שלום רוזנפלד (רב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:38, 19 באוקטובר 2014

רבי שלום רוזנפלד (תק"ס, 1800 - כ' בחשוון תרי"ב, 1852), היה רבה של קמינקה, ואבי חסידות קמינקה. מגדולי תלמידיו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ.

ביוגרפיה

נולד ברווה לגביר יעקב יוסף וליענטא בת הרב יהושע צבי העשיל מבאר. נקרא על שם אבי אביו, שכונה "הגראף מראווה". בצעירותו נחשב לעילוי, וכונה "העילוי מראווה". בגיל 9 כבר סיים את הש"ס. בבחרותו למד אצל רבי צבי הירש חריף ואצל רבי שלמה קלוגר.

לפני גיל 13 התארס לחנה גולדה בתו של רבי נפתלי נתן הירש, "הגרף מקראשוב", צאצא לרבי צבי הירש מבולחוב. לאחר נישואיו התגורר בראווה עד שנת תקפ"ב, אז התקבל לכהן ברבנות יאריטשוב. לאחר 15 שנה, מונה לרבה של קמינקא.

הוא היה אחד משני גדולי תלמידיו של רבי נפתלי מרופשיץ, לצד רבי חיים מצאנז. כמו כן נסע לחצרו של רבי שלום מבעלז. הוא לא כיהן באופן רשמי כאדמו"ר, אך בהיסטוריה החסידית הוא נחשב ל"צדיק", ואמרותיו ומעשיות עליו, מודפסות ונאמרות עד היום על ידי חסידים. הוא נודע בחריפותו, ודברי תורה ומשלים רבים שלו מתובלים בהלצות, אשר נחשבות על ידי חסידים כסודות עליונים.

הוא נהג לרקוד "מצווה טאנץ" בניגון מיוחד. הניגון מושר עד היום כ"מצווה טאנץ" בחסידות באבוב, שאדמו"ריה הם צאצאיו.

בנו היחיד רבי יהושע, מילא את מקומו ברבנות קמינקא.

בשנת תשמ"ג, יצא הספר אוהב שלום ובו דברי תורתו ומעשיות עליו.

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==ביוגרפיה==
-נולד ב[[רווה-רוסקה|רווה]] לרבי יעקב יוסף וליענטא בת הרב יהושע צבי העשיל מ[[באר (אוקראינה)|באר]]. נקרא על שם אבי אביו, שכונה "ה[[גרף (תואר אצולה)|גראף]] מראווה". בצעירותו נחשב לעילוי, וכונה "העילוי מראווה". בגיל 9 כבר סיים את ה[[תלמוד|ש"ס]]. בבחרותו למד אצל רבי צבי הירש חריף ואצל רבי [[שלמה קלוגר]].
+נולד ב[[רווה-רוסקה|רווה]] לגביר יעקב יוסף וליענטא בת הרב יהושע צבי העשיל מ[[באר (אוקראינה)|באר]]. נקרא על שם אבי אביו, שכונה "ה[[גרף (תואר אצולה)|גראף]] מראווה". בצעירותו נחשב לעילוי, וכונה "העילוי מראווה". בגיל 9 כבר סיים את ה[[תלמוד|ש"ס]]. בבחרותו למד אצל רבי צבי הירש חריף ואצל רבי [[שלמה קלוגר]].
 לפני גיל 13 התארס לחנה גולדה בתו של רבי נפתלי נתן הירש, "הגרף מ[[קראשוב]]", צאצא לרבי צבי הירש מבולחוב. לאחר נישואיו התגורר בראווה עד שנת [[תקפ"ב]], אז התקבל לכהן ברבנות [[יאריטשוב]]. לאחר 15 שנה, מונה לרבה של קמינקא.
-הוא היה אחד משני גדולי תלמידיו של רבי נפתלי מרופשיץ, לצד רבי חיים מצאנז. כמו כן נסע לחצרו של רבי [[שלום מבעלז]]. הוא לא כיהן באופן רשמי כאדמו"ר, אך בהיסטוריה החסידית הוא נחשב ל"צדיק", ואמרותיו ומעשיות עליו, מודפסות ונאמרות עד היום על ידי חסידים. הוא נודע בחריפותו, ודברי תורה רבים שלו, מתובלים בהלצות, אשר נחשבות על ידי חסידים כסודות עליונים.
+הוא היה אחד משני גדולי תלמידיו של רבי נפתלי מרופשיץ, לצד רבי חיים מצאנז. כמו כן נסע לחצרו של רבי [[שלום מבעלז]]. הוא לא כיהן באופן רשמי כאדמו"ר, אך בהיסטוריה החסידית הוא נחשב ל"צדיק", ואמרותיו ומעשיות עליו, מודפסות ונאמרות עד היום על ידי חסידים. הוא נודע בחריפותו, ודברי תורה ומשלים רבים שלו מתובלים בהלצות, אשר נחשבות על ידי חסידים כסודות עליונים.
 הוא נהג לרקוד "[[מצווה טאנץ]]" בניגון מיוחד. הניגון מושר עד היום כ"מצווה טאנץ" ב[[חסידות באבוב]], שאדמו"ריה הם צאצאיו.