מחוזות בחריין
![]() |
ערך מחפש מקורות
| |
מבחינה מנהלית, בשנים 2002–2014, בחריין הייתה מחולקת לחמישה מחוזות (בערבית: محافظات; מֻחַאפָזאת, תעתיק מדויק: מחאפט'את), ומאז ביטולו של "מחוז המרכז" בספטמבר 2014, יש בה ארבעה מחוזות. בעבר הייתה נהוגה חלוקה ל-12 אזורים מוניציפליים (البلديات).
בראש כל מחוז עומד מושל שממונה על ידי הממשלה.
מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' | שם | שם בשפת המקור | אוכלוסייה נכון ל-2020 |
שטח (קמ"ר) |
---|---|---|---|---|
1 | מחוז הדרום | المحافظة الجنوبية | 305,547 | 480 |
2 | מחוז הצפון | المحافظة الشمالية | 379,637 | 175 |
3 | מחוז הבירה | محافظة العاصمة | 534,939 | 68 |
4 | מוחארק | محافظة المحرق | 268,106 | 64.8 |
לחצו כדי להקטין חזרה

חלוקה מנהלית של מדינות אסיה | ||
---|---|---|
אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה[3] • איראן • אפגניסטן • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה[1] • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • הרפובליקה הסינית[2]• הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקיה[1] • טורקמניסטן • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור[3] • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סוריה • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן[1] • קטר • קירגיזסטן • קמבודיה • קפריסין • רוסיה[1] • תאילנד • תימן | ![]() | |
1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה. |