התנועה ליהדות של תורה – הבדלי גרסאות
נייטרליות |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== היסטוריה ותחומי פעילות == |
== היסטוריה ותחומי פעילות == |
||
התנועה קמה ב[[חול המועד]] [[פסח]] [[תשכ"ו]]. קבוצת המקימים כללה |
התנועה קמה ב[[חול המועד]] [[פסח]] [[תשכ"ו]]. קבוצת המקימים כללה חוקרים [[דתי]]ים בולטים של [[מדעי היהדות]] ובראשם הפרופ' [[אפרים אלימלך אורבך]]. כמו כן, היו חברים בתנועה [[אליעזר שמשון רוזנטל]], [[זאב פלק]] ו[[משה דוד הר]]. |
||
ב[[י"ז בתמוז]] תשכ"ז, |
ב[[י"ז בתמוז]] תשכ"ז, בסמוך לאחר [[מלחמת ששת הימים]], התכנסו חברי התנועה בביתו של הרב [[מנחם עמנואל הרטום]] והתפללו תפילת יום רגיל, ולא תפילת צום. הם טענו "זו הפעם הראשונה מאז חורבן הבית שמקום השכינה בידינו. עיר הקודש שוב איננה אבלה ובזויה, אלא היא מצפה לבניינה בידי בניה... עם ישראל כולו, אולי ה'חילוניים' עוד יותר מה'דתיים' ציפו בשבועות אלה לבשורה ולקריאה מצד גדולי הרוח... והנה אין קול ואין עונה... במקום זה הודיעה [[הרבנות הראשית לישראל]], כי אסור לשנות מכל מטבע שטבעו דורות קודמים בקינותיהם". |
||
התנועה פירסמה חוברת קינות לתשעה באב, והשמיטה ממנה קינות רבות מכיוון ש"אי אפשר להמשיך ולומר כיום תפילות וקינות, שבהן מדובר על מצב עם ישראל כנדכא ושפל ובזוי בעמים ועל ירושלים". |
התנועה פירסמה חוברת קינות לתשעה באב, והשמיטה ממנה קינות רבות מכיוון ש"אי אפשר להמשיך ולומר כיום תפילות וקינות, שבהן מדובר על מצב עם ישראל כנדכא ושפל ובזוי בעמים ועל ירושלים". |
||
גרסה מ־17:58, 21 במאי 2012
התנועה ליהדות של תורה הייתה תנועה ציונית דתית שפעלה בשנים תשכ"ז-תשל"ה (1975-1966).
היסטוריה ותחומי פעילות
התנועה קמה בחול המועד פסח תשכ"ו. קבוצת המקימים כללה חוקרים דתיים בולטים של מדעי היהדות ובראשם הפרופ' אפרים אלימלך אורבך. כמו כן, היו חברים בתנועה אליעזר שמשון רוזנטל, זאב פלק ומשה דוד הר.
בי"ז בתמוז תשכ"ז, בסמוך לאחר מלחמת ששת הימים, התכנסו חברי התנועה בביתו של הרב מנחם עמנואל הרטום והתפללו תפילת יום רגיל, ולא תפילת צום. הם טענו "זו הפעם הראשונה מאז חורבן הבית שמקום השכינה בידינו. עיר הקודש שוב איננה אבלה ובזויה, אלא היא מצפה לבניינה בידי בניה... עם ישראל כולו, אולי ה'חילוניים' עוד יותר מה'דתיים' ציפו בשבועות אלה לבשורה ולקריאה מצד גדולי הרוח... והנה אין קול ואין עונה... במקום זה הודיעה הרבנות הראשית לישראל, כי אסור לשנות מכל מטבע שטבעו דורות קודמים בקינותיהם". התנועה פירסמה חוברת קינות לתשעה באב, והשמיטה ממנה קינות רבות מכיוון ש"אי אפשר להמשיך ולומר כיום תפילות וקינות, שבהן מדובר על מצב עם ישראל כנדכא ושפל ובזוי בעמים ועל ירושלים".
בתשל"ה נערך "כנס לביא" - כנס לעיון בשאלות השקפה ואמונה בהשתתפות רבנים מארצות הברית וחברים מהקיבוץ הדתי שכללו גם את חברי התנועה. בערך בתקופה זו הסתיימה דרכה של התנועה.
פרסומים
- בטאון התנועה נקרא בתחילה החדש יתקדש והקדוש יתחדש, ובשם זה יצאו שני גליונות - בתשכ"ו ובניסן תשכ"ח.
- לאחר מכן שונה השם למהלכים, ובמסגרת זו יצאו תשעה גליונות בעריכת משה קטן: א: אדר תשכ"ט, ב: מנחם אב תשכ"ט, ג: תש"ל/תשל"א, ד: מרחשון תשל"א, ה: תשל"א, ז: תשל"ג, ח-ט: סיון תשל"ה.
- קינות לתשעה באב, ירושלים, תשכ"ח.