מצוג'ורנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חסרה אינפורמציה רבה. יש להרחיב במיוחד על ההיסטוריה, הכלכלה, הגאוגרפיה והתרבות באזור. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
דרום איטליה

המצוג'ורנו (באיטלקית: Il Mezzogiorno - "צהריים", ובהשאלה גם "דרום") הוא כינוי לדרום איטליה, כלומר המחוזות: בזיליקטה, קמפניה, קלבריה, פוליה וסיציליה ואף מוליזה ואברוצו. יש הכוללים בכינוי זה גם את האי סרדיניה וחלקו הדרומי של מחוז לאציו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי ג'וזפה גריבלדי הפך המונח "מצוג'ורנו" לפופולרי בעבור הדרום. גריבלדי התייחס בשם זה לכל אזורי איטליה שמדרום לרומא. כינוי נוסף לדרום איטליה בפי האיטלקים הוא Il Meridione - הדרומית. המונח Meridione נושא פחות מטען רגשי ותרבותי. רשויות הסטטיסטיקה האיטלקיות משתמשות היום במונח Italia Meridionale - איטליה הדרומית. כמו כן, הם לא כוללים בה את האי סרדיניה ואת דרום לאציו אך כוללים במונח את המחוזות אברוציה ומוליסה.

לאחר איחוד איטליה, הבעיה של דרום איטליה קיבלה חשיבות מדינית פנימית. היה זה לנוכח הפיגור הכלכלי והעוני שהתגלה במחוזות הדרום, לעומת המצב הכלכלי בשאר חלקי איטליה המאוחדת - המחוזות המרכזיים ובאופן מיוחד מחוזות צפון המדינה.

החל מראשית המאה ה-20 ננקטו צעדים על מנת להקטין את חוסר השוויון בין חלקי הרפובליקה האיטלקית. הבעיות הכלכליות הייחודיות של הדרום - האבטלה והעוני - זכו לתשומת לב דעת הקהל. באופן מעשי, הציבור האיטלקי, במרכז המדינה ובצפונה, נחשף לגלי ההגירה הגדולים מהאזורים האלה אשר הגיעו לפתח ביתו. תושבי אזורי הדרום, צעירים וצעירות ואף מבוגרים נטשו את מקום מגורי משפחותיהם, במשך מאות בשנים, לנוכח קשיי הפרנסה, העדר מקומות עבודה לאוכלוסייה גדלה וסיכויים הולכים ופוחתים לשיפור רמת חייהם.

לאחר מלחמת העולם השנייה, עם הגברת התיעוש באיטליה, גברה תנועת ההגירה מדרום איטליה לצפונה. המהגרים מדרום איטליה נקלטו בבתי החרושת שהוקמו במחוזות הצפוניים של המדינה פיימונטה ולומברדיה. בעיר טורינו הגיע שיעור המהגרים מהדרום לשיעור ניכר מאוכלוסיית מטרופולין העיר.

ממשלות איטליה הקציבו אמצעים מיוחדים לשיפור התעשיות המקומיות בדרום. לשם כך הוקמה קרן Casmez (אנ'). בשנות ה-80 פחתו פעולות הקרן לאור החשש לאי-סדרים בה.

האיחוד האירופי מושיט עזרה רבה לפיתוח האזור, באמצעות סיוע לפרויקטים כלכליים. האיחוד בוחן את כדאיות ההשקעה, יכולתם של המשקיעים, המוניטין, רמת מוסריות השותפים לפרויקט ולמימונו, ומספר המועסקים שהפרויקט מסוגל לקלוט. בעשור האחרון ניכרת תרומתן הרבה של רשויות השוק המשותף לפיתוח בדרום איטליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]