מחוזות איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עם אישור החוקה של איטליה בשנת 1948, קבע הפרלמנט את קיומם הזמני של מחוזות בעלי מעמד עצמאי ואוטונומי אשר תפקידם, לפי החוקה: להכיר, להגן ולקדם את עצמאות המחוז, לבזר בצורה המיטבית את שירותי המדינה במחוז ולאמץ את החוקים והתקנות המבססים את ביזור הסמכויות והאוטונומיה בתוכם, כלומר, לשמור על הקשר של המחוז עם שלטונות המדינה.

חמשת המחוזות המוכרזים: פריולי-ונציה ג'וליה, סרדיניה, סיציליה, טרנטינו-אלטו אדיג'ה (דרום טירול) וואל ד'אוסטה, הוכרו כבעלי אוטונומיה מיוחדת, המבוססת על רקע תרבותי שונה או על הימצאות מיעוטים חשובים במחוז. מחוזות אלו מתאפיינים לרוב בסממנים שאינם נפוצים, המעידים על הרגישות שננקטה בעת הגדרתם. כך למשל, למחוז טרנטינו (דרום טירול) ישנן שתי בירות, האחת למיעוט דובר האיטלקית והשנייה למיעוט הגרמני ולדוברי שפת הלדינית.

בכל מחוז ישנה מועצה נבחרת שבמסגרתה פועלת ה"Giunta Regionale" - הוועדה המבצעת - אשר בראשה עומד מושל המחוז (הנקרא presidente, שמשמעו "נשיא"). הוועדה המבצעת מחויבת בהחלטות המועצה הנבחרת, וחובה עליה להתפטר אם היא נכשלת ביחסי האמון שלה מול המועצה.

15 המחוזות האחרים של איטליה הוקמו רשמית בשנת 1970, ומטרתם העיקרית הייתה לבזר את מערכת הממשל האיטלקית. על אף הכוונה המקורית, במרוצת השנים הועבר כוח פוליטי רב יותר מהממשלה המרכזית להנהגות המחוזות השונים. מרבית המחוזות הצפוניים באיטליה דורשים לעצמם סמכויות וכוח פוליטי נוספים, ואף מעלים מדי פעם את רעיון האוטונומיה העצמאית למחוזות הצפון, וזאת בשל היותם נבדלים בראייתם ממחוזות דרום איטליה בתרבותם, וכן בשל היותם "המפרנס העיקרי" של קופת המדינה, "מפרנס" אשר נושא על גבו את עול מחוזות הדרום העניים. תפיסה זו של היבדלות, הביאה להקמת מפלגות אשר חרתו את הנושא על דגלן, דוגמת מפלגת הליגה הצפונית (Lega Nord). המחוזות הרגילים של איטליה מנוהלים על ידי מושל אשר תפקידו לתאם בין הממשל המרכזי במדינה לשלטונות המחוז.

לחצו כדי להקטין חזרה
אברוצוואל ד'אוסטהפוליהבזיליקטהבזיליקטהקלבריהקמפניהקמפניהאמיליה-רומאניהפריולי-ונציה ג'וליהלאציוליגוריהליגוריהלומברדיהמארקהפיימונטהמוליזהסרדיניהסיציליהטרנטינו - אלטו אדיג'הטוסקנהאומבריהאומבריהונטוRegions of Italy.png

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

למידע על מחוז, לחצו עליו

רשימת מחוזות איטליה
# מחוז שם באיטלקית עיר בירה שטח אוכלוסייה (נכון ל-1.2016)
1. אברוצו Abruzzo ל'אקווילה 10,832 1,326,513
2. ואל ד'אוסטה Valle d'Aosta אאוסטה 3,261 127,329
3. פוליה Puglia בארי 19,531 4,077,166
4. בזיליקטה Basilicata פוטנצה 10,073 573,694
5. קלבריה Calabria קטנזארו 15,222 1,970,521
6. קמפניה Campania נאפולי 13,671 5,850,580
7. אמיליה-רומאניה Emilia-Romagna בולוניה 22,453 4,448,146
8. פריולי-ונציה ג'וליה Friuli-Venezia Giulia טריאסטה 7,862 1,221,218
9. לאציו Lazio רומא 17,232 5,888,472
10. ליגוריה Liguria ג'נובה 5,416 1,571,053
11. לומברדיה Lombardia מילאנו 28,364 10,008,349
12. מארקה Marche אנקונה 9,401 1,543,752
13. מוליזה Molise קמפובאסו 4,4461 312,027
14. פיימונטה Piemonte טורינו 25,387 4,404,246
15. סרדיניה Sardegna קליארי 24,100 1,658,138
16. סיציליה Sicilia פלרמו 25,832 5,074,261
17. טרנטינו - אלטו אדיג'ה Trentino-Alto Adige טרנטו 13,606 1,059,114
18. טוסקנה Toscana פירנצה 22,987 3,744,398
19. אומבריה Umbria פרוג'ה 8,464 891,181
20. ונטו Veneto ונציה 18,407 4,915,123

המחוזות מחולקים לנפות, למעט ואל ד'אוסטה, שאינו מחולק לפרובינציות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחוזות איטליה בוויקישיתוף