשליטה. המנוע של ה-D9R הוא מדגם CAT 3408C HEUI בעל הספק של 474 כ"ס ברוטו ו-405 כ"ס נטו ("הספק גלגל תנופה"). ה-D9R מצויד במערכות בקרה ממוחשבות שנועדו ליעל את עבודת הדחפור ולהקטין את צריכת הדלק. מערכות הבקרה והשליטה כוללות ג'ויסטיק הניתן לתכנות לשליטה בכף הדחפור, ידית לשליטה במעקר, מערכת היגוי דיפרנציאלי הנשלטת בג'ויסטיק אחד או בזוג ידיות (תלוי במפרט שמבקש המזמין), ומערכות היזון חוזר ובקרת מנוע, דלק ושמן שמנטרות את פעולת הדחפור בזמן אמת וממטבות את ביצועיו על ידי התאמת פעילות המנוע וחלוקת הכוח בהתאם לצורך.

ב-2004 השיקה קטרפילר את ה-D9T, ששונה מה D9R בכך שהמנוע הוחלף למנוע CAT C18 ACERT בנפח 18.1 ליטר המספק 410 כוחות סוס (306 קילוואט) ב-1,800 סל"ד. ב-2014 השיקה קטרפילר גרסה משופרת של ה-D9T ובה מנוע דיזל משופר וידידותי יותר לסביבה שעומד בתקן זיהום אוויר מחמיר יותר מרמה Tier 4. המנוע המשופר הוא מדגם CAT C18 ACERT Tier 4-Final שמפיק 436 כ"ס (325 קילוואט) ב-1,800 סל"ד וכולל לצידו מערכות קירור יעילות יותר, וכן מערכות שליטה ובקרה ממוחשבות משופרות.[5]

שימושים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דחפור#שימושים אזרחיים

ה-D9 נחשב לדחפור כבד וחזק, ועל כן הוא נמצא בשימוש בעיקר במיזמי בנייה וחפירה גדולים. ניתן למצוא אותם במיזמי תשתיות כמו למשל סלילת כבישים ועבודות עפר גדולות, וכן במכרות, מחצבות, בירוא יערות וניהול אתרי פסולת. התחרות העיקרית של ה-D9 כיום היא מצד הדגם הגדול יותר ה-CAT D10, ומצד דחפור קומטסו D275 השקול לו בעוצמתו.

תפקידו העיקרי של ה-D9 הוא בעבודות העפר: דחיפת עפרות במכרות ובמחצבות, הקמת סוללות עפר וכדומה. ה-D9 יכול לדחוף עפר בכמויות עצומות, ושימושי לדחיפת עפר עד למרחקים של 100 מטר (מעבר לכך, כדאי להשתמש בציוד אחר).

ה-D9 משמש גם בתחום הפריצה ההנדסית ופילוס דרכים, כגון פריצת תוואי דרך בשטחים הרריים ומסולעים. העבירות של ה-D9 ויכולתו ל"גלח" את מה שמלפניו ולהשאיר אחריו שביל רחב של עפר כבוש וקרקע ישרה הופכים אותו ליעיל בתפקיד זה.

תפקיד נוסף של ה-D9 בהכנת תשתיות הוא ביישור ראשוני של השטח והכנת הקרקע לבנייה או סלילה. ה-D9 מסלק מפני הקרקע מכשולים המפריעים לבנייה כגון עצים, צמחייה, פסולת, סלעים גדולים ("בולדרים") ועוד, וכן דוחס את הקרקע באמצעות משקל ה"סכין" והזחלים. ה-D9 משמש גם להכשרת קרקע לצורכי חקלאות.[6]

בגלל גודלם ועמידותם משמשים דחפורי ה-D9 גם ללוחמה בשריפות בשטחים פתוחים: הן בכיבוי שריפות קיימות באמצעות כיסוי האש בחול ועפר, והן במניעת שריפות על ידי חישוף שטחי צמחייה יבשה וקוצים, המשמשים חומר בעירה דליק במיוחד המתלקח בקלות בחום השרבי.[7][8]

בנוסף לתפקידים אלה, ה-D9 משמש גם כטרקטור וגורר או דוחף עצמים כבדים כגון בולדרים (גושי סלע), ציוד כבד, מגרדות, כלי רכב תקועים ועוד.

שימושים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכונות שהפכו את ה-D9 לפופולרי בביצוע עבודות קשות ותובעניות, הפכו אותו גם לשימושי ביישומים צבאיים של הנדסה קרבית, ביצורים ובנייה/הריסה תחת אש.

דחפור די-9 בשירות צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דחפור די-9 בשירות צה"ל
דחפור משוריין D9R עם מיגון כלוב ומקלע מאג להגנה עצמית.
דחפורי D9 הורסים בית של מחבל ששימש לפעילות טרור ברצועת עזה.
דחפור משוריין D9R עם מיגון כלוב בתערוכת יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל.

חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מפעיל דחפורים כבדים החל ממלחמת העצמאות. הדחפורים מופעלים על ידי יחידות הצמ"ה של חיל ההנדסה ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה. ב-1954 הומצא לראשונה ה-D9 ועד מהרה מצא את דרכו אל ההנדסה האזרחית בישראל ומשם לשורות צה"ל. כיום צה"ל מחזיק דחפורי D9 רבים, במספר דגמים - L ,N וכיום בעיקר R ו-T. הצבא ממגנם בחליפת מיגון כבד הכוללת תא מפעיל משוריין, חלונות מזכוכית משוריינת, מיגון כלוב, לוחות שריון על המערכות המכניות וזחלים משוריינים. חליפת המיגון הצה"לית ל-D9 הקנתה לדחפור עמידות כנגד איומים רבים והוכיחה את עצמה כיעילה ומצילת חיים. בנוסף מתקין הצבא על הדחפורים מערכת כיבוי אש ומערכות קשר, וניתן להתקין עליהם גם מקלע (מאג 7.62 מ"מ) ומדוכות עשן (תוצרת תע"ש) בעת הצורך.

צוות הדחפור מורכב משני חיילים: מפעיל ומפקד. המפעיל נוהג בדחפור ומפעיל את הכלים, ואילו המפקד משמש כאחראי קשר, תצפית ומקלען בעת הצורך.

במלחמה כוללת, ייעודיהם של דחפורי חיל ההנדסה הם:

  1. פריצה הנדסית - פתיחת צירים, הרס סוללות, כיסוי תעלות, סלילת דרכים, ניקוי זירות מטענים ופינוי מוקשים.
  2. הבטחת ניידות של הכוחות גם באמצעות חילוץ כלי רכב ורכב קרבי משוריין תקועים או פגועים. על פי תורת החילוץ הרק"ם בצה"ל, לחוליית המחלצים של חיל החימוש מצטרף דחפור המאבטח את הכוחות על ידי בניית חומת מפגע סביבם, ובמקרה הצורך הופך, דוחף או גורר טנקים וכלי רכב.[9][3]
  3. בניית עמדות מגנן וסוללות עפר לטנקים של חיל השריון כנגד ירי נ"ט.
  4. הריסת תשתיות אויב (לאחר שהשתלטו עליהם) ובהן מבנים, מוצבים, דרכי גישה ועוד.
  5. חישוף צבאי, כגון גילוח צמחייה שיכולה להסתיר מטעני צד ומארבים של כוחות אויב.
  6. בעימות נמוך עצימות, בלחימה בשטח בנוי ולוחמה בטרור הדחפורים הממוגנים הורסים מבנים ובתים ממולכדים או שבהם מתבצרים מחבלים חמושים היורים על הכוחות. השריון של ה-D9 מקנה לו עמידות כנגד נשק קל ומטעני חבלה, ולכן הוא מועדף על פני כלי צמ"ה אחרים (כמו מחפר ויעה אופני) כאשר יש סכנה של ירי ומטענים מהמבנה.

בעת שגרה משמשים הדחפורים לפעילות ביטחון שוטף, עבודות עפר, סיוע בעבודות בנייה וביצור, הכשרת צירים ופעילות הנדסית לצד כלי צמ"ה אחרים. הדחפורים הכבדים גם משמשים לפינוי שדות מוקשים ישנים בגבולות שלום. דחפורי D9 משמשים גם את יחידות הס"פ (סילוק פצצות) של חיל ההנדסה, כולל את פלוגת הס"פ של יהל"ם, המצוידת גם בדחפורי D9 המופעלים בשלט רחוק. בשל עמידותו המדהימה כנגד מטעני גחון (כולל מטעני גחון כבדים במשקלי מאות ק"ג) ומטעני צד הפך ה-D9 המשוריין לכלי המועדף לפתיחת צירים בשטחים עוינים, כגון יהודה, שומרון ועזה ורצועת הביטחון בדרום לבנון.

כיום עיקר שימושו של ה-D9 הוא בעימות עם גורמי הטרור הפלסטינים, בפעילות ביטחון שוטף בגבול הצפון ובפעולות הנדסה שגרתיות.

במשך שנים ארוכות סבלו מפעילי ה-D9, כשאר מפעילי הצמ"ה, מדימוי שלילי בצה"ל. אלו תויגו כחסרי משמעת וכמי שעוסקים בעבודות עפר אפורות וחסרות תהילה. אולם, עם השימוש הגובר בדחפורים במלחמה בטרור, ובמיוחד לאחר תרומתם המכרעת בקרב במחנה הפליטים בג'נין ובמקומות אחרים במהלך מבצע חומת מגן, חלה תמורה משמעותית בדימוי זה ומפעילי הדי-9 נתפשו כלוחמים קרביים לכל דבר ועניין. הפופולריות של הכלי גדלה במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה ויחידות רבות ביקשו להסתייע בכלי ובמפעיליו. מספר מומחים צבאיים[10] טוענים כי ה-D9 המשוריין הוא אחד הגורמים המרכזיים האחראים למספר האבדות המועט יחסית שיש לצה"ל באינתיפאדה השנייה.

ה-D9 נטל חלק מרכזי ומכריע בקרב במחנה הפליטים ג'נין במבצע חומת מגן (אפריל 2002). בתחילה שימשו הדחפורים בעיקר לניקוי צירים ממטעני חבלה[11] ולפתיחת דלתות ממולכדות. הם פתחו צירים לכלי רכב משוריינים וכוחות חי"ר ולעתים אף הובילו מזון וציוד ללוחמים שבשטח בתוך הקבינות הענקיות והממוגנות שלהם. לאחר מארב קטלני שבו נהרגו 13 חיילי מילואים, הוחלט להיענות לדרישת הכוחות בשטח ולהשתמש בדחפורים להריסת בתים מהם זיהו כוחות צה"ל מקורות אש עוינת. השפעתם של הדחפורים הייתה משמעותית בהכרעת הקרב: דחפור די-9 היה זה שהרג את מחמוד טוואלבה, ראש הג'יהאד האסלאמי ומפקד הכוחות הפלסטינים במחנה.[12] בנוסף, הרסו הדחפורים בתים תחת אש ובשיא הקרב "גילחו" הדחפורים את מרכז שכונת חאוואשין, בעקבות הערכות גורמי ביטחון ישראלים כי באזור היו מצויים רוב החמושים הפלסטינים ורוב מלכודות הנפץ שהכינו הפלסטינים. יומיים לאחר מכן הוכרע הקרב ללא אבדות נוספות לחיילי צה"ל וללא אף דחפור D9 שנפגע. המחבלים הפלסטינים העידו שאחת הסיבות העיקריות לכניעתם הייתה חוסר יכולתם לעצור את דחפורי ה-D9 המשוריינים של צה"ל.[13][14]

ה-D9 השתתף גם במלחמת לבנון השנייה שם עסק בפתיחת צירים, חישוף והריסת תשתיות חזבאללה וחילוץ כלי רכב משוריינים שנפגעו, כולל טנקים. במהלך המלחמה נהרגו 2 מפעילי D9 וכן קצין צמ"ה, מירי טילי נ"ט. ה-D9 נטל חלק חשוב במבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה בשנת 2009. במבצע זה לא נהרג אף מפעיל D9 למרות ירי נ"ט כבד על הדחפורים.

במבצע צוק איתן ב-2014 המשימה העיקרית של התמרון הקרקעי הייתה איתור, חשיפת והשמדת מנהרות הלחימה של רצועת עזה, משימה אותה הוביל חיל ההנדסה הקרבית. כתוצאה מכך נטלו כלי הצמ"ה ובהם דחפורי ה-D9 חלק חשוב ביותר במבצע צוק איתן, הן בחשיפת מנהרות[15], הן בפתיחת צירים והן בהריסת תשתיות טרור.[16] חשיבות ה-D9 התבטאה בצל"שים שהוענקו בתום המבצע, ובהם 2 צל"שים ואות הערכה מטעם הרמטכ"ל למפעילי D9 וכן צל"ש רמטכ"ל יחידתי לגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז. במהלך המבצע נהרג מפעיל D9 מירי טיל נ"ט ועוד מספר מפעילים נפצעו קשה.[17]

די-9 בשימוש צבאות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפורי D9R של צבא ארצות הברית

במלחמת וייטנאם השתמש צבא ארצות הברית בדחפורי די-9 לא ממוגנים לפריצת צירים בתוך יערות. אחרי המלחמה הוחלפו כל הדחפורים בדחפורי CAT D7 הקטנים יותר.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח צבא צרפת גרסה משוריינת של D9 שנועדה לפריצת שדות מוקשים. בגרסה זו, הכלי צופה בלוחות שריון עם חרכי ירי, והכף הוחלפה במגובים ייעודיים.

לקראת מלחמת עיראק 2003 רכשו צבא ארצות הברית וחיל הנחתים האמריקני מישראל דחפורי D9R משוריינים וערכות מיגון ישראליות, שנמצאו שימושיים ביותר הן ללוחמה בשטח בנוי והן לעבודות הנדסה אזרחית ועבודות עפר בתנאי מדבר קשים. היתרון של ה-D9 הצבאי היה בכוחו הרב, במיזוג האוויר האינטגרלי בתוך הקבינה ובכך שהיא הייתה מספיק גדולה לשני אנשי צוות, כך שמתאפשרת עבודה במשמרות. לוחמי הנדסה אמריקניים העריכו ש-D9 אחד יכול לבצע את העבודה של שניים עד ארבעה דחפורי D7. הבעיה העיקרית עם ה-D9 הייתה שמפאת משקלו של הכלי לא היו מספיק מובילי צמ"ה כבדים לנייד את הכלי בין זירות העבודה בעיראק רחבת הידיים. השימוש העיקרי של ה-D9 בעיראק לא היה להריסת בתים אלא בעיקר לפריצה הנדסית, הכנת צירי תנועה וניקוי צירים ממכשולים (כגון רק"מ מושמד של הכוחות העיראקים ומטעני גחון), עבודות ביצורים ובניית בסיסים, וכן הקמת מכשולי עפר ומחסומים (כגון מחסום עפר ארוך ליד הגבול עם סוריה למנוע הסתננות של חמושים ופעילי טרור להילחם בכוחות הקואליציה בעיראק). ה-D9 זכה לחוות דעת אוהדות וחיוביות מהחיילים שנעזרו בשירותיו.[18]

ב-2007 השתמש צבא לבנון בדחפורי D9 בעלי מיגון מאולתר הכולל לוחות פלדה ורשתות ננ"ט, למלחמה בארגון פתח אל-אסלאם במחנה הפליטים נהאר אל-בארד.

ב-2013 השתמש צבא מצרים בדחפורי D7 ו-D9 בעלי מיגון מצרי בעת דיכוי המהומות של האחים המוסלמים בעקבות ההפיכה במצרים (2013).[19]

ב-2015 השתמש צבא סוריה בדחפורי קטרפילר (ככל הנראה מדגמי D7,‏ D8 או D9) בעלי שריון מאולתר ומיגון כלוב, במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה. עם זאת, המיגון הסורי הוכח כנחות לעומת המיגון הישראלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט וידאו המדגים את יכולותיו של ה-D9L במחיצת מכונית ועבודות עפר
דחפור D9R אזרחי

כללי:

ה-D9 המשוריין הצה"לי:

תמונות:

סרטים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Drawbar pull, במהירות 0.1 קמ"ש.
  2. ^ העוצמה של ה-D9 משתנה מדור לדור, הנתון הנוכחי מתייחס ל-D9T.
  3. ^ 3.0 3.1 תמונות של דחפור D9N צה"לי מחלץ דחפור D9R צה"לי שהתהפך, אשכול תאונות טנקים ורק"מ, פורום צבא וביטחון, פרש.
  4. ^ קטרפילר משפרים את ה-D9T, אתר חדשות צמ"ה, 29 בנובמבר 2011.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 קטרפילר: עדכון ה-D9T, אתר חדשות צמ"ה, 29 באפריל 2014,
    D9T - דחפור חדש ומשופר לקטרפילר, אתר Diesel Power,‏ 26 במאי 2014.
  6. ^ פעם D9 תמיד D9, אתר DieselPower
  7. ^ כוחות כיבוי אש גדולים הנעזרים בכבאים ממרכז הארץ, במטוסים ובדחפורים פועלים בשריפה באזור נחל עוז שבנגב, HNN, ‏ 13.6.2008.
  8. ^ ארבעה דחפורי D9 צה"ליים נטלו חלק בכיבוי השריפה הגדולה בכרמל בדצמבר 2010 (לידיעה באתר דובר צה"ל).
  9. ^ ידיעה על הסבת D9 לדחפור חילוץ, תמונות של חילוצים באמצעות D9 (פורום צבא וביטחון בפרש).
  10. ^ כגון מרטין ון קרפלד [1] ויגיל הנקין [2].
  11. ^ מאט ריס, הקרב בג'נין, מגזין טיים.
    בכתבה מתוארת פתיחת ציר בעיר ג'נין בה תיעד קצין הנדסה קרבית כ-124 מטענים שהופעלו והתפוצצו (ללא נזק) על הדחפור המשוריין.
  12. ^ מאט ריס, הקרב בג'נין, מגזין טיים. המומחה הצבאי דיוויד הולי קבע שטוואלבה נהרג אחרי ש-D9 מוטט עליו קיר, כאשר טוואלבה ניסה להטמין מטען חבלה.
  13. ^ ראיון עם תאבת מרדאווי, שנלחם בג'נין, 23 באפריל 2002, CNN (דרך ארכיון האינטרנט.)
  14. ^ הכף שהכריעה את המערכה, מרכז המידע למודיעין ולטרור (המרכז למורשת המודיעין), תמונת מראה בארכיון האינטרנט מדצמבר 2003. אוחזר ב-31 במרץ 2016. ראו דחפור די-9 בשירות צה"ל#הקרב במחנה הפליטים בג'נין לציטוט המלא.
  15. ^ קובץ וידאו הלוחמים שבחזית המאבק במנהרות - כתבת וידאו על לוחמי חיל ההנדסה הקרבית ובפרט על לוחמי הצמ"ה (כולל מפעילי ה-D9) ויהל"ם במבצע צוק איתן, mako-חדשות 2, 1 באוגוסט 2014.
  16. ^ עומרי אפרים, מפעילי ה-D-9: "הפכנו שכונות לארגזי חול", באתר ynet, 29 ביולי 2014.
  17. ^ לוחם הנדסה ו-4 חיילים נוספים נהרגו באזור הרצועה, באתר nrg‏, 28 ביולי 2014
  18. ^ Field Report: Marine Corps Systems Command Liaison Team, Central Iraq, 20 April to 25 April 2003‏ - מסמך DOC
  19. ^ דחפור בצבא מצריים (בפינוי האחים המוסלמים) איזה דחפור זה ?, פורום צבא וביטחון, פרש