כ' בחשוון
מראה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ב אין ל' בחשוון
בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בחשוון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ' בחשוון הוא היום העשרים בחודש השני
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השמיני
למניין החודשים מניסן. כ' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, רביעי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי[1], או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת[2].
חגים ומועדים
אירועים היסטוריים
- ה'תש"ה – הלורד מוין, שר המושבות הבריטי, נרצח על ידי שני לוחמי לח"י
- ה'תשס"ד – הפיגועים באיסטנבול: שתי מכוניות תופת מתפוצצות מול בתי הכנסת הגדולים "נוה שלום" ו"בית ישראל" שבאיסטנבול. 24 איש נהרגו.
נולדו
- ה'תק"פ – רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון), האדמו"ר הראשון בשושלת חסידות סדיגורה (נפטר ב–ה'תרמ"ג)
- ה'תרכ"א – רבי שלום דובער שניאורסון, אדמו"ר הרש"ב, האדמו"ר החמישי בשושלת חסידות חב"ד (נפטר ב-ה'תר"ף)
- ה'תרמ"ה – הרב מרדכי נורוק, חבר כנסת ושר מטעם המפד"ל (נפטר ב-ה'תשכ"ג)
- ה'תרמ"ט – משה זמורה, נשיא בית המשפט העליון הראשון (נפטר ב-ה'תשכ"ב)
- ה'תרפ"ב – אריה (לובה) אליאב, פוליטיקאי ישראלי (נפטר ב-ה'תש"ע)
נפטרו
- ה'תרי"ב – רבי שלום רוזנפלד מקמינקא, אבי חסידות קמינקא ורב ביאריטשוב ובקמינקא
- ה'תשי"א – הרב צבי יהודה אדלשטיין, רב בשומיאץ שברוסיה ורב העיר רמת השרון
- ה'תשי"ג – רבי (חיים) משולם פייביש לנגנר, האדמו"ר השישי בשושלת סטרטין (נולד ב-ה'תרנ"ז)
- ה'תשמ"ג – רבי משה נתן נטע למברגר, גאב"ד מאקווא-קריית אתא ומחבר הספרים "עטרת משה" ו"כלי גולה"
- ה'תשמ"ד – הרב מרדכי שרעבי, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום"
- ה'תשפ"א – הרב לורד יונתן זקס נפטר מסרטן.