מיהאי סילאגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיהאי סילאגי, רוזן הורוגסג
Horogszegi gróf Szilágyi Mihály
Szilágyi Mihály.jpg
לידה 1400 לערך
פטירה 1460
איסטנבול
מדינה ממלכת הונגריה
עיסוק מנהיג צבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מרגיט באטורי
שושלת סילאגי
תואר עוצר ממלכת הונגריה, מושל טרנסילבניה
כינוי Michael Niger מיכאל השחור
אב לסלו סילאגי
אם קטלין בייאֵני
צאצאים אילונה סילאגי
עוצר ממלכת הונגריה
1458
מושל טרנסילבניה
אפריל 1460 – נובמבר 1460
(כ־30 שבועות ו־5 ימים)
חתימה MichaelSzilagyiSignature.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיהאי סילאגי, רוזן הורוגסגהונגרית: Horogszegi gróf Szilágyi Mihály, ‏בערך 14001460 איסטנבול) היה אציל ומצביא הונגרי, עוצר של ממלכת הונגריה בשנת 1458. כונה לפעמים "מיכאל השחור" (Michael Niger)[1]. הטורקים קראו לו "איספילאק"[2]. אחותו, ארז'בט (אליסבט) סילאגי נישאה ליאנוש הוניאדי. מיהאי סילאגי נאבק לצד גיסו, יאנוש הוניאדי, נגד הטורקים העות'מאנים. השתתף, בין השאר, גם בקרב ורנה, קרב קוסובו משנת 1448 וב-1456 במצור בלגרד. נשא בתארים "באן של מאצ'ווה" (בסרביה) ו"קפטן של בלגרד".

מלחמה פנימית בטרנסילבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במרץ 1457 הוצא להורג בנו של יאנוש הוניאדי על ידי אנשים המקורבים למחנה היריב למלך, בראשות שליט טרנסילבניה מיקלוש אוילאקי והפלטין לאסלו גאראי. כך נפתח עימות בין הללו למחנה של משפחת הוניאדי, בראשותו של מיהאי סילאגי ואלמנתו של יאנוש, אליזבט.[3]. בקיץ 1457 דיכא סילאגי מרד בעיר ביסטריצה בטרנסילבניה, אך בהמשך נאלץ להתמודד עם כוחות הסקלרים בראשות עם אוזבאלד רוז'גוני, שנתמך על ידי המלך ההונגרי ועל ידי הערים הסקסוניות. ב-9 באוקטובר 1457 הטיל סילאגי מצור זמני על סיביו, אחר כך קבע את מושבו בסיגישוארה. ולאד המשפד תמך בסילאגי, בין השאר בגלל שבערים הסקסוניות מצאו מקלט ותמיכה יריביו, הטוענים לכתר וולאכיה. בסופו של דבר, נחתם ב-23 בנובמבר 1457 הסכם שביתת נשק בסיגישוארה, בנוכחות נציגים של הסקסונים ושל משלחת מוולאכיה.

העלאתו של מתיאש הוניאדי לכס המלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שב-23 בנובמבר 1457 מת מלך הונגריה, אולאסלו (ולדיסלב) החמישי, מונה מיהאי סילאגי ב-1458 לעוצר ממלכת הונגריה, עד שאחיינו, מתיאש הוניאדי, עלה לכס המלכות. סילאגי הציל את מתיאש בן ה-16 מהכלא של משפחת גאראי בבודה, וכן הוא העביר את שאריות גופתו של יאנוש הוניאדי מבלגרד לקתדרלה ע"ש מיכאל הקדוש באלבה יוליה, בה נקברו ליד קבר אביו, ואיק (וויקו). מתיאש הכיר לסילאגי תודה ומינה אותו רוזן של ביסטריצה.

חידוש המאבק בטורקים. הסכסוך עם מתיאש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבותיו של יאנוש הוניאדי, המשיך מיהאי סילאגי להיאבק בטורקים. ב-1458, הוא יצא יחד עם המלך מתיאש הצעיר, לעצור את האקינג'י שפלשו לדרום הונגריה, וגירש אותם. שניהם נכנסו לבלגרד בראש שלושת אלפים לוחמים וניסו לגייס שם צבא של צלבנים, אך הללו היו ברובם במצב מרושל ובלתי מאורגנים. בחדשים הבאים המלך מתיאש מרד בחסות דודו והדיח את סילאגי מתפקיד המושל של הונגריה, שהעניק לו עם עלייתו לכס המלכות. סילאגי ניסה להתמרד ונעצר בתחילת אוקטובר 1458.[4].

ב-1460 נבחר מיהאי סילאגי לוויבוד (שליט) של טרנסילבניה, כרת ברית עם ולאד המשפד ובאביב אותה שנה פלש לבולגריה, והגיע עד וידין. אולם, שם הוא הובס ונלכד על ידי מיכאלולו עלי ביי, הסנג'ק-ביי של סמדרבו יחד עם לוחמיו.[5] הוא נשלח על ידי שוביו לאיסטנבול, שם הואשם בהפרת הסכם השלום. אנשיו עונו עד שנפחו את נשמתם, בעוד הוא עצמו הוצא להורג כשניסרו את גופו לשתיים באמצעות מסור.

קישורים חיצוניים ומקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיהאי סילאגי בוויקישיתוף

Ştefan Andreescu Vlad Ţepeş între legendă şi adevăr istoric. Editura enciclopedică, Bucureşti, 1998

  • Aurel Decei Istoria Imperiului Otoman până la 1656, Editura Stiinţifică şi enciclopedică, Bucureşti, 1978

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Radu R. Florescu, Raymond T. McNally, Dracula: Prince of many faces - His life and his times
  • Backbay Books, Little Brown and Company, Boston, NYC, London 1989

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Şt.Andreescu ע' 15
  2. ^ A.Decei ע' 114
  3. ^ Şt. Andreescu ע' 32
  4. ^ Şt.Andreescu ע'33
  5. ^ A. Decei ע' 114