שלמה קלוגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ר' שלמה קלוגרכתיב יידי: קלוגער), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 1869), רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה קלוגר נולד בעיירה קומרוב (Komarów) על יד זמושץ' שבפולין הקונגרסאית, לרב יהודה אהרן קלוגר, אב"ד קומרוב. כבר בגיל 6 כתב חידושי תורה. בגיל 13 נתייתם מאביו ועבר לזמושץ', שם למד מספר ימים בישיבתו של הרב מרדכי ראבין, ואולם עזב אותהּ ולמד בעצמו בבית המדרש. הרב יוסף הוכגלרנטר פרש עליו חסותו. באותו זמן החל ללמוד גם אצל הרב יעקב קרנץ, אשר השפיע עליו להתחיל ללמוד דברי אגדה, וכן ספרי מחשבה של הראשונים כ'מורה הנבוכים', 'הכוזרי', 'ספר העיקרים' ועוד.

בגיל 15 התייתם מאמו, וגם רבו נפטר, והוא נותר בודד. בשנת 1802, בגיל 17, נשא לאישה את ליבא מאליא בת ר' חיים מראווה ואחותו של רבי מרדכי מארדוש, ועבר לגור אצל חותנו. הוא לא רצה להתפרנס מלימוד תורה ולכן שלח ידו במסחר עם מות חותנו. משראה כי עסקיו אינם עולים יפה, הסכים לקבל את עול הרבנות. ב-1809 התקבל כאב"ד קולקוב, ושנה לאחר מכן נולד בנו בכורו חיים יהודה, שנפטר בגיל צעיר. ב-1817 עבר לכהן ביוזפוב, ובחודש תמוז שנת ה'תק"פ (1820) התקבל בברודי. ב-1838 נפטרה אשתו, וכעבור שנה נשא לאישה את פריידא בת הרב אריה מרגליות מהעיר דובנא, וממנהּ נולד לו בנו, אברהם בנימין קלוגר[1].

בשנת 1845 נקרא לכהן בברעזאן, ולא שעה לבקשת קהילתו בברודי להישאר. זמן קצר לאחר הגיעו לברעזאן חלה בטיפוס קשה, עד שהרופאים נואשו מחייו. אולם, לבסוף החל להתאושש, וקיבל על עצמו אז כי אם יבריא, ישוב לברודי, אשר בינתיים כבר הכתירה לעצמה רב חדש. לאחר החלמתו חזר לעיר, שם נשאר עד לפטירתו.

בני דורו כיבדו אותו, והרב אפרים זלמן מרגליות נהג לשלוח אליו שאלות הלכתיות שהופנו אליו. הוא ניהל אורח חיים סגפני וקשה. בשעתו היה בין האוסרים על אפיית מצות במכונה, מחלוקת שפילגה את יהודי גליציה. הוא גם התפלמס חריפות עם הרב יוסף שאול נתנזון שהתיר. נודע כקנאי תקיף ובלתי-מתפשר, ובין היתר המליץ למות על קידוש השם בימי גזירות הלבוש בפולין הקונגרסאית השכנה ולא לשנות הבגד. היה בקשר הדוק עם רבי מאיר מפרמישלאן והעריכו מאוד. כמו כן, מחה על כך שנשים שם חדלו לגלח שיערן והחלו ללבוש פיאות.

ברחבי העולם חיים כיום מאות מצאצאיו. אחד מהידועים שבהם הוא איש התקשורת הישראלי חיים יבין.

תקופת חייו של הרב שלמה קלוגר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהרש"ק חיבר כ-150 חיבורים בכל מקצועות התורה, ומספר תשובותיו מגיע לאלפים. פירושו לשולחן ערוך, "חכמת שלמה", נדפס באורח קבע בהדפסות הנפוצות של השולחן ערוך ואף מובא על ידי פוסקי הלכה בני זמננו רבות.
להלן פרטים על ספריו מתוך הקטלוג בספרייה הלאומית:
א) ספר החיים (זאלקווא ה'תקפ"ה), חידושים על ש"ע או"ח;
ב) מי נדה (שם ה'תקצ"ד) חידושי הלכה ואגדה על מסכת נידה;
ג) עין דמעה (שם ה'תקצ"ד) הספד על מות ר' אפרים זלמן מרגליות;
ד) אבל יחיד (ווארשא ה'תקצ"ו) הספד על מות ר' מנחם מאנים מרדכי תאומים;
ה) נדרי זריזין (זאלקווא ה'תקצ"ט) חידושים על מסכת נדרים;
ו) אבל משה (חלק שני מעין דמעה) הספד על ר' משה סופר ור' יעקב מליסא;
ז) שנות חיים (לבוב ה'תרט"ו), ח"א שו"ת על או"ח, ח"ב שו"ת וחידושים בהל' סופרים;
ח) ספר סת"ם (שם ה'תרט"ז) על כתיבת ס"ת וכו';
ט) מודעה לבית ישראל (ברעסלוי ה'תרי"ט) שו"ת אודות אפיית מצות על ידי מכונה;
י) טוב טעם ודעת (לבוב ה'תר"ך), חלק א' בהלכות טרפות, חלק ב' קנאת סופרים על דיני סופרים ועוד דינים מיו"ד;
יא) חידושי אנשי שם (לייפציג תר"ך) חידושים על ש"ע אה"ע;
יב) מעשה ידי יוצר (לבוב ה'תרכ"ג) פירוש על הגדה של פסח;
יג) ספר עבודת עבודה (זאלקווא ה'תרכ"ה) חידושים על מסכת ע"ז.
יד) תקנות מהרש"ק על השחיטה נדפסו בתורת זבח לרב שלמה גאנצפריד (לבוב ה'תר"ח), ושתים מתשובותיו נדפסו בס' נאות דשא לר"ש אייבשיץ, שם ה'תרכ"א).
טו) האלף לך שלמה (בילגוריי ה'תרצ"ג).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתורתו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עליו ראו: בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אברהם בנימין קלוגער, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 49, באתר HebrewBooks.