לאופרד 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Leopard 2 A6
לאופרד 2A6לאופרד 2A7
למעלה: לאופרד 2A6 מבצע ירי.
למטה: לאופרד 2A7 בתצוגה.
מידע כללי
סוג טנק מערכה
מדינה מייצרת גרמניהגרמניה  גרמניה
משתמשים עיקריים גרמניה ומדינות רבות באירופה
משתמשים משניים קנדה, טורקיה ואחרות
מחיר 5.74 מיליון דולר עבור דגם A6[1]
שנת ייצור 1979
דגם קודם לאופרד 1
מידע טכני
אורך 7.69 מטרים
רוחב 3.70 מטרים
גובה 2.79 מטרים
משקל 62.30 טון
מהירות כביש: 72 קמ"ש, שטח: 45 קמ"ש

Leopard 2A6

טווח פעולה 550 ק"מ
חימוש עיקרי תותח 120 מ"מ מסוג Rheinmetall L55
חימוש משני שני מקלעים 7.62 מ"מ MG3
מנוע דיזל, 1,500 כוח סוס
מיגון מסווג, שריון מרוכב
צוות 4
לאופרד 2A5 של צבא גרמניה.

לאופרד 2 (Leopard 2) הוא טנק מערכה עיקרי מתוצרת גרמניה שהחליף את קודמו, לאופרד 1. הטנק פותח בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20, ונכנס לראשונה לשירות בבונדסוור בשנת 1979. גרסאות של הטנק שירתו בכוחות הגרמניים ובמדינות אחרות בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20 ובמאה ה-21.

לטנק שתי גרסאות עיקריות: גרסת KWS-I בעלת השריון המאונך[2], וגרסת KWS-II בעלת שריון תותח זוויתי[3]. הטנק כולל מערכת הדמאה תרמית, ומד טווח לייזר (מט"ל). כמו כן הטנק יכול לעבור במים בעומק של 4 מטר בעזרת שנורקל.

הטנק תוכנן עבור זירת הלחימה האירופאית והרוסית ולכן מצטיין בעמידות לטמפרטורה נמוכה, תנאי שלג קשים וניתן אף להכשירו לחצות מכשולי מים, כגון נהרות. טנק הלאופרד 2 מתפקד בצורה יוצאת מן הכלל בשטחים בוציים, חוליים ומלאים שלג, זאת בזכות זחל ענק המחלק את משקלו של הטנק, בצורה אפקטיבית על שטח נרחב, לכן הסיכוי לשקיעת הטנק נמוך יותר מבטנקים מערביים אחרים. גרסתו האחרונה של הטנק, הלאופרד 2A7, נחשב לטנק מערכה מודרני ומתקדם והוא עומד בשורה אחת יחד עם טנקים כמו אברהמס M1A2, מרכבה סימן 4 והצ'אלנג'ר 2 אם כי מחיר ייצורו כפול ממחיר האברהמס M1A2 והמרכבה סימן 4.

בטנק משתמשות גרמניה, אוסטריה, דנמרק, הולנד, נורווגיה, שווייץ, שוודיה, ספרד, פינלנד, יוון, פולין, טורקיה, סינגפור, קנדה, צ'ילה ופורטוגל. מדינת ישראל בחנה אפשרות של רכישת הלאופרד 2 אולם ויתרה על אפשרות זאת בשל עלותו הגבוהה.

מבנה והנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים קודמים של הלאופרד 2 כללו תותח Rheinmetall L44 של חברת רהיינמטאל אנלוגי או שווה בביצועים לתותחים המצוי גם על טנקים מערביים רבים, אך בשנות ה-2000 הוחלט לפתח עוד שדרוג לטנק, מאחר שטנקים מייצור רוסי שהיו נפוצים אצל אויב פוטנציאלי היו חמושים בתותח בעל אורך L48. היה צורך בתותח חזק וארוך יותר, ולכן לאופרד 2 A5 קיבל תותח Rheinmetall L55.

לאופרד 2 A5\A6 מסוגל לפגוע במטרות ממרחק של עד 5000 מטר בזכות התותח שלו, בניגוד לטנקים אחרים שהיו חמושים בתותח L44 ומוגבלים ב-3500 מטר. הטנק מסוגל לירות פגזים חודרי שריון (ח"ש) מדגם DM-53, שבזכות תותח ה-Rheinmetall L55 יכולים לחדור ממרחק 2000 מטר 850 מ"מ פלדה יצוקה. הטנק נושא 42 פגזים, 27 מהם מצויים בבטן הטנק ליד הנהג עוד 15 פגזים מצויים בחלקו האחורי של הטנק לטעינה מהירה.

הנעה ועבירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללאופרד 2 מנוע דיזל מדגם MTU MB 873 המספק 1,500 כוחות סוס (1,103 קילוואט). מנוע זה הוא מנוע 4-פעימות בנפח 47.6 ליטר עם 12 צילינדרים בעל מגדש טורבו ומקורר נוזלית. המנוע יכול להשתמש במספר דלקים וצריכת הדלק שלו היא 300 ליטר ל-100 ק"מ בכביש ו-500 ליטר ל-100 ק"מ בשטח. המהירות המרבית שלו על הכביש היא 68 קמ"ש.

התמסורת של הלאופרד 2 היא מדגם Renk HSWL 354 אוטומטית בעלת 4 הילוכים קידמיים ו-2 הילוכים אחוריים, וכוללת ממיר מומנט.

מכלי הדלק הם בעלי קיבולת של 1,160 ליטר, המקנה ללאופרד 2 טווח מבצעי של 500 ק"מ.

הלאפורד 2 תוכנן גם לצלוח נהרות ומכשולי מים. הוא יכול לחצות מכשולי מים בעומק 120 ס"מ ללא שום הכנה, ומכשולי מים בעומק של עד 4 מטר, אחרי התאמה, הכוללת בין השאר הוספת "שנורקל" גדול בגג הצריח.

מיגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל שרין משופע של לאופרד 2A5
תקריב על הלאופרד 2A7+, הכולל תוספות שריון מודולריות להגנה מוגברת
לאופרד 2SG עם שריון מרוכב מסוג AMAP.

השריון של הלאופרד 2 הוא שריון מרוכב מרווח רב-שכבתי. הרכב השריון הוא שילוב של לוחות פלדה בעלי קשיות, גמישות ורקיעות שונות, חומרים אלסטיים וחומרים לא-מתכתיים. השריון הוא תוצאה של מחקר על האפקט של מטען חלול וייתכן שמבוסס על שריון בורלינגטון הבריטי, שהוצג בפני גרמניה ב-1970 ומאוחר יותר פרטיו ניתנו לממשלת גרמניה המערבית. השריון החזיתי של הלאופרד 2 תוכנן לעמוד נגד חודרנים קינטיים (ח"ש-מנעל) ופגזים בעלי רש"ק חלול. בשנות ה-80 של המאה ה-20, העריכו שהשריון החזיתי של הלאופרד 2 יכול לבלום את פגזי הח"ש-מנעל (חודרנים קינטיים) שנורים מתותחי 125 מ"מ (תותח הטנקים הנפוץ במדינות הגוש המזרחי) הנורים ממרחק של 1,500 מטר.

העובי המרבי של השריון של הלאופרד 2A4 הוא 800 מ"מ. נתון זה מתבסס על מדידות לא רשמיות והערכות שביצעו חיילים לשעבר בצבא גרמניה. בלאופרד 2A5 ואילך, העובי הוגדל ל-1500 מ"מ באמצעות הוספת מודולי שריון בצורת טריז.

השריון הצידי והאחרון מתוכנן להגן בפני מקלעים כבדים, קליעים בקליבר בינוני (כגון פגזי תותחים אוטומטיים) ופגזי טנקים מדורות ישנים. צידי התובה מכוסים בפלטות בזוקה להגנה מפני קליעים ורקטות נ"ט. השליש הקדמי של התובה כולל פלטות בזוקה כבדות, בעוד ששאר הפלטות עשויות מגומי מחוזק בפלדה. הגחון משופע ומתוגבר בתלמים ובליטות על מנת להגן נגד מוקשים.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגמים המתקדמים ביותר של הלאופרד 2 הם ה-A6 וה-A7.

גרסאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על תובת הלאופרד 2 פותחו מספר טנקי הנדסה בהם טנק גישור, טנק-דחפור, טנק דחפור עם מחפר וטנק עם מגוב נגד מוקשים וגרסה ללוחמה בשטח בנוי.

לאופרד 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דיווחים באתרי חדשות צבאיים אירופיים גרמניה וצרפת יפתחו יחד את הלאופרד 3. לפי הפרסום, המדינות יערכו מחקר ואיפיון שעתיד להסתיים ב-2018. שיתוף הפעולה יערך בין יצרן הלאופרד, Krauss-Maffei Wegmann לבין Nexter Systems הצרפתית יצרנית טנק הLeclerc. פיתוח הטנק אמור להסתיים עד 2030.

על פי הדיווחים אחת ההחלטות להאיץ את פיתוח טנק המלחמה החדש הוא העימות באוקראינה והחשיפה האחרונה של הטנק הרוסי החדש T-14. דאגה נוספת של הצבא הגרמני היא שהפגז הקינטי שמשמש בטנק של הלאופרד 2 אינו יעיל נגד טנקי T90 וגם לא מול הT14 העתידי. Hans Rühle מי שהיה בעברו מתכנן מדיניות במשרד הביטחון הגרמני, מסביר כי מדובר בפגז קינטי מבוסס טנגסטן (tungsten) מדגם DM63. לפיו, זוהי תחמושת לא יעילה נגד הטנקים הרוסים החדשים. לפי הפרסום, הפתרון טמון בפגז קינטי עם ליבת אוראניום ובקוטר תותח יותר גדול.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאופרד 2 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]